חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד
מסכת מעשר שני · פרק ג משנה ג
(קכ"ח) מי שהי' לו מעות בירושלים וצריך לו ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי מעות האלו מחוללין על פירותיך כו כו' ולא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי ופי' הר"ב דאם היו אותן מעות מעשר שני של דמאי אז מותר לומר כן אפי' לעם הארץ משום דשמא המעות אינם מעשר וכן פסק הרמב"ם בחיבורו פ"ח ממעשר שני הלכה י"ב דאע"ג שאין מוסרין פירות מעשר שני אלא לחבר היינו מעשר שני של ודאי אבל של דמאי מוסרין ומותר לומר כן במעות של דמאי אף לעם הארץ ע"כ וקשה לי הרי תנן בפרק א' דדמאי משנה ב' דדמאי נותנו לעם הארץ ויאכל כנגדו ופי' הר"ב דנותנו לעם הארץ לאכלו בירושלים רק צריך שיאכל כנגד מה שנתן לעם הארץ. ויקח מנכסיו ויאכל בטהרת מעשר בירושלים וכן פסק הרמב"ם פ"ג ממעשר שני הלכה חית וקשה דשני מתני' ושני פיסקי רמב"ם סותרים זה את זה דבדמאי מבואר דצריך לאכול כנגדו בטהרה וכאן במס' מעשר שני לא התנו חכמים בכך שיאכל כנגדו וגם הרמב"ם לא ביאר כלל שיאכל כנגדו ודוחק לומר דמתני' וגם הרמב"ם סמכו עצמם אדלעיל והכי נמי הדין דיאכל כנגדו: