אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) מסכת חלה › פרק ב משנה ד

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

מסכת חלה · פרק ב משנה ד

פרק א משנה ט

(קלג) העושה עיסתו קביים פטורין מן החלה עד שיש וכו' ר' אליעזר אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה הר"ש הביא ירושלמי דתני אית תנא תני הסל מצרפן ואין התנור מצרף ואית תנאי תני תנור מצרף ואין הסל מצרף והינו פלוגתתא דר' אליעזר ור' יהושע באילו עוברין דף מ"ח דר' אליעזר אומר דסל מצרפן ור' יהושע אומר התנור מצרף ע"כ עי"ש ונראה עפ"י ירושלמי זה לישב דברי רבינו אלפסי בסוגיא דהואיל פסחים מ"ו וז"ל המתני' כיצד מפרישן חלה בטומאה ביו"ט ר"א אומר לא יקרא לה שם עד שתאפה בן בתירא אומר תטיל לצונן אמר ר' יהושע לא זהו חמץ שעוברין עליו כו' ובגמרא רצו לומר דפליגי בטובת הנאה ממון ומסיק דכ"ע טובת הנאה א"מ רק דפליגי בהואיל עיי' בסוף הסוגיא וכ' הריף וז"ל תניא רבי אומר הלכה כר"א כו' והלכתא כר' אליעזר כדפסק רבי דקיימ"ל הלכה כרבי מחבירו ועוד דהא ר"א שייכא באידך דר"א דאמר אף הרודה כו' הסל מצרפן לחלה וחד טעמא הוא וכבר פסק שמואל הלכה כר"א כו' ע"כ לשון האלפסי ז"ל וכבר תמהו עליו הראשונים ז"ל דהר"ן הקשה אמאי שכתב הריף דהלכה כר"א מטעם דהלכה כרבי מחבירו דהא רבים פליגי עליו ואין הלכה כרבי מחביריו דהא בן בתירא ע"כ ג"כ אוסר האפייה וכמו דס"ל לר' יהושע דהרי מצריכה לבטיל לצונן א"כ ב"ב ור"י פליגי על רבי ואין הלכה כרבי מחביריו עוד הקשה הר"ן וכן הקשה הבעל המאור והרא"ש אמה שכתב הריף ועוד דהך ר"א תליא באידך דר"א דמה שייכות יש זה לזה והבעה"מ כתב שאינו מבין דבריו והרא"ש תי' בדוחק והצל"ח הקשה קושיא חמורה לדעת הר"ן הנזכר שבן בתירא ע"כ ס"ל דטובת הנאה ממון כיון דהוצרך להטיל לצונן דאל"ה אלא דס"ל הואיל אי בעי מיתשל עלה א"כ אמאי לא תאפה לדידיה השתא ומה גבי מחוסר מעשה סבירא ליה הואיל מכ"ש באינו מחוסר מעשה אלא ע"כ דלא ס"ל טעמא דהואיל רק ס"ל טובת הנאה ממון ולהכי עובר עליו ואין לו תקנה רק בהטלה לצונן א"כ מאי קאמר הש"ס דכ"ע טובת הנאה אינו ממון רק בהואיל פליגו כיון דע"כ בן בתירא פליג וס"ל טובת הנאה ממון א"כ אמאי לא הניח התרצין על סברא המקשן דגם ר"א ור"י פליגי בטוה"נ ממון. דודאי אי היינו יכולין לומר דכ"ע אפי' ב"ב סובר טוה"נ אינו ממון הוי א"ש אבל כבר נתבאר שב"ב ע"כ סבירא ליה דטובת הנאה ממון א"כ גם ר"א יסבור כן.

ונראה לענ"ד לישב בסייעתא דשמיא דהנה יש לדקדק כיון דלפי האמת ס"ל לר' יהושע דאסור לאפותה בי"ט וכמו דמצינו שאמר לו ר"י לר' אליעזר לדברך הרי הוא עובר משום לא תעשה כל מלאכה א"כ מדוע לא הזכיר ר' יהושע איסור האפייה במתני' דעד כאן לא שמענו מדברי ר"י במתני' אלא דיש תקנה להניחה להתחמץ ואינו עובר עליו אבל מ"מ י"ל דמודה לר"א דהותר האפייה והואיל אי בעי מתשיל עלה לא ס"ל דהוי מחוסר מעשה אבל הואיל דאי בעי בצע מכל חדא כו' מודה ר"י דאינו מחוסר מעשה אך הנראה דהתוס' הקשו בסוגיא דלמה אמר ר"א דלא יקרא לה שם עד שתאפה. והא קיימ"ל כרשב"א דממלאת אשה תנור פת אעפ"י שאינה צריכה אלא לככר אחת כו' ולמה צריך לטעמא דהואיל ותי' תוס' דמיירי במתני' באופה בגחלים ואין לו תנור ולפ"ז י"ל דגם הריף ס"ל כן דמתני' ע"כ מיירי באין לו תנור רק אופה ע"ג גחלים וממילא ע"כ ר"א ור"י דפליגי במתני' אי אמרי' הואיל פליגי עוד בדבר אחר דלכך ס"ל לר' יהושע דלא יאפה דר' יהושע לשיטתו ס"ל דוקא תנור מצרף ולא סל וכשיטת הירושלמי הנ"ל וא"כ אי יאפה אותם שוב אינו יכול להפריש חלה כיון שהסל אינו מצרף ותנור אין לו א"כ במאי יצרפם לחלה. וידוע כי שיטת הרי"ף אפי' בהיה בהעיסה שיעור חלה ואח"כ חלקן לפחות מכשיעור אפ"ה צריך צירוף וכמבואר ברא"ש בסוגין וזה גופא טעמא דמילתא דלא אמר ר' יהושע במתני' דאסור באפייה דלדידי' אף בלא איסור מלאכה אינו יכול לאפות. ובהכי שפיר מדוייק לישנא דברייתא דאמר ר"י לר' אליעזר לדבריך הרי הוא עובר משום ל"ת כל מלאכה פי' דודאי לשיטתו בלא"ה אינו יכול לאפות מטעם שאי אפשר להפריש חלה כנ"ל אלא שגם לדבריך שאתה סובר דיכול לאפות תחילה ולהפריש אח"כ דסבירא לך הסל מצרף מ"מ הרי הוא עובר משום לא תעשה כל מלאכה דלית לי הואיל ובהכי מיושב קושית הצל"ח הנ"ל דשפיר משני הש"ס דכ"ע טובת הנאה אינו ממון ואפי' בן בתירא נמי הכי ס"ל דטובת הנאה אינו ממון ואי תיקשי לך א"כ אמאי לא אמר כר' יהושע דיניחנה עד שתחמיץ דהא ע"כ לא ס"ל הואיל דאי ס"ל הואיל א"כ אמאי לא התיר לאפות כמו שאומר ר"א י"ל דלעולם ס"ל כר"א דאמרי' הואיל ולהכי עובר עליו ומ"מ ס"ל דאין לו לאפותה משום שסבירא לי' בהא כר' יהושע דהתנור מצרף ולא הסל א"כ כיון דמהני' מיירי בגחלים ואין לו תנור א"כ איך יאפה ובמה יצרפם לחלה ולהכי שפיר ס"ל דאין לו תקנה רק להטיל לצונן אבל לעולם מודה לר' אליעזר דאית לי' הואיל ומודה לר' יהושע דטובת הנאה אינו ממין ושפיר מסיק הש"ס דכ"ע טובת הנאה אינו ממון:

והשתא יומתקו דברי רבינו הר"י אלפסי ז"ל מדבש ונופת צופים ונאמרים בהשכל ודעת. דהכי קאמר דהלכה כר"א משום דרבי פסק כוותי' והלכה כרבי מחבירו ואי קשיא לך קושית הר"ן דהא רבים פליגי עלה דהיינו בן בתירא ור' יהושע ע"ז כתב הריף ועוד דהא הך שייכא באידוך דר"א וחד טעמא הוא פירוש כיון דכבר נתבאר דמתני' מיירי באופה בגחלים ולית ליה תנור א"כ ע"כ אנו צריכים לאידוך דר"א דהסל מצרף ולהכי שפיר ס"ל לר"א דיאפה תחילה ואח"כ קורא שם ע"י צירוף סל אבל לר' יהושע דס"ל התנור מצרף ולא סל א"כ אינו במציאות לאפות תחילה כנ"ל כיון דמיירי דליכא תנור וא"כ בן בתירא דס"ל דתטיל לצונן ע"כ ס"ל בהא כר"א דאמרי' הואיל כיון דכבר מסקי' דכ"ע ס"ל דטובת הנאה א"מ וע"כ דאסור האפייה לבן בתירה משום דבהלי ס"ל כר' יהושע דתנור מצרף ולא סל אבל בהא מודה דאמרי' הואיל דאי לאו הכי למה יטיל בצונן כיון דס"ל לכ"ע דטובת הנאה אינו ממון אלא מטעם הואיל הוי כשלו ועובר עליו ולהכי ס"ל דתטיל בצונן. וא"כ בסברת הואיל יש לנו לפסוק כר"א דהא ע"כ בן בתירא ג"כ הכי ס"ל ואם תיקשו הא בן בתירה ס"ל דאין היתר באפייה משום דהתנור מצרף והכא דליכא תנור לא יוכל להפריש ע"ז שפיר כ' הריף וכיון שכבר איפסקא הלכה כר"א דס"ל מצרף א"כ הלכה כוותי' גם בהתר אפייה ומטעם הואיל דבן בתירא ג"כ הכי ס"ל דאמרי' הואיל ושפיר פסקי' דהלכה כרבי מחבירו וא"ש. ברוך החונן לאדם דעת ותבונה:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה