אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) בעזרת רוכב שמי שמים. אתחיל לכתוב במס' כלאים › פרק י

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

בעזרת רוכב שמי שמים. אתחיל לכתוב במס' כלאים · פרק י

פרק ט משנה א

תנן התם לא ילבש כלאים אפי' ע"ג עשרה ואפי' לגנוב את המכס ובמס' ב"ק דף קי"ג גרסי' מתני' דלא כר' עקיבא שאמר מותר להבריח בו את המכס ואמרי' שם דפליגי אי דבר שאינו מתכווין מותר או לא. והרא"ש כתב שם דהא דשרי ללבוש כלאים כדי להעביר את המכס היינו שלובש כדי שלא ליתן מכס מן הבגדים אבל ללבוש כלאים כדי שיהי' נראה כגוי ולא יטלו ממנו מכס ודאי אסור דנראה שהוא כופר שהוא יהודי כדי לפטור את המכס וכ' מהרש"ל בים של שלמה ב"ק פ"י סי' י"ט דאפי' בפיקוח נפש דהיינו בשעת השמד היכי שגזרו דמי שלא ילבוש מלבושי נכרי שיהרג דקיימ"ל דיהרג ואל יעבור דלא גרע מערקתא דמסאני דוקא בכה"ג חייב למסור נפש אבל היכי שאיני ידוע שהוא יהודי והוא מוכר נפשו ולובש מלבוש נכרי כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי מותר במקום פיקוח נפש ושוב הביא המהרש"ל וז"ל וראיתי רבותינו מתירן ללבוש בגדים (שטרייפט) בשעת הסכנה רק שלא יהי' שעטנז ובזה ליכא חילול השם כו' וכ' המהרש"ל ולא הבנתי דבריו שהקיל לשנות הבגדים מיהדות לגוים שדומה קצת לכפירה והוא נמי בכלל הלאו דלא תלכו בחוקת הגוים ומפני סכנות נפש שרי ולענין שעטנז החמיר דליכא אלא איסורא דרבנן דמדאוריי' שוע טוה ונוז בעינן כו' עכ"ל והגאון יעבץ בספרו מגדול עוז באבן ביתן סנה א' סעי' נ"ז התפלא על המהרש"ל וכ' וז"ל מה שכתב שעשה איסורא דרבנן תמוה דתפירה בחוט הוא ודאי שעטנז דאורייתא ע"כ:

ולענ"ד דברי מהרש"ל אמיתים דז"ל הפרי מגדים בפתיחה להל' תערובת אהא דהביאו ראיי' דחד בתרי בטיל ואין צריך כפל ממתני' דפ"י דכלאים דאם נתערב צמר רחלים עם צמר גמלים דהולכין אחרי הרוב ומחצה על מחצה אסור הרי דלא בעינן כפל וכ' ע"ז הפר"מ וז"ל הנה מכלאים אין ראיי' די"ל דהכא פירושו מותר לעשות מהתערובת בגדים וכל בגדים אין שזורין ולא הוי שעטנז דבר תורה ובדרבנן במשהו יותר סגי הרי מפורש דליכא איסור דאורייתא בבגדים ואי כדעת היעבץ שבתפירה בחוט פשתן איכא איסור דאורייתא איך כ' הפמ"ג דליכא איסור דאוריי' בבגדים אלא ודאי מוכח דלח יתיחד אי' דאוריי' בשעטנז אלא א"כ הצמר שוע טוה ונוז היינו שזורין וגם החוט צריך להיות שזור ולהכי כיון דאין בגדים שלנו שזורין כל חוט שבתוכו אף שחוט פשתן התפור בו שזור מ"מ אינו אסור מדאוריי' וכן כתב הגאון בס' תפארת ישראל על משניות בבתי כלאים בסוף וז"ל רוב הפוסקים ס"ל דאין כלאים דאורייתא עד שיהי' כל אחד שוע טוה ונוז לבדו ואח"כ אורגם או מחברן יחד והרי ידוע שכל טוב בגדי צמר שלנו וגם בגדי פשתן שלנו עשוי רק מחוטין שהם שוע וטוה אבל כל חוט וחוט משתי וערב שלהן אינו לוז שזר וכיון שכן חי אפשר בעוך או בלייוואנד שלנו שעטנז דאוריי' והפי' הם יתפור זה או זה בחוט מין חבירו כמין בגד פשתן עם חוט צמר או טוך עם חוט פשתן והרי החיט ההוא שתפר עמו הוא ודאי שוע טוה וניז שזור מ"מ גם חוטי הטיך והליינווחנד צריך שיהי' בו כל ג' מלאכות הללו דהיינו שוע טווה ונוז שזור וכיון שכן כל שיהי' בגד זה עליו אינו אלא מדרבנן עכ"ל וכן מתבאר בדברי הרא"ש בפי' המשנה ובמס' נידה דכלאים בציצת דשרי' רחמנא הוא משום דתכלת הי' צריך להיות חוט שזור וסתם בגדים יש להם חוטין שזורין בסוף הבגד ולהכי הוי כלאים עכ"פ מתבאר מתוך הפמ"ג ומתפארת ישראל הבבגדים שלנו ליכא שעטנז דאוריי' ושפיר כ' המהרש"ל דשעטנז דלבשת בגדים הוי דרבנן עכ"פ נתבאר דבבגדים דידן ליכא כלאים דאוריי'. אפי' אם תפור בגד צמר בחוט פשתן. אך מתוך דברינו נסתרו דברי הפמ"ג הנ"ל דודאי במתני' דכלאים ליכא למימר דלהכי סגי ברובא ולא צריך כפל משום דכלאים בבגדים לא הוי אלא אי' דרבנן דהרי מבואר במס' עירובין דבבגדים שהי' בזמן הגמרא הי' שפתי הבגד עשוין מחוטין שזורין וכן הביא הרא"ש הנ"ל וא"כ אם יעשן מצמר התערובת הנ"ל בגד כנ"ל ויתפרו אותו בחוטי פשתן יהי' כלאים דאוריי' ואפ"ה מותר ברוב ורק במחצה על מחצה אסור א"כ מוכח דאפי' בדאוריי' ג"כ סגי ברוב ולא צריך כפל. הדרן לתחילת דברינו שבבגדי צמר שלנו לא שייך כלאים דאוריי' ולפ"ז אינני יודע מה:

הרעש שהחמירו בו קצת אנשים שלא ללבוש בגד צמר כלל משום שמא נארג בו חוט פשתן הרי לפי המבואר אין כאן חשש איסור דאוריי' ולמה נחזיק איסור לחוש למיעוטא דמיעוטא ואפי' אי נימא דחששו לדעת הרמב"ם דבלבדין ג"כ איסור דאוריי' מ"מ יש לנו היתר עפ"י מה שכ' הרשב"א בתשו' סי' רנ"ט דהשואל רצה לומר דכמו דקיימ"ל בכלאי זרעים דכל סאה שיש בו רובע הקב ימעט אבל בפחות מרובע אינו צריך לבור ומותר לכתחילה לזרוע אלמא דבטיל ברוב א"כ בחוט פשתן שנאבד בתוך בגד צמר ג"כ יהי' בטיל ברוב וכ' הרשב"א דלא דמי דשאני כלאי זרעים משום דלא אפשר דאי אפשר שלא יצא בשדה פרידה אחת ממין אחר ותאסור את הכל או שיברור ביד כל זרע אשר יזרע ולא ניתנה תורה למלאכי שרת והלכך כל שנתערב בטל ומותר לזרוע לכתחילה כו' אבל כלאי בגדים אין מין אחד מתערב בו אלא במיקרה לעתים רחוקת שיתערב חוט של פשתן בבגד צמר ולפיכך לא ניתן להבטל עכ"ל למידן אנו מדברי הרשב"א שני דברים הא' דחוט פשתן בבגד צמר הוא מילתא דלא שכיח כלל שנית כל היכי דלא אפשר אמרי' דאפי' בכלאי זרעים דאוריי' בטיל ברוב משום דלא ניתנה תורה למלאכי שרת ועפ"י זה איכא היתר גמור בבגדי צמר ולא חיישי' שמא יתערב חוט פשתן בו כיון דהוא מילתא דלא שכיחא וכל כי האי גוונא לא גזרו רבנן וכמו דקיימ"ל כל מילתא דלא שכיח כו' ועוד אי נאסור כל בגדי צמר ללבוש בהן הוי לא אפשר כמו בכלאי זרעים דאי אפשר לישב ולהשגיח בשעת אריגת הבגדים שלא יסבך בם חוט פשתן וממילא הותר דלא ניתנה תורה למלאכי שרת ואם תאמר מה בכך שנאסור עליו בגדי צמר והרי אפשר בבגדים ממין אחרים ודלמא זה אינו קרוי לא אפשר הא ליתא דהרי הקשו תוס' בכתובת ד' מ"ם איך אפשר לילף מכלאים בציצת דעשה דוחה לא תעשה והא אפשר לקיים שניהם שיעשה בטלית צמר חוטין של צמר ואומר ר"י דבטלית של פשתן חי אפשר לקיים שניהם כו' דתכלת עמרא הוא. וזה אין לנו לומר שיהי' אסור ללבוש טלית של פשתן משום דאפשר בשל צמר דאין זה חשוב אפשר עכ"ל הרי דאפי' במקום שאנו עוברין ודאי על לאו דכלאים מ"מ לא אסרי' בגד פשתן בציצית משום שזה האיסור במין בגד א' הוי לא אפשר מכ"ש לענין חשש רחוק בכלאים בבגד צמר שמא נתערב בו חשש פשתן דאם נאסר כל בגד צמר דהוי לא אפשר וממילא מותר כמו בכלאי זרעים דלא ניתנה תורה למלאכי שרת. הנה עד כאן דברנו מעיקר הדין אבל מ"מ הי' נראה במדות חסידות הי' נכון לזהר מללבוש בגד צמר כלל וכן איתא בתשו' חתם סופר בסי' ח' וט' לחלק או"ח. וז"ל ומ"מ הנזהר קדוש יאמר לו ובסי' ט' כ' וז"ל בודאי אם ירצה להתקדש ולטהר עצמו במותר לו שלא ילבוש כלל בגד צמר מהיום והלאה קדוש יאמר לו עכ"ל אך הלום ראיתי בס' ברכי יוסף יו"ד סי' רצ"ט שהביא מעשה שם שבאו רבנן המתקדשים והמטהרים והוי לבושם מכף רגל ועד ראש בבגדי משי ואמרו מחשש שמא נתערב חוט פשתן והעיד הברכי יוסף שלא הי' אחד מרבני עיר קדשינו ואנשי מעשה דחש לה כי בכל גלילות ארבע כנפות הארץ כל ישראל לובשין בגדי צמר מכל המקומת כמפורשים והאריך בזה ואפשר אם הי' רואה החתם סופר תשובה זו לא הי' כותב שהנזהר קדוש יאמר לו שהרי אנשי מעשה שבירושלים לא חשו לחומרא זו וגם מזה ראיי' ברורה שאפי' המתפללים ספרדיות לובשין בגד צמר. כנלע"ד:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה