חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד
בעזרת רוכב שמי שמים. אתחיל לכתוב במס' כלאים · פרק ג משנה ד
(עט) הנוטע שתי שורת של קשואין שתי שורת של דלועין ושתי שורת של פול המצרי מותר המפרשים פירשו כולן דמיירי שיש הפסק תלם בין המינים ואפ"ה בשורה אחת לא מהני הפסק תלם דמחזי כמעורבין והא דתנן במשנה ה' נוטע אדם קישות ודלעת בתוך גומא אחת ובלבד שתהי' זו נוטה לצד זה וזו נוטה לצד זה פירשו דאע"ג דלא מהני הפסקת תלם מ"מ הטיית העלים זו לצד זה כו' מהני וכ"ש בשאר מינים שמהני הטיית העלים דמה שאסרו חכמים בכלאים לא אסרו אלא מפני מראית העין. אבל ראיתי לתוס' במס' שבת דף פ"ה ד"ה איתיבי' דפירשו למתני' וז"ל דשתי שורת של דלועין מפסיקין בין קשואין לפול המצרי דקשואין ודלועין לא הוי כלאים דמנכרי כדתנן בסיפא נוטע אדם קישות ודלעת בתוך גומא כו' וכן דלועין ופול המצרי מנכרי אבל קשואין ופול המצרי הוי כלאים ולהכי בסיפא שורה אחת של דלועין אסור דשורה אחת של דלועין אינו מפסקת בין קשואין לפול המצרי עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריהם דהרי הש"ס משני לעיל בנוטע שורה לכאן ושורה לכאן ופי' תוס' דנוטה שער ערוגה זו לחורה ומייתי ראיי' ממתני' דמעשה בצלמון הרי דפשיטא להו דהופך שער מהני בכל המינים ומניין לתוס' לומר דקישות ופול המצרי הוי כלאים ומדוע לא יהני בהו הופך ונוטה שער של זו לצד אחר כמו בקישות ודלועין והנה מבואר לעיל סוף פ"ב דקישות ופול המצרי ג"כ עלין שלהן ארוכין ופשיטא דמהני בהו היכרא דנוטה שער של זו לצד זה וג"כ לא הוי כלאים וצ"ע: