אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) בעזרת המציל אותנו מרעות ומהומות. אתחיל לכתוב בחידושי מס' תרומות › פרק י משנה י

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

בעזרת המציל אותנו מרעות ומהומות. אתחיל לכתוב בחידושי מס' תרומות · פרק י משנה י

פרק ט משנה ה

(קיז) כל הנכבשין זה עם זה מותרין אלא עם המסית התוס' י"ט הציע שני תמיהות גדולת אהא דס"ל לר' יוחנן בחולין קו"א דכבוש אינו כמבושל ופליג אשמואל דאמר כבוש כמבושל ממתני' דשביעת פרק זין משנה זין גבי וורד ישן בחדש ובחרובים ביין וכן בפרק טית משנה ה' דמבואר שם דכבוש אוסר. ועוד דהירושלמי מביא דר' יוחנן מגיה במתני' דכל הנכבשים ותני נשלקים במקום נכבשין משום דכבוש אוסר וא"כ ר"י סותר את עצמו דבבבלי חמר ר"י כבוש אינו כמבושל ומה שהקשה עוד התוס' י"ט דמתני' דשביעת הנ"ל סותרת למתני' דתרומת וכן דתיקשו ממתני' דתרומות על שמואל דס"ל כבוש כמבושל כבר תי' האחרונים דדוקא בתרומה דרבנן כמו בירק הקילו בכבוש אבל בשביעת דאוריי' כבוש מסור אבל קושית הראשונות קשין ועיי' בתוס' חדשים ובתשו' מב"י מה"ק חלק יו"ד סי' כ"ו ובחות דעת סי' צ"א:

ומה שנראה לענ"ד בסייעתא דשמיא יהי' רעווא דאימא מילתא דתתקבל הנה עוד הקשה הנוב"י שם דמה ראו הפוסקים לפסוק דכבוש כמבושל אסור מדאוריי' בשאר איסורים חוץ מבשר בחלב והלא קיימ"ל שמואל ור' יוחנן הלכה כר"י ור"י ס"ל דכבוש אינו כמבושל ואפי' אי נימא דמוכח מהא דעכברא בשיכרא דרב ג"כ ס"ל דכבוש כמבושל מ"מ הי' לן ליפסוק כר' יוחנן אפי' נגד רב ושמואל וכמו שמוכיח שם ודחק עצמו הנוב"י מאוד לישב קושיא זו עי"ש עוד הקשה בנוב"י שם סי' כ"ח מאי פליגי אי כבוש כמבושל או לא הלא אפשר למיקם עלה דמילתא ע"י טעימת קפילא וכן קשה על פלוגתא דעלאה או תתאי גבר וכן על מה דפליגי אי סגי בששים או במאה בזרוע בשילה הלא אפשר להבחין על טעימה ותי' הנוב"י וכן תי' הפמ"ג ביו"ד סי' צ"א דכל הפלוגתא מיירי דניכא קפילא או במין במינו עי"ש והוא דוחק גדול בעיני ונראה דהנה כבר בארתי לעיל באות (ס"ו) ובאות (קי"א) דהא דקיימ"ל יש בילה בדבר לח בין לקולא ובין לחומרא היינו היכי דנתערב שוה בשוה אבל אם נתערב מיעוט בתוך רוב כגון חולין בטבל אז אף דלחומרא ודאי נוכל לומר יש בילה דנתפשט החולין ונתערבו חלקיו בכל הטבל מ"מ לקולא לא אמרי' יש בילה כדי להתיר להפריש מעשרות מיני' וביה ולומר שמפריש מן החיוב על החיוב ומן הפטור על הפטור דלאו ודאי הוא ושמא יפרוש מן הרוב והוי מן החיוב על הפטור אך נראה דזה דוקא בנתערב צונן בצונן אבל אי נתערב ע"י בישול פשיטא דאפי' טפה אחת שנתערב מתפשטות בכל התערובת שוה בשוה דהרי אנו רואים דסמכי' אטעמה גבי תרומה ואקפילא גבי בשר בחלב ואם טועמין ולית בי' טעם איסור אז מתירן כל התערובת ולא נחוש שמא לא נתפשט האיסור בדבר הנטעם ולהכי לא נרגש בו הטעם אבל יתר התערובת אפשר שיש בו טעם וכמו דאמרי' שאין רשאי לתרום מן התערובת אפי' בלח בלח משום שמא לא יתרמו מן הפטור רק מן החיוב אלא ע"כ מוכח דבבישול מחמת רתיחת מתפשט הטעם בכולה שוה בשוה ולפי דברינו לא מהני קפילא אלא דוקא בבישול וכמו דמבואר בחולין צ"ז בתרומה ובבשר בחלב דמיירי בבישול ושם מבואר דמהני טעימה אבל צונן בצונן שנתערב לא מהני טעימה כיון דאין בילה באיסור מיעוט ברוב היתר וכמו שמוכח מרש"י בזבחים דף פ' אהא דאמרי' כגון שנתערב אחת באחת עי"ש ומעתה י"ל הא דפליגי שמואל ור"י בכבוש אי הוא כמבושל ודאי כולי עלמא מודו דכבוש מפליט ומבליע אלא דשמואל ס"ל דכבוש כמבושל ונמצא קולא דמהני בי' טעימה כמו במבושל ואי טעמו ולית בי' טעם כל התערובת מותר אבל ר' יוחנן ס"ל אף דכבוש פועל שיפליט ויבליע מ"מ הפליטה איננו חשוב רק כפליטה צוננת שנתערבה במים הנכבש בה וממילא דלא מהני טעימת קפילא דאפי' אי טעמו ולית בי' טעם איסור מ"מ יתר התערובת אפשר שיש בו טעם ואסור ולפי זה שמואל דס"ל כבוש כמבושל מיקל בזה דמהני טעימה לדידיה אבל ר"י ס"ל דכבוש אינו כמבושל רק כצונן בצונן ולא מהני טעימה כלל רק אי איכא ששים למר ומאה למר כמו דילפי לה מזרוע בשילה גזירת הכתוב הוא דאפי' צונן בצונן אי אפשר שלא יתבשל הטעם ויתערב ולא יהי' צונן חמור ממבושל דלעולם מותר בששים או במאה אבל לולי דילפי' לה מגזה"כ דמהני ששים הוי ס"ד דיהי' אסור כיון דלא מהני בי' טעימה וכן בהא דפליגו בכילאה או בתתאה גבר לא מהני טעימה כיון דהבלועה שנבלע בין ביבש ובין בלח בין בכבוש ובין בעילאה ובתתאי בכולם לא הוי אלא כבליעה וכתערובת צונן בצונן וכנ"ל ומיושב קושית נוב"י הנ"ל ולפי דברינו י"ל דאנן לא פסקי' כשמואל דכבוש הוי כמבושל רק כר' יוחנן דהלכתא כוותי' דלא הוי כמבושל אבל מ"מ אסור כולו מדאוריי' דאמרי' יש בילה לחומרא ושמא נתפשט בכל התערובת רק טעימה לא מהני משום דאין בילה לחומרא ומשו"ה אתי שפיר דלא אשכחן טעימה בש"ס רק בתערובת ע"י בישול אבל בכל יתר מיני בליעות ככבוש ומליח ותתאה גבר לא מהני טעימה כנ"ל אבל לעולם כבוש אסור מדאורייתא לר"י אלא דהוא מחמיר על שמואל דלא מהני טעימה ומיושב קושית הנוב"י הראשונה. וממילא דשפיר מניה ר' יוחנן במשנתינו נשלקים במקום נכבשים משום דמודה ר"י דכבוש אסור וכן לא ק"מ ממתני' דשביעת לר"י דמודה ר"י בכבוש דאוסר בכולו וא"ש. היוצא לנו מדברינו לדינא דכבוש אסור מדאוריי' בכל הדברים זולת בתרומה דרבנן בירק הקילו במקצת ירקות אבל לעולם בכל הדברים כבוש אסור מן התורה חוץ מבשר בחלב שכבוש אסור מדרבנן וספק כבוש בשאר איסורים אסור ולא הוי ס"ס שמא דבר זה אינו מטבעו לפלוט ולבלוע ע"י כבוש וגם טעימה לא מהני בכבוש עיי' בנוב"י שם בסי' כ"ו ובסי' כ"ח ופרי מגדים בסי' צ"א והנלע"ד כתבתי. והנה אמת שמסתימת לשון הפוסקים שכתבו כבוש הוא כמבושל משמע שפסקו בשמואל דכבוש הוא כמבושל ממש ובאמת מהני טעימה בכבוש לחוד וכש"כ הפ"מ וצ"ל שהי' להם טעם לפסוק גם בזה כשמואל אבל מ"מ לר' יוחנן דמודה ג"כ שמפליט ומבליע בכולו כמו צונן בצונן לדידי' לא מהני טעימה כנ"ל וכן בעילאה ותתאי ומיושב הכל כנ"ל ואין סתירה לזה מצנון שחתכו כו' דמבואר בגמרא דאפשר למיטעמא היינו אם טועם מקום החתך ודוק:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה