אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) בעזרת המציל אותנו מרעות ומהומות. אתחיל לכתוב בחידושי מס' תרומות › פרק ה משנה זי'ן

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

בעזרת המציל אותנו מרעות ומהומות. אתחיל לכתוב בחידושי מס' תרומות · פרק ה משנה זי'ן

פרק ד משנה א

(קיא) סאה תרומה שנפלה למאה הגביה ונפלה אחרת כו' הרי זו מותרת עד שתרבה תרומה על החולין שיטת הר"ש והראב"ד והר"ב עד שיהי' נ"א סאה של תרומה והטעם מפני שמא כשהגביה הגביה החולין והתרומה כולה נשארת שם והרי יש באותו כרי נ"א סאה של תרומה ונ' של חולין והקשה ע"ז הכסף משנה ותוס' י"ט דהרי לעיל במשנה וי"ו תנן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונפל מן המדומע למקום אחר אמרינן אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ולא אמרינן דשמא הגביהה החולין והתרומה נשארת ומשום קושיא זה פליג הרמב"ם וסובר עד שיפול מאה סאה ועוד של תרומה זה אחר זה ע"כ אך לא נתבאר בדבריהם מה יענו הר"ש והר"ב לקושיא זו. וגם באיזה סברא נחלקו ונראה לענ"ד דהר"ש והרמב"ם אזלו לשיטתייהו דהנה הר"ש כ' בפ"ג דחלה משנה טית בהא דזיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף שאין בילה אלא בדבר לח וכשמואל ועוד כ' הר"ש פ"ה הלכה ה' מדמאי דכל היכי דלא אמרי' יש בילה הולכין אחר הרוב ועי"ש ומבואר שם דהיכי שנתערב דבר מועט ברוב לא אמרי' יש בילה אלא לעולם כל מה שמפרישין ממנו אמרי' כל דפריש מהרוב פריש לפ"ז לא קשה קא הנ"ל דגבי סאה תרומה שנפלה והגביהה כיון דאין בילה במיעוט שנתערב ברוב ממילא אמרי' כל דפריש מרובא פריש וכל מה שהגביה הגביה מהרוב חולין וכל כמה שלא נפל נ"א סאה תרומה לעולם אמרי' דמן הרוב חולין הגביה אבל כיון שאיכא נ"א סאה תרומה אסור אבל לעיל בהא דאין המדומע מדמע שפיר אמרי' דעכ"פ לפי חשבון מדמע משום דאף אי אמרי' אין בילה היינו שאין לסמוך על זה להקיל אבל עכ"פ יש מציאות אפי' ביבש ואפי' מיעוט ברוב שמא נבלל כולם ולא שייך לומר דנילך בתר הרוב כיון דהכל בלול ולהכי שפיר אמרי' דמדמע לפי חשבון אבל הרמב"ם לשיטתו הבאתי לעיל באות (קט) דס"ל יש בילה אפי' בדבר יבש ואפי' מיעוט ברוב שפיר ס"ל כיון דיש בילה אם הגביה סאה לעולם אין בו תרומה אלא לפי חשבון לפיכך אינו מדמעת אלא לפי חשבון אבל בנפל סאה קמא קמא בטיל עד שיפול ק' סאה ויותר. ובמה שכתבתי נתישב לי מה דקשיא לי מהא דתנן לעיל במשנה ב' סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין תעלה כו' תתחלק לעיסות כדי שלא יהי' במקום א' כביצה ופירשו הר"ש והתוס' שלא יהי' בהעיסה ק"א ביצים שאז יהי' תרומה חלק א' מק' וא' והיינו תרומה כביצה וע"כ משום דמדמע לפי חשבון אבל אם העיסה פחות מק"א אז אין כאן כביצה תרומה ואינו מטמאה אם הוכשר עם העיסה. וקשה לפ"ז ברישא דנתערב תרומה טהורה בחולין טמאין דצריך ג"כ להתחלק לעיסות ובלבד שיתן פחות מכביצה בכל עיסה וקשה אמאי לא יהי' מותר ליתן כביצה הא כל ביצה מהתערובת אינו מדומע אלא לפי חשבון וא"כ בכביצה מצומצם ליכא בי' חולין טמאים כביצה דהא איכא בה תרומה טהורה ולא נטמאה מהחולין שהרי לא הוכשר אך בהנ"ל א"ש דדוקא בסיפא כיון דהרוב חולין טהורים א"כ כיון דאין בילה הי' מן הדין לילך אחרי הרוב. וא"כ כל העיסה חולין ואין צריך לעשותו בטהרה רק אם יש בהעיסה ק"א א"כ יוכל להיות שנבלל יפה ואיכא תרומה טמאה בכביצה אז אינו יוכל לעשות ממנו עיסה אבל אם ליכא ק"א בהעיסה אז אפי' אם נבלל יפה ליכא תרומה טמאה בכביצה אבל ברישא שאיכא רוב חולין טמאין אז אמרי' דאין בילה מיעוט ברוב וממילא איכא למימר דכל כביצה הוא הוא מרוב החולין טמאין וממילא יטמא לעיסה אם יוכשר ולהכי צריך שלא יהי' כביצה במקום א' ואין אומרים יש בילה להקיל וא"ש ולפי דברינו נראה דבמשנה ג' שמבואר דסאה תרומה טהורה שנתערבה במאה חולין טמאה תתחלק לעיסות כדי שלא יהי' במקום אחד כביצה אין פירושו שלא יהי' בעיסה ק"א בצים אלא פירושו כמו ברישא דלא יהי' בעיסה אחת יותר מביצה דהרי הרוב טמאין ואי יעשה עיסה יותר מביצה איכא לחוש שמא כביצה טמא ויטמא ליתר תרומה שעמו כן נלע"ד. ומזה סתירה להמל"מ שדעתו שאי אמרי' יש בילה אין חילוק בין אם התערובת שווה בשווה או תערובת מועט ברוב הבאתי לעיל באות (ס"ו) וממתני' הנ"ל מוכח דכל היכי דאיכא רובא לא אמרי' יש בילה להקל ועיי' עוד לקמן באות (קי"ז):

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה