חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד
בעזרת החונן לאדם דעת ובריאות. אתחיל לכתוב חידוש במס' שבועות · פרק ו משנה ג
(צו) בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו אם היה העלין שלהן שחורין אסורין ופי' הרב דגדולין מבטלין את העיקור ובמס' נדרים מביא ראי' ממתני' להא דאמר ר"י דגדולי האיסור מעלין ומבטלין את העיקר ודחי לה ומסקי' דהתירא זרעי אינשי דאיסורא לא זרעי וכ' הר"ן וז"ל דבדין הוא דלבטיל היתר שזרעי אינשי לגבי גידולן דאיסורא משום דהוי לי' תערובת היתר באיסור ודברים שאינם שווים מבטלין זה את זה אבל איסורא באיסורא כליטרא טבל מעשר בגדוליה דהוי איסורא או בשביעת משום איסור שביעת או בשאר שני שבוע משום טבל אינו בדין שתהי' בטילה אעפ"י שאין האיסורן שווין מ"מ איסור באיסור הוא ודברים שהן שווין זה לזה לגמרי אין אחד מהן מבטל את חבירו וכמו שכתבתי בפ' הנודר מן המבושל עכ"ל הר"ן ולפי דבריו נראה לענ"ד אנו למדין דה"ה דגידולי היתר לגמרי אם הי' אפשר שלא יהי' בהם שום איסור מעלין וממטלין את האיסור כשאר תערובת איסור בהיתר ודברים שאינם שווים מבטלין זה את זה והא דקיימ"ל שם בנדרים נ"ז דילדה שסיבכה בזקינה ובה ספירות אעפ"י שהוסיפו מאתים אסורין וכן בצל שנטעו בכרם אף שנעקר הכרם אעפ"י שהוסיפו אסורין היינו משום דהוי איסור באיסור סבל ואיסור אינו מבטל את האיסור וכנ"ל אבל גידולי היתר גמו' מבטלין את האיסו' לגמרי ונעשה כולו היתר ובהיות כן ישבתי בזה קושית הפני יהושע בריש מס' ביצה על הא דתנן ביצה שנלדה בי"ט ב"ש אומרים תאכל הקשה התוס' דאמאי לא תני אוסרין ומתירן וכי תימא דאוסרין לעולם משמע והרי אמרי' לקמן אפרוח שנולד בי"ט אסור והקשה הפני יהושע דלמא להכי קתני שם אסור כיון דכבר קתני במתני' לא תאכל והיינו ביומא שפיר תני אסור אבל אי הוי תני במתני' אוסרין והוי אמרי' לעולם גם באפרוח היינו אומרים אסור לעולם ומאי ראיי' הביא תוס' מאפרוח ומדו פשיטא להו יותר באפרוח דאינו אסור לעולם מביצה אך בדברינו הנ"ל א"ש דבאפרוח שנולד בי"ט ליכא למימר דיהיה אסור לעולם משום דאפי' אי נימא דאפרוח שנולד בי"ט אסור. יהיה מאיזה טעם שיהי' מ"מ ע"כ אינו אסור לעולם אלא בכמות גודל שנולד אבל מה שגדל אח"כ ונתרבה גידוליו על עיקר האיסור בטל ברוב היתר וכמש"כ הר"ן הנ"ל דגידולי היתר ממש שרבו על העיקר מבטל אותו ואין לומר דהוי דבר שיל"מ דהרי אנן קיימינן עתה שהאפרוח עצמו אסור לעולם בכמותו שנולד ואין לומר דגם הגידולין שנתרבו הוי גידולי איסור שאינה זבוחה דודאי איסור אבר מן החי ליכא דהרי קיימ"ל דבחייה לאו לאברים עומדת וכמו שפ' הרמב"ם בפ"ה מהל' מאכלות אסורות הל' ה' אבל שאינה זבוחה ודאי איכא וממילא נימא דאין איסור ר מבטל איסור דהא ליתא דכל זמן שהתרנגולת חי גם עיקר האיסור דהיינו האפרוח בכמות שנולד הוא אסור משום שאינה זבוח ואין אנו צריכן לדון עליו רק מה שאנו צריכין לדון הוא אחר שחיטה ואז ליבא איסור שאינה זבוחה כלל לא בעיקר ולא בתוס' ואז שפיר בטיל האיסור בגידולין ומותר האפרוח וליכא לפרושי דאסור דתני באפרוח לעולם משמע אבל ביצה שנולדה בי"ט ליכא גדולי היתר ושפיר הי' אפשר לטעות דלעולם משמע ולזה הוכיחו התוס' מאפרוח דהתם ודאי שאינו אסורה אלא ליומו ואפ"ה תני אסור א"כ הדרא קושית התוס' לדוכתי' דליתני אוסרין ומתירן וא"ש: