אור ברסלב
חיים בריאים כהלכה פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה › ו. 'רפואה ציבורית' ו'רפואה אישית'

חיים בריאים כהלכה

פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה · ו. 'רפואה ציבורית' ו'רפואה אישית'

ה. התיחסות ההלכה לדעת הרופא

נקטתי בכותרת לשון 'רפואה אישית'" להבדיל מ'רפואה פרטית', זאת כדי שלא תחשוב שאני מפנה אותך בדווקא ל'רפואה פרטית' יקרה, בפרט בזמנים אלו, שהפרוטה איננה מצויה. ברצוני רק להצביע על הכיוון של שתי השיטות - הציבורית והאישית וההבדל שביניהן. אם תבין אותן ותפנים את ההבדל שביניהן, תשכיל להשתמש בעקרונות של 'רפואה אישית', גם בהיותך קשור לרפואה הציבורית. תוכל למשל לפנות אל רופא המשפחה שלך ולבקש/לדרוש ממנו בדיקות מעקב תקופתיות, בכדי ללמוד על המגמה של בריאותך, האם היא מתמידה או נחלשת.

עליך לבקש מהרופא שיצביע לך בתוצאות הבדיקות על הדברים המשמעותיים עבורך. כמו כן תוכל לדרוש במקביל, שיפנה אותך לדיאטן/נית של הקופה. כל זה יכול להעשות גם במסגרת רפואה ציבורית.

הבא ונראה כיצד פועלת הרפואה הציבורית.

העקרון עליו מושתתת הרפואה הציבורית הוא: השימוש בתרופות כאמצעי ריפוי ולא ברפואה מונעת. אמנם קרוב לודאי, כי בסופו של דבר עלות שימור הבריאות זולה לאין ערוך מאשר הריפוי לאחר מעשה, בעת מחלה, אך זוהי השקעה שאת מחירה משלמים היום ואילו את פירותיה רואים רק בעוד הרבה שנים, ולמערכות הבריאות שבקושי מחזיקות את עצמן מבחינה כלכלית אין את הכסף להשקעות לטווח ארוך. רופא שירצה לרפא כל חולה באמצעות רפואה מונעת, המערכת תפלוט אותו החוצה והוא ישאר ללא פרנסה. כידוע לכל, הרופא שהינך פוגש הינו נציג הרפואה הציבורית, ועליו לתת דו"ח לשולחיו, תוך שהוא מקבל הנחיות על מגבלות של זמן (כך וכך חולים עליו להספיק לקבל תוך זמן מוגבל) וכסף (כך וכך העלות של כל תרופה/בדיקה וכדומה).

זאת ועוד, לרפואה הציבורית ישנן עקרונות המתאימים לכלל החולים, ואינם לוקחים בהכרח בחשבון את טובתך האישית. לכן על כל אחד לשמור על בריאותו, ולא לסמוך בעינים עיורות על הרופא והרפואה הציבורית.

להמחשת הדברים, אצטט מאמר רפואי של ד"ר שלמה וינקלר שהופיע בכתב העת הישראלי לרפואת המשפחה (גליון 79, כרך 11, ינואר 2001).

נושא המאמר: "דיאטה בריאה, נתרן (מלח) ויתר לחץ דם".

רקע: קשרי הגומלין בין יתר לחץ דם ותזונה, הם בעלי חשיבות רבה לבריאות הציבור.

מטרת החוקרים היתה לבדוק האם לדיאטה דלת נתרן ולדיאטה מסוג מסוים, ישנה השפעה על לחץ הדם.

לסיכום, תוצאות המחקר הראו על ירידה של 7.1 מ"מ כספית בנבדקים בריאים ולירידה של 11.5 מ"מ כספית במטופלים הלוקים ביתר לחץ דם.

בעקבות מחקר זה, מציג ד"ר וינקלר נושא לדיון, וכך הוא כותב: "בקריאת העבודה עולה שוב הדילמה כרופא, מה עלי להעדיף? מתן תרופה או שינוי באורח החיים? החוקרים הצליחו להראות שניתן להגיע לירידה משמעותית בלחץ הדם בהתערבות לא תרופתית, אולם אנו יודעים עד כמה קשה להביא לשינוי באורחות החיים של המטופלים שלנו. החוקרים מציעים לעומת זאת כיוון מעניין להתערבות והוא שינוי תכולת הנתרן (המלח) במזון הקנוי, כדרך השפעה כופה ומוסווית על היצרנים".

כלומר, יש כאן נסיון להתמודד עם בעיה רפואית שיש לה השפעות משמעותיות על בריאות כלל הציבור - בגישה כללית, שאיננה בהכרח מיטבית עבורך, במקרה למשל שאתה הינך מאלו שכן מסוגלים לשנות את אורחות חייהם. ישנן לכך דוגמאות נוספות, כגון תוספת פלואור למי השתיה ועוד.

אך עד אז מוטלת עלינו החובה - כרופאי משפחה - להזכיר לחולים את התרומה של דיאטה נכונה לאיזון לחץ הדם".

תוכן העניינים

חיים בריאים כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה