אור ברסלב
חיים בריאים כהלכה פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה › ה. התיחסות ההלכה לדעת הרופא

חיים בריאים כהלכה

פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה · ה. התיחסות ההלכה לדעת הרופא

ד. ובחרת בחיים

כל בר דעת יודע לשמור את נפשו מדברים בהם הסכנה גלויה וברורה, אך פעמים, אין הסכנה ניכרת וידועה. המומחים הבקיאים בענייני בריאות גופו של האדם הם הרופאים. אלה מוכשרים לאבחן את הסכנות, המחלות והפגעים, ולהציע דרכי טיפול כיצד להלחם בהם. לרופא יש מעמד חשוב בעיני ההלכה, והדין נקבע על פי אומדן דעתו של הרופא הבקיא.

כך שנינו במשנה בעניין אכילה ביום כיפור (יומא דף פב, א): "חולה - מאכילין אותו על פי בקיאין", ובהמשך אומרת הגמרא (יומא דף פג, א): "רופא אומר צריך וחולה אומר אינו צריך - שומעין לרופא". וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרי"ח סעיף א): "חולה שצריך לאכול, אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר: אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן, מאכילין אותו על פיו, ואין צריך לומר שמא ימות. אפילו אם החולה אומר: איני צריך, שומעים לרופא". ובמשנה ברורה שם, כתב בשם הפוסקים: אם החולה רוצה להחמיר, אחר שצריך לכך, עליו נאמר "אך את דמכם לנפשותכם אדרוש".

הגע בעצמך, באיסור החמור של אכילה ביום כיפור שיש בו איסור 'כרת', יחייב הרב את החולה לאכול על פי חוות דעתו של הרופא, אף אם החולה רוצה לצום. ראה עד היכן נקבעת ההלכה על פי דעתו של הרופא.

זאת ועוד, אף בעניין חילול שבת החמור יותר שיש בו עונש 'מיתה בבית דין', גם כאן מוכר בבירור מעמדו של הרופא וכפי שנפסק להלכה (שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח סעיף י): "כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה, אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ, מחללין עליו את השבת". אותה שבת קודש שהמחלל אותה במזיד הרי הוא כעובד עבודה זרה, וחייב מיתה בבית דין, אותה שבת שבמשך דורות מסרו יהודים את נפשם על שמירתה, שבת זו מתחללת על פי דעתו של הרופא בכדי לשמור על חיי האדם ואפילו על ספק פיקוח נפש.

מעשה רב מהנהגות שמירת הבריאות שראיתי אצל מו"ר מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה

יחסו לרופאיו

היה מזרז כבר מראש חודש אדר שיכינו משלוח מנות גדול מאוד ומכובד עבור כל אחד ואחד מהרופאים שטפלו בו ומצרף להם ברכה בכתב ידו שזה לכבוד שמחת פורים.

רופאו האישי פרופ' צבי בנק ז"ל היה מבקרו בדרך כלל לאחר סיום עבודתו בתל השומר. לפעמים היה זה לפני זמן תפלת מנחה, וזה היה הזמן שהיה מדבר עם התלמידים באולם הישיבה בזמן ה'סדר', ואולם כאשר אמרו לו שפרופ' בנק מחכה לו בביתו, מיד היה מזדרז ובא אליו, גם אם לא קבע איתו פגישה, וגם אם חש בטוב באותו זמן, וזאת אף שלא היה בטוח שיהיה לו כח לחזור לעלות לישיבה לתפילת מנחה. רואים עד כמה התייחס מורינו זצ"ל בכבוד ובחשיבות לרופאיו.

כל ידיעותיה של הרפואה, מאז ועד עתה נקראים בפי חכמינו 'אומדנא'. הידיעה הרפואית על התפתחותה העתידית של תופעה מסוימת, איננה ידיעה ברורה, אלא נסיון העבר, וחקירה של מקרים דומים שארעו. נסיון זה טומן בחובו השלכות לגבי ידיעת העתיד. ובהלכות פיקוח נפש, אין הרב הפוסק צריך ללמוד רפואה, אלא אנו סומכים על 'אומדנת הרופאים', הן לגבי חילול שבת והן לענין אכילה ביום הכיפורים.

והנה במבוא כתבתי, שהרופא הסטנדרטי כיום איננו עוסק ברפואה מונעת, ולכאורה הדבר סותר את אשר כתוב בפרק זה, שהרפואה היא הקובעת, אולם האמת שאין כאן סתירה וזאת משום שלגבי אורח החיים המודרני בכלל, ותזונה בלתי נכונה בפרט, מאוחדים כל מומחי הרפואה וחוקרי תולדות המחלות המודרניות מהעולם כולו בדעה אחת, שהם הגורמים הראשיים להדרדרות הבריאות העולמית, ואף למחלות חריפות, החל ממחלת לב, הנחשבת כקטלן מספר אחד היום בעולם, וכלה במחלות סרטן ואחרות. הסיבה שרופא קופת החולים אותו אתה פוגש, איננו עוסק בזה, קשורה לעובדה (שהוזכרה במבוא) שרופא סטנדרטי איננו לומד כמעט מאומה על נושא המזון והשלכותיו על הבריאות, וגם לעובדת היותנו מבוטחים ברפואה ציבורית ולא ברפואה אישית (פרטית), ועל כך בקטעים הבאים.

תוכן העניינים

חיים בריאים כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה