פרק א - הנהגות הבריאות על פי התורה · ד. ובחרת בחיים
כתוב בפרשת נצבים (ל' י"ט) "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". והאריך לבאר בזה הגה"צ מרן רבי איצלה בלזר זיע"א בקונטרס "שערי אור" סימן ג' שבתחילת הספר "אור ישראל", איך תעלה על דעתך שבן אדם לא יבחר בחיים? מי לא רוצה לחיות? עיין שם בדבריו.
ברצוני להציע תירוץ בדרך דרוש ורמז, על פי דברי הרבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ג' אות ט"ו, על הפסוק: "וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה כ"ט י"ג), וכך הוא מסביר שם, שאנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן ביראת השם, ה"יראת שמים" שיש להם נקראת מצות אנשים מלומדה. כך היה אפשר לומר גם כאן שהכונה שלאדם צריך שיהיה לו רצון לחיות! צריך שתהיה לו בחירה בחיים "ובחרת בחיים". לא לחיות 'מלומדה'. לא לחיות בגלל שכולם חיים. לא לחיות בגלל ההרגל, אלא צריך רצון לחיות!
איך אנחנו יודעים אם בן אדם חי עם רצון או בלי? ככל שאדם מקדיש ומשקיע יותר מאמצים להשיג דבר מה, הרי זה מוכיח את גודל רצונו לדבר. קשה לבן אדם לקום בבוקר, אולם אם יש לו איזו שהיא סיבה שהוא חפץ בה, אזי הוא יקום. מדוע? כי יש לו רצון חזק. אחד הדברים החשובים של "ובחרת בחיים", הוא שהאדם צריך שיהיה לו רצון לחיות! ולא בגלל שכולם חיים גם הוא חי, כולם מתבגרים גם הוא מתבגר, אלא צריך לבחור בחיים. ובמה בא לידי ביטוי הרצון לחיות? אם הינך חפץ לדעת כמה רצון יש לך לחיות?, עליך לבדוק כמה הינך מוכן להשקיע בשביל הרצון הזה. לכן, ככל שהאדם משקיע יותר בשביל החיים, הדבר מוכיח את גודל הרצון שיש לו לחיים.
מעשה רב מהנהגות שמירת הבריאות שראיתי אצל מו"ר מרן הגרא"מ שך זצוקללה"ה
מחשב את צעדיו
סיפר לי תלמידו הקרוב אליו, הגאון רבי ב.ר. שליט"א.
היה זה בחודש אייר, יום אחד מרן הרב שך זצוקלה"ה, הגיע לירושלים. כנראה שבא למרן הגרי"ז זצוקללה"ה. השעה היתה שעת דמדומי ערב. קיבלתי את פניו בירושלים. בדרך למחוז חפצו, מרן נכנס אתי לחצר אחד הבתים, ובחדר המדרגות פשט את ה'חלוקא דרבנן', הוציא מתיקו סוודר ולבשו, והסביר לי כך: אני בא כעת מבני ברק שם כבר חם בימים אלו. אולם כאן בירושלים, בשעות הערב מזג האויר מתקרר, יש בזה שינוי גדול לעומת בני ברק, לכן הבאתי עמי סוודר ללובשו בירושלים.
אם אני יכול להתבטא, הרי שמרן הרב שך זכרונו לברכה, אצלו ראיתי זאת. אינני יודע אם אחרים ראו, אבל אני ראיתי שהיה לו רצון לחיים. הוא ידע את ערך החיים. הוא דיבר על כך רבות. הרצון לחיים היה חזק מאוד אצלו, עד שרצון זה התגבר על כל הרצונות האחרים, ומשום כך כל דבר שהוא שמע והבין שיכול לתת לו חיים הוא התנהג לפיו בין אם היה זה דבר שגרתי או בלתי שגרתי, מצוי או לא מצוי, ואף אם היו לו הרגלים אחרים לפני כן, לא התחשב בהם, ושינה את הרגליו, אחר ששמע ידיעה חדשה הקשורה לשמירת הבריאות. זאת מכיון שהיה לו רצון לחיים! החיים לא היו מכוח ההרגל, "מלומדה" אלא החיים היו בגלל הרצון לחיות, מפני שהכיר את ערך החיים, וידע שכדאי להשקיע כל מה שאפשר בשביל החיים.