חיי אריה חלק ב· רבי חיים אריה הורוויץ
ספר חיי אריה דרושים · לסיום הספר
אמר ר' יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ שנא' (שמות ל"ד) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל (גיטין דף ס' ע"ב). ויש להבין ששם נאמר ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל ואם על דברים שבע"פ עיקר כריתת ברית למה תלה הכתוב במה שיכתוב הדברים האלה יעיי"ש בחד״א. והנ"ל בזה דהא אמרו במדרש, (במדבר כ' י"ד) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעי' מ"ב) נתן להם תורה שבע"פ להיות מצויינים בה משאר האומות שעל כך לא נתנה גם תורה שבע"פ בכתב כדי שלא יזייפוה אומות העולם כשם שעשו בתורה שבכתב ואמרו שהם ישראל ועל זה אמר הכתוב אכתוב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו (הושע ח') אמר הקב"ה אם אכתוב לישראל רבי תורתי זהו המשנה שהוא גדולה מן המקרא כמו זר נחשבו עכ"ד. וביאור דבריהם כי תורה שבכתב מפני שהוא נתונה ביד כל אדם וא"כ בלי קבלת אבות כל אחד יוכל לפרשה ולפארה כאות נפשו ועי"ז סרו המינים והצדוקים ושאר הכתות כי הכניסו דברים זרים בכונת הכתובים. וע"כ עוד נשארו הלכות שמורות מסורות לנו בני יעקב אשר אב אל בן ורב אל תלמידו יודיע את אמתתם. ומורי התורה הם המחזיקים בעץ חיים ועמלים אשר ישתאר רוח ה' לימוד התורה כפי שרשיה הנאמנים וקיום הדעות האמתיות בל יסור מקרבנו נצח. ויאמר במדרש אכתוב לו רבי תורתי אילו הייתי כותב לו גם התורה שבע"פ והיה נחסר גם מהם הרוח חיים אשר יאצלו האבות להבנים מהרוח אשר עליהם אם יבינום בע"פ חקי התורה ומדותיה הנעלות. כמו זר נחשבו. אז גם אלו המצות היו נחשבות כמו זר אליהם שהיו מטילים בהן כונה משובשת ומוטעת. ובנדרים (דף ל"ח) אמר ר"י ב"ח בתחלה לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו וכו' שנא' כתב לך כתיבתך שלך ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל וכו' והא כתוב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו'. אלמא דלכל ישראל נתנה ומתרץ אלא לפילפולא בעלמא עכ"ד. ורצונם לומר כח העיון והארת דברים המושכלים ע"פ רוח התורה נתן למשה לבדו ואחריו לחכמים בכל דר ודר שהם ילמדו ויבינו בתורה ע"פ כללים המסורים בסיני. ויורו לעם דרך הישרה באמונה וילהיבום ליראת ה' כל הימים. ולפ"ז יתכן להבין דרש ר' יוחנן שאמר ה' למשה כתב לך את הדברים האלה שתהי' כתיבתם שלך ויקשה הלוא התורה כתובה ומונחת בקרן זוית והיא ערוכה למען כל ישראל. וע"ז נתן הטעם כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל שעיקר הקיום שתתקיים התורה ברוח ה' אשר ידבר בה הוא ע"י הדברים שבע"פ שלא יזייפוה הסרים מדרך ה' לומר שלהם הוא ואתה והבאים אחריך האירו לכל ישראל בכל מקום ובכל זמן כי הברית אשר כרתי עם ישראל לא יפסוק נצח. ובזה יומתק לנו הבנת הכתוב בישעיה ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' מעתה ועד עולם (ישעיה נ"ט). שיאמר הנביא בשם ה' זאת הברית אשר כרת ה' את ישראל תתקיים לעד ״רוחי אשר עליך כי רוח אלהים המרחפת על פני התורה לך נתונה. ודברי אשר שמתי בפיך״ כי על פי הדברים אשר שמתי בפיך היא תורה שבע"פ כרחי, אתך הברית. ״לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' מעתה ועד עולם אם ע"פ רוח התורה אשר בקרבך תאלף בינה ותלמד לבניך אחריך. הקוים התורה כאמתתה בקרב ישראל בלי שינוי וחילוף, נצח סלה ועד:
ת ו ש ל ב " ע
סוף הספר