אור ברסלב
חיי אריה חלק ב ספר חיי אריה דרושים › דרוש יא

חיי אריה חלק ב· רבי חיים אריה הורוויץ

ספר חיי אריה דרושים · דרוש יא

דרושי י

לחג הסוכות

במדרש רבה (ויקרא פ' ל' סי"א) ד"א פרי עץ הדר אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח. כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים אלו ישראל. מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. ענף עץ עבות אלו ישראל. מה הדס יש בו ריח ואין בו טית טעם כך ישראל יש שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. וערבי נחל אלו ישראל. מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מע"ט. מה הקב"ה עושה לאבדם אי אפשר. אלא אמר הקב״ה יוקשרו כלם אגדה אחת והן מכפרין אלו על אלו. ואם עשיתם כך אותו שעה אני מתעלה הה"ד הבונה בשמים מעלותי' ואימתי הוא מתעלה כשהן אגודה אחת שנאמר ואגדתו על ארץ יסדה (עמוס ט'). לפיכך משה מזהיר להם לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון עכ"ד המדרש:

אף אמנם מה גדלה ומה רמה מעלת עם ישראל. אשר יאמר לו איש ואיש יולד בעם הלזה יהיה כלול מעלות נכבדות. וכל אחד כפי תכונת נפשו ונטייתו ישתלם במעלותי'. אבל עוד בזאת ינשאו וירום למרום קרנם אם אישי ישראל יחדי' לטוב יתאחדו. וכדגמת המלאכים זה אל זה שואלים וזה מזה מקבלים עול מלכות שמים. וכל אחד ילמוד להבין ולהשכיל על כל דרכי' בחזותו מעלת רעהו אשר איננה אתו. וירהיב בנפשו עוז להכין את נפשו אליה למען ימצא אושרו בארץ החיים. וכן אמרו רז"ל תענית (דף ז') על קרא הלא כה דברי כאש נאום ה' וכו' ועץ חיים הוא למחזיקים בה מה עץ אחד מדליק את חבירו אף ישראל כן. אשרי העם שככה לו אם יחדי' ישכונו באהלי שלום וכל אחד ילהיב חבירו לתורה וחכמה ויראת ה' אז יעלו למעלה נשגבה אין ערוך אליה בל יוכלו להשיגה אם לבדד בתחרות וקנאה כל אחד על דגלו יחנה:

ומהתמונני ברעיון הלזה אמרתי לפרש דברי המד"ר (במדבר פרשה ב') והיה מספר בני ישראל (הושע ב') א״ר ברכיה הכהן והיה מספר הסופר כמספר התורה נתבקש להם. ואומר בזה קצת ע"פ דרך שפי' אא"ז הגאון זצ"ל בשבחא דמרא (על ההגדה) המדרש הלזה. ואוסיף נופך דהן ראיתי בספר נפוצות יהודה שמביא בשם הרלב"ג ז"ל שהמספר יתכן רק על דברים שווים באיכותם. וע"כ המה יחדי' ספורים אבל המתהפכים באיכותם איך ימנו ? למשל תמנה עצי תפוחים עם עצי תפוחים ותעשה מכלם מספר אחד אבל לא תספור עצי תאנה וגפן ותפוח יחדי' ולכן כאשר הבטיח האל יתעלה כי ישראל יהי' במעלה השלמות וכל אחד ישתדל להשפיר מעשי' כפי חילוף תכונותי' הנפשיות ומדותי' הטובות אשר בם נולד. אז המשילם לכוכבים. ככתוב ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך (בראשית ט"ו). כי כל כוכב יש לו בפני עצמו צורה נפשית לפי דעת הטבעיים הראשונים. או אם נאמר כי כל כוכב הוא עולם או קבוצת עולמים הנמשכים בכח מכוכב שמשי אחד והם הסובבים בעגולתם את מרכזם זה כוכב האמצעי. לפי דעת הטבעים האחרונים. ולפ"ז אין שווים באיכותם ולא יתכן עליהם לומר כלל כי יחדי' יספרו. וזה שאמר הבט לא וגומר אם תוכל לספור אותם כי ע"י חילוף איכותם לא יותן עלימו מושג המספר יחד. ויאמר לו כה יהיה זרעך. כן ישא ה' עמו על כנפי נשרים וכאשר ישא האומן את היונק ילמדם חקי חיים לטוב להם לכל אחד ואחד כפי תכונת נפשו ומדריגתו. וכל זאת היא באה לעם ישראל ע"י עסק לימוד התורה וקיום מצותיה. ולכן משרע"ה לפני מותו אמר להם. ה' אלדיכם הרבה אתם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב (דברים א'). וצריך להבין כפל לשון הרביה וגם התחיל בלשון עבר ה' אלדיכם הרבה אתכם וסיים בלשון הוה ואמר והנכם היום וגומר. אכן לפי האמור יתכן מאוד. משה רבינו ע"ה יאמר לישראל. הן גם אז טרם קבלתם התורה בהר סיני ה' אלדיכם הרבה אתכם, כי הייתם עם רב במספר הכמותו כמו שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וירבו וגומר (שמות אי) אבל אחרי הטיתם שכמכם לקבל עליכם עול מלכות שמים. ע"י חוקי התורה באתם למעלות רמות ונכבדות. והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. הריבוי שלכם חשוב ומעולה ככוכבי השמים. כי נתן ה' לכם לב לדעת ואזנים לשמוע חקי התורה וכל אחד ואחד השתלם כפי תכונותי' ובמדותי' התרמיות נתעלה. וזה שיאמר המדרש והיה מספר בני ישראל מספר כסופר כמספר התורה נתבקש להם. כי בתורתנו התמימה הי' דורשין על כל קוץ וקוץ הלכה מיוחדת. וכל אות ממנה מרמזת על דבר חכמה מחכמת אלדית העליונה. ואם נשים נגד עינינו אותיות התורה כפי איכותם הנעלה לא עליהם יאמר מספר ומנין אשר למספר אחד ימנו. ויאמר גם בישראל מספר הסופר כמספר התורה נתבקש להם שנתבקש ממנם ומה ה' שואל מאתם כי יהי' בערכם ככוכבי השמים. כל אחד ואחד יהי' שלם באיכותו אשר לא יחדי' יספרו רק איש ואיש כפי שלמותו המיוחדת יצוין בהם. וימנה כפי חשיבותו *):

וזהו אצלי כונת רז"ל שדרשו בספרי על קרא הצור תמים פעלו (דברים ל"ב) הצייר תמים פעלו. כי אם נראה יליד אשה ומשטרו בתבל. והוא מבחר היצורים איך להבל דמה במעשיו ומתולדתו יוסיף עון ופשע. הלוא נשאל ונתפלא הזאת היא תכלית הבריאה אשר לא נברא העולם אלא בשביל זה. אכן לבינו ישוב ינוח וימצא מרגוע למבוכתו בהסתכלנו בכוללית מין האנושי כי כל אחד בתכונתו השונה ישלים חסרון רעהו וכן כתיב אין צור כאלדינו ודרשו רז"ל אין צייר כאלדינו (מגילה י"ד) ובני אדם גם בתוארם הגופני הם נפרדים זה מזה. וכמו שאמרו רז״ל (סנהדרין דף ל"ח ע"א) הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחבירו ואין פרצופיהם דומין זה לזה. וכשם שאין פרצופיהם דומין זה לזה כך דעותיהם ותכונות נפשותם השכלית משונות זה מזה (עיין ברכות דף נ"ח ע"א). ולכן כל אחד יכול להתעלה בעילוי רב כפי המדה אשר בה השתלם מעודו. וע"י קיבוץ כל אלו הפועלים ע"י אמצעים שונים ההולכים במסלות שונות למטרה הרוממה להשלים תבל ומלואה ולהאדירה יתראה לפנינו סדר יקר תפארת הבריאה כפי כונת אדון כל היצור. וזהו שיאמר הכתוב הצור תמים פעלו. ודרשו רז"ל הצייר תמים פעלו ר"ל אם תרצה לחפש מום ומגרעת בבן אדם אשר הוא מבחר היצירה ע"ז אענך. השם יתעלה הוא הצייר הצר צורות בני אדם בתוארים משונים וכשם שפרצופיהם משונים כך דעותיהם משונות. וכל אחד יביא אבני שיש טהור אשר חצב במקור נפשו כפי תולדתו ועי"ז יבנה ביו. ה' זה העולם הגאדר והנהדר. תמים פעלו. נחזה בעין שכלנו כי פעלתו שלמה בתכלית השלמות. וזאת הוא אשר נדרש מעם ישראל ביחוד אשר יתאחדו לטוב ויתאספו ואיש את רעהו יעזורו ואת חבירו ילמדו כמו שדרשו ועץ חיים הוא למחזיקים בה הלא כה דברי כאש נאום ה' מה אש אחד מדליק את חבירו אף ישראל כן. וכן דרשו בש"ס (ב"ב דף ע"ה ע"א) ועל כל כבוד חופה (ישעי' ד') מלמד שכל אחד עושה לו הקב"ה חפה וכל אחד נכוה בחפתו של חבירו בראותו כבוד חבירו אשר נשכר ע"י מעלתו ושלמותו הוא נכוה כי יחדור במעמקי נפשו וימצא את עצמו ריק מן השלמות הזאת:

אך טוב הכינוס לישראל. ונאה להם הקיבוץ. אם יחדי' יתאספו לתת לה' כבוד ונר מצוה ואור התורה יאירו על פני כל אחד להטיב מעלליהם ואיש אשר יחזה מעלת רעהו ישתדל בנפשו גם הוא לעשות כמעשהו אז יזהירו כזוהר הרקיע ולכוכבי ער במספרם ידמו שלא יהי' להם מספר הכמותי רק מספר האיכותי כאמור, לעיל אכן אם עם ישראל את הישרה יעקשו ונלוזו מדרך התורה דרך המוסר אז הפיזור טוב להם. יען כי אף אם יתקבצו הלא יסרבו לשמוע דבר ה' ואת איש החכם אשר יזהירם ויורם דרך נכוחה ילעיבו. על אלה נאמרו דברי ירמי' דכתיב עמוד בשער בית ה' וקראת שם וגומר ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאום ה' ואדבר עליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם וגומר והשלכתי אתכם מעל פני וגומר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך. (ירמי' ז') והנה בעינינו מאוד יפלא ונסתמו שערי בינה למה סגר ה' שערי תפלה לפני הנביא קדוש ה' אוהב עמו בכל נפשו ומאודו. ואמר לו ואתה אל תתפלל בעד העם הזה. הלוא הורונו חז"ל (ברכות (דף י' ע"א) אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. וכן בר"ה (דף י"ח ע"א) איתא יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין:

ואשר עיני הכהות פה תחזינה הוא. כי הן ידוע מה שחקרו החכמים איך תועיל תפלת איש לשנות גזירת ה' עלי'. הלוא זה כשינוי רצון חלילה. והתירו זה הספק. כי אין שינוי בחוקו יתעלה רק בן אדם אם ישוב מדרכו הרעה וישנה מעשי' לטוב ויבקש מחילה על שעבר ויתפלל על העתיד. אז נדון כאילו נהפך לאיש אחר וממנו נתבטלה הגזירה ותהפך עלי' הקללה לברכה. אולם עוד נשארה הפליאה מדוע תועיל תפלת איש על רעהו ותחנוני צדיק על איש אחר. וכמו שלמדו רז"ל (ב"ק דף צ"ב ע"א) מגין שהמתפלל בעד חבירו נענה שנאמר ויתפלל אברהם אל האלדים וגומר (בראשית כ') הלא האיש **(*) ובדרוש לנתינת ס"ת אמרתי עוד בביאור דברי ר' ברכיה הכהן והיה מספר בנ"י מספר הסופר כמספר התורה נתבקש להם. עפ"ד רז"ל (עירובין דף י"ג ע"א) אמר ר' מאיר כשבאתי אצל ר' ישמעאל א"ל בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני. א"ל בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים שמא אתה מחסר אות א' או מייתר אות א' אתה מחריב את כל העולם כולו. וע"ש בפרש"י ותוס' שתיארו איך כחסרון או יתרון אות התורה כגון שכותב בראשית בראו וכדומה עי"ש גורם חלילה לחורבן העולם. ובקידושין (מ' ע"ב) אמרו לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה א' אשרי לו שהכריע א"ע לכף זכות. עבר עבירה א' אוי כו'. רשב"א אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה א' אשריו שהכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכ"ז עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע וכו' כל העולם כולו לכף טובה עכ"ל הגמרא. השמיענו פז"ל מוסר נחמד לכל אחד מישראל אשר תהיינה עיניו על דרכיו וחשב עם קונהו בכל מעשיו כי בעשיה אחת הוא מכריע את כל העולם לזכות או לרעה ח"ו. לכן אומרים לכל איש ישראל בני הוה זהיר במלאכתך ובמעשיך שאם מחסר אתה עשיה טובה א' או אם מעדיף עשיה שאינה הוגנת הוא כמחריב את העולם ומכריעו לחוב חלילה לכן בל יתפתה איש אחר יצרו לילך אמרי שרירות לבו רק כל מעבדיו ישקול בפלס דעת התורה ויחשוב כאילו מכריע את העולם לטובה ואלו דברי המדרש והי' מספר ברי מספר השופר וכו' נתבקש להם. בספור ישראל נדרש ממנם המספר כמספר התורה. כמו באותיות התורה צריך הסופר זהירות יחידה ונפלאה לבלי ליתר או להחסיר אות אחת לבל יחריב העולם כן בספירת ישראל כל אחד ידקדק במעשיו אשר יכריע אח מאזני הצדק וכף החסד לבל ירשיע את העולם. ואם בין צדיקים ימנה אז את כולם לשוב יכריע:)** אשר לי' נגזרה הגזירה לא נשתנה עת ישפוך הצדיק לפני ה שיחו. ומה מועילה לו תפלתו? וראיתי להכותב על עין יעקב פ"ה דברכות שהפליא בקושיא זו:

ותאורנה עיני להבין זאת החידה ע״פ דברי הזהר מובאים בעקידה שער ע"ח ר' אחא אזיל לכפר ערפא אתא לבית אושפיזא וכו' א"ל ליחוש מר בליבי' על אבדנה. [נא יחוש אדוננו על אסוננו] אמר להו מאי האי אמרו לי' דאית שבעה יומין דשרא מותנא במתא וכל יומא אתחזיק ולא אתבטל וכו' אמר אלין פסוקי בקול תקיף תלתא זמנא ואתבטל מותנא שאמר אלו פסוקים שלשה פעמים בקול גדול ובטל הדבר ר"ל] שמע האי קלא דאמרה סתרא סתרא שמע בת קול שאומרת למה אתה סותר והורס גזירת השם ית'] דהאי דינא דשמיא לא אשרי הכא דהא ידעי לבטלה [כלומר הלא אין דין שמים שורה כאן שאתה מבטלו] חלש לבי' דר' אחא ודמיך (וישן) שמע דאמרין לי' כדעבדית דא עביד דא זיל אימור להון דיחזרון בתשובה דחייבין אינון קמאי [שמע הקול שאמרו לי' כמו שעשית זאת לבעל הגזירה בתפלתך כן תעשה שתאמר להם שיחזרו בתשובה כי הם רשעים לפני] קם ואחזור להון בתשובה שלימתא וקבילו עלייהו דלא אתבטלון מן אורייתא לעולם וכו' ויקרא למתא מתא מחסיא עכ"ד הזוהר המובאים שם בעקידה.

וכשנחדור פנימה להבין כוונת דברי הזוהר האלו נראה לפנינו כאילו כל סיפור המעשה הוא הערה ליישב הספק אשר הצגנו בזה. כי הבת קול אשר התרעמה על בטלו המותנא בתפלתו הרימה קול תלונה נגד ר' אחא באמרה סתרא סתרא דהאי דינא דשמיא לא אשרי הכא. ואיך תבעל אתה גזירת המקום מן האנשים האלו. הלוא חטאים הם בנפשותם כאמרו דחייבין אינון קדמי ולא נשתנו במעשיהם ומדוע תשתנה גזירת ה' עליהם. וע"ז באה המענה בסיפור הנפלא הזה. אה האנשים ההמונים מקשיבים לדברי הצדיק ואת דברי מוסרו יאזינו ונועם לקחו ברצון יקבלו אז תועיל תפלתו עבור העם. כי כמו שכל איש אם בפ"ע ישנה מעשי' ותשתנה גזירתו כי נהיה ראוי להשפעת טובה כן אם יוכל איש השלם קדוש ה' להלהיב האנשים לעבודת האל יתעלה. וגם העם בל יאטימו אוזן ולקחו הטוב יתן להם בל יעזובו. בזה הוא בא אל המלך ה' צבאות וריקם לא ישוב מאת פני' וה' בחמלתו ישמע תפלתו ויקרע גזר דינם. כי ישראל נושע בתפלת קדושם אם ישמעו לקול מורם אשר יוכל להחזירם לדרך הנכוחה ואם ישובו מעונם יהי' ראוין לברכה. וע"כ אמרין לי' לרב אחא עבדת דא עביד דא אימור להון דיחזרון בתשובה ולא יתבטלו מן אורייתא וכשעשו כן אז קראו להאי אתרא מתא מחסיא. עיר שחסה הקב"ה עליה והצילה בזכות תפלת רב אחא אשר שבו העם מדרכם הרעה על ידו [ועיין ספורנו סוף פ' בראשית שביאר כעין רעיון הזה]:

ובאומר הלזה יאורו לפנינו המשך הכתובים בירמי' שאמר ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאום ה'. אתם עושים כל תועבות ועוברים על כל מצות ה' אשר לא תעשינה ותאשמו. ואדבר עליכם השכם ודבר ולא שמעתם כתרגומו ושלחית לותכון ית כל עבדי נבייא מקדם וממליל ולא קבליתון ואתנביאו ולא תבתין והשלכתי אתכם מעל פני וגומר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה וגומר כי אינני שומע אותך. בעון העם הזה אשר לא ישמע לקול מוכיחי' נסתמו חלוני רקיע בעד תפלתך עבורם. כי איך תשתנה גזירת ה' ורצונו מעליהם אם לא הטיבו דרכם לשמוע אל הנביאים אשר דברו אליהם השכם ודבר:

ועתה נשובה למאמר הפונה קדים הוא אשר יציג למראה עינינו את עם ישראל בכללותו אשר כגן ה' הוא לפנינו. בו נמצאים הגידולים השונים איש מרעהו. הכתות הנפרדות בדעות ותהלוכות חייהם. ויחשוב ד' כתות הראשיות אלו אשר בתורה ומעשים טובים ככוכבים באיכותם הנפלאה יזהירו וידמם לאתרוג שיש בו טעם ויש בו ריח כן אלה יש בהם תורה ומעשים טובים ולציון יאמר איש ואיש יולד בה (תהלים פ"ז) כי נעלים הם בתכונתם ומדותם ויזהירו כזוהר הרקיע ויש אשר נופלים הם בדעת התורה אכן מעשיהם נחמדים וידמו להדס שיש בו ריח ואין בו טעם ויש אשר יתן להם תהלה רק עבור תורתם כי יש להם תקוה אשר המאור שבתורה יחזירם למוטב וימשילם לתמרה שיש טעם ואין בו ריח. אבל גם ישנם אנשים הפחותים שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים ויומשלו לערבה שאין בה לא טעם ולא ריח. ומצא להם תקנה זאת אשר ישמעו לקול התורה ומוסר ה' מפי חכמי' כי יתחברו עם חכמים ויראי ה'. מה הקב"ה עושה. לאבדן אי אפשר אלא אמר הקב"ה יוקשרו כלם אגדה א' בזמן שהם אגודה א' אז בלי קנאה ותחרות ידעו ויבינו מעלת רעיהם. ויקוים בהם ועץ חיים היא למחזיקים בה מה עץ אחד מדליק את חבירו אף ישראל כן. שיראו כל אחד את מעלת עמיתו ויתאזר עוז ההשתדלות להטיב דרכי' ולמלאות חסרונו בשלמות. יוקשרו כלם אגדה אחת והם מכפרין אלו על אלו. אז אם ישמעו לקול המוכיחים תועיל תפלת הצדיק לשנות גזירתם מרעה לטובה לכפר אלו על אלו ואמר להלן אם עשיתם כך אותו שעה אני מתעלה הה"ד הבונה בשמים מעלותי' ואימתי הוא מתעלה כשהן אגודה אחת שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. כי בזמן שהם באגודה אחת ויתראה העם בכללותו אז יתנו תהלת ה' אשר בחר בגוי הגדול הזה ונוכל לקרוא הצור הצייר תמים פעלו. כי מה רמו מעשיהם ומה נפלאו מדותיהם הטובות. כלו אומר כבוד לה' אשר בחר בם. וה' יט לבינו לאהבה אותו ולאהבת עמו ישראל למען נתאחד לעבודת ה' וקיום מצותי' כאשר הוא חובתנו ונזכה לשבוע שובע שמחות את פניהו בארצות החיים. אכי"ר:

תוכן העניינים

חיי אריה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה