חיי אריה חלק א· רבי חיים אריה הורוויץ
מפתחות והשמטות · השמטה
דף י"ג ע"ג דהא פסק הרמב"ם ז"ל בשם הירושלמי דאין מוציא אחר מוציא בפסח כיון שהוציאו הראשון נפסל:
ועוד אמרתי די"ל דמשכחת לה דינו של הרמב"ם שהבאתי שם דהמוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה בליל ט"ו לוקה ולא תקשי בעין קושית הירושלמי דאם אמרינן חוץ לחבורה שהוא מתחייב לא כש"כ שהביאו לחבורה אחרת וא"צ לדחוק דהרמב"ם איירי שהשתי חבורות אוכלות בבית אחד. ואי דתימא הא כ' הצל"ח פסחים (דף פ"ה ע"ב) בסופו דאף שאין המוציא בשר פסח חוץ לחבורה חייב מלקות על ההוצאה כי אם בעקירה והנחה כמו בשבת אבל הבשר נאסר אף קודם ההנחה שמחיצת בשר הפסח היא חבורתו וכיון שהגיע חוץ למחיצה זו כבר הוא בשדה ואסור משום שיצא חוץ למחיצתו עכ"ד הצל"ח. וכיון שכבר נפסל כשהוציאו מחבורה ומבית שהוא, שם איך משכחת לה שיתחייב כשהביאו לחבורה שניה הא על פסח פסול שוב אין איסור הוצאה. ואמרתי דיש לומר עפ"ד הש"ס זבחים (דף פ"ב ע"ב) לענין דם הנכנס לפנים ת"ר פנימה אין לי אלא פנימה שנכנס לפני ולפנים] היכל מנין ת"ל אל הקודש פנימה וכו' ופריך אלא הכא כיון דאיפסל בהיכל לפני ולפנים מאי בעי וכו' אלא אמר רבא כל מידי דחשיב עליה לפני ולפנים לא מיפסל בהיכל. ופרש"י כיון דאשמעינן קרא דהיכא דחשיב עליה מתחלתו להכניסו לפני ולפנים ותחלת הבאתו להיכל ע"מ פנים היה לא מיפסל עד דמטי לפנים לקודש הקדשים] ואם החזירו לחוץ כשר עכ"ל. וה"נ י"ל דאם אכל הפסח בבית והוציאו לחוץ מיפסל בשעת הוצאה קודם שהניחו אבל אם הוציאו ע"מ להניחו בחבורה אחרת אינו נפסל עד שיבוא לחבורה אחרת ולהכי יליף מקראי. והפי' בדברי' הרמב"ם אין מוציאין ממנו מחבורה שיאכל בה ואז לוקה תיכף כשהוציא מן הבשר חוץ לחבורה והמוציא כזית בשר מחבורה לחבורה דהיינו שהיתה מחשבתו בתחלה לכך לוקה כשהניחו בחבורה השניה וגם בשר הפסח אינו נפסל עד שיבוא לשם כיון דילפינן מקראי שני עניני הוצאות דבשר פסח דינו כמו התם בזבחים במכניס דם לפנים:
סימן ט בנידון השאלה אם אנשים המניחים תפלין בחוה"מ מותרים להתפלל עם אותם שאין מניחים. פילפול ארוך בסוגיא דלא תתגודדו. ומסיק דאם המניחים אינם מברכים על התפלין בחוה"מ ואיכא הוכחה שעושים מחמת ספק רשאים להתפלל בבהכ"נ אחד עם השאינם מניחים:
סימן י בדבר השאלה בישראל ששכר בית והשכיר בו דירה לישראל מומר לחלל שבתות בפרהסיא אם הדין שאינו אוסר עליו כמו בהשכיר לגוי. ומסיק דיש לדון שאין אוסר עליו. ומיהו אם יכול לשכור רשות אף משכירו ולקיטו או משכירו ולקיטו של שרי העיר שפיר טפי:
סימן יא בביאור דברי רבנו יקיר ז"ל דגוים המוחזקים שאינם שקרנים כשרים לעדות ממון:
סימן יב פילפול ארוך בסוגיא דאיש מדיר את בנו בנזיר בש"ם נזיר (דף נ"ח ע"ב, ודף כיט ע"א):
סימן יב בישוב קושית הגרע"א ז"ל על רש"י סוף תמורה:
סימן יד שאלה על מי שקנה אצל א״י שכר שעורים ואפשר שיעמיד לו השכר בתוך הפסח איך ימכרנה הקונה. ומשיב לתרי אנפי איך להתנהג אם כבר נגמר השכר ועומד בבית הנכרי מוכן עבור הישראל או אם עוד לא נגמר השכר וירא פן יגמר בפסח ויביאנו אליו. ובסופו מבואר איך להתנהג אם נתן מעות לנכרי שיקנה לו חמץ לפני הפסח ונשתהה בדרך: