אור ברסלב
חידושי מהרשדם חלק ב אות פ › יתבאר פוגם שטרו אי יכול עוד לטרוף מלקוחות:

חידושי מהרשדם חלק ב· רבי דוד שלמה מרגליות

אות פ · יתבאר פוגם שטרו אי יכול עוד לטרוף מלקוחות:

פלגינן דיבורא

עיין ברא"ש, בנדרים ועי' בסמ"ע סי' נ"ה דסוברים דשטר שנפגם אינו יכול לטרוף מלקוחות ועי' בס' קצה"ח סי' פ"ח דהקשה מהא דאיתא בכתובות דסבר רב"ח לומר דש"ד הוא ופריך רבא חדא דהיא נשבעת ונוטלת ועוד הא אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות אלא אמר רבא דשבועה זו מדרבנן דפרע דייק דמיפרע לא דייק וכו' וכיון דפריך דאין נשבעין על שעבוד קרקעות ש"מ דאפי' שטר דנפגם טורף מלקוחות. דאל"כ ל"ח שעבוד קרקעות. וע"ש. ונראה דהא הקשה על רב"ח דהי' סובר דהוא ש"ד וכי לא ידע דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין וכתבו דרב"ח היה סובר דשטר העומד לגבות כגבה וע"כ היה סובר דש"ד הוא ובאמת בזה ניחא קושית מהרש"א דלקמן על הא דאמר ר"פ אי פקח הוא מייתי לידי שבועה דאורייתא פי' רש"י דנ"מ לענין נקיטת חפץ והכא על רב"ח דסובר דש"ד הוא פי' דנ"מ דלא יכולה להפך ואמאי לא פי' רש"י כן על ר"פ הנ"ל דנ"מ דש"ד לא מהפכינן וע"ש:

ולכאורה נראה לפי מה דסוברים דהגם דשבועה דרבנן מהפכינן זה בנשבעים ונפטרים ולא בנשבעין ונוטלין ועי' בר"ן שבועות דמחלק דזה דוקא נשבעין ונוטלין שכיר ונגזל דמה"ת אפי' בשבועה לא שקלו רק מתקנת חכמים נוטלין בשבועה ע"כ לא יכולין להפך משא"כ נשבעין ונוטלין שיש להם שטרי דמהתורה שקיל בלא שבועה יכולין להפך והנה לפ"ז כתובה דהוא רק מדרבנן וע"כ יש לומר הגם דיש לה שטר כתובה אין יכולה להפך דנשבע ונוטל לא יכול להפך ומהתורה אין מגיע לה כתובה ודמי לשכיר ונגזל אך לר"מ דסובר דכתובה דאורייתא בודאי יכולה להפך והנה המפרשים כתבו דרב"ח דהי' סובר דש"ד ע"כ משום דסובר דמתני' כר"מ דסובר גם מטלטלין משועבד לכתובה וע"כ ל"ח שעבוד קרקעות ור"מ הא סובר דכתובה דאורייתא ומש"ה שפיר פי' רש"י דנ"מ דלא מהפכינן דאי שבועה דרבנן יכולה להפך הגם דנשבעת ונוטלת משא"כ אליבא דאמת דכתובה דרבנן א"כ אפי' אי לא מייתי לשבועה דאורייתא לא מהפכינן וע"כ פי' רש"י לקמן דנ"מ לענין נ"ח:

אך יותר נראה דאליבא דאמת דהיא נשבעת ונוטלת א"כ לא מפכינן אפי' אי לא מייתי לידי שבועה דאורייתא וע"כ פי' רש"י דנ"מ לנ"ח משא"כ הכא דע"כ הי' סובר דכגבה דמי וע"כ פי' רש"י דנ"מ דלא מהפכינן דאי שבועה דרבנן יכולה להפך דנשבע ונפטר הוא והנה ברש"י בגיטין פ' דהא דחשוב שטר כגבה דוקא בשטר דטורף מלקוחות אז חשוב כגבה וע"כ שפיר מקשה רבא חדא דהי' נשבעת ונוטלת ועוד דתאמר דכגבה דמי וא"כ ע"כ אמרינן דאפי' שטר דנפגם טורף מלקוחות דאל"כ ל"ח כגבה א"כ תקשה דאין נשבעין על שעבוד קרקעות וא"כ לפי מה דמסיק רבא דשבועה זו מדרבנן יש לומר דל"ח כגבה וא"כ יש לומר דשטר שנפגם אינו טורף מלקוחות דכיון דל"צ לומר דחשוב כגבה וא"כ אין ראיה דשבועה דרבנן נשבעין על הקרקעות דיש לומר דהכא שאני דשטר דנפגם אינו טורף מלקוחות. וניחא בזה המרדכי דהקשה איך משביעין שבועה אישתבעי לי דל"פ הא שטר חשוב שעבוד קרקעות ותירץ בלית ליה קרקע והקשה הא מוכח מכאן דשבועה דרבנן נשבעין על הקרקעות דמסיק רבא דשבועה זו מדרבנן היא אך מכאן אין ראי' דכוונת רבא דכיון דמדרבנן הוא יש לומר דלאו כגבה ויש לומר דשטר שנפגם אינו טורף מלקוחות ולעולם דאפי' שבועה דרבנן בעינן דלית ליה קרקע. דוקא:

אך קשה לי על המרדכי הא דאיתא במתני' דכתובות המוצא שט"ח ע"ש והלה הוציא שמכר לו השדה דאדמון סובר דיכול לומר אילו הייתי חייב לך וכו' וחכמים אומרים זה הי' פקח שמכר לו כדי שיכול למשכנו ופי' רש"י שלא היה רק מטלטלין וע"ש. וקשה דת"ל דאי לא ימכור לו השדה כיון דלא היה רק מטלטלין היה יכול לומר אישתבע לי דל"פ וע"כ מכר הקרקע דאז חשוב שעבוד קרקעות וליכא שבועה ושבועה דאישתבע דל"פ הוא שבועות המשנה כמו דמוכיח בר"ן מדחזינן דבא ליפרע מיתומים צריך לישבע כיון דהוא יכול לומר אישתבע דל"פ:

גם נראה דהא בתוס' הקשו דאיך אפשר לומר דש"ד הא יש לה מיגו דכ"ה ואישתמוטי ל"ש וכתבו דליכא מיגו כיון דאפי' בלא פוגם יכול לומר אישתבעי לי דלא פרעתיך אך אי אמרינן דגם שבועה דאישתבע לי ליכא היכי דנשתעבד לו קרקעות איכא מיגו וא"כ יש לומר דלעולם דשטר שנפגם אינו טורף מלקוחות רק קושית רבא ועוד אין נשבעין על שעבוד קרקעות היא באמת קושית תוס' הנ"ל דכיון דאין נשבעין על שעבוד קרקעות א"כ לא יכול לומר אישתבע לי בלא פוגם א"כ יש לה מיגו דלא פוגם רק אי לא אמרינן דאין נשבעין על שעבוד קרקעות ליכא מיגו דמה מרויח דיכול לומר אישתבע לי וע"ז משני רבא דמדרבנן משום דמיפרע לא דייק וממילא ליכא מיגו דחשוב מיגו בדדמי כדכתבו בתוס' ולעולם דאפי' שבועה דרבנן אין נשבעין על הקרקעות רק דהכא בפוגם ליכא ש"ק דאינו טורף מלקוחות והא דמקשה ועוד אין נשבעין על ש"ק קאי בלא פוגם וא"כ איכא מיגו דלא פוגם ולפ"ז לא משכחת שבועה דאישתבעי לי בכתובה ועי' אות נ' דאין לומר בלית ליה קרקע הא כתובה אינה נגבת רק מקרקע. ובזה ניחא הסוברים דסתם נאמנות לא מהני רק על אישתבע לי דל"ת ולא על פוגם משום דחמיר דאפי' כי לא טען טענינן אנן והקשו מהא דאיתא שם כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך ומפרש הגמ' דקאי על פוגמת כתובתה אלמא דסתם נאמנות קאי גם על פוגם ולפ"ז ניחא דבעלמא דאיכא שבועה דאישתבע לי יש לומר דהנאמנות לא קאי רק על זה ולא על פוגם משא"כ בכתובה דלא משכחת שבועה דאישתבע לי ע"כ קאי על פוגמת דליכא ש"ק דאינו טורף מלקוחות:

ולכאורה נראה בהתנה אל תפרעני אלא בעדים דקיי"ל דצריך לפורעו בעדים ואם הוא מע"פ אין הלוה נאמן ובמלוה בשטר לא יכול לומר אישתבע לי מכח דאנן סהדי דבודאי לא פרע לו בלא עדים ויש להסתפק היכי דהמלוה מודה דפרע מקצת בלא עדים אי אמרינן דאיתרע החזקה הנ"ל דהא חזינן דפרע מקצת בלא עדים א"כ יכול להיות דפרע הכל בלא עדים ואי הוא מע"פ נאמן הלוה ובמלוה בשטר מחויב לישבע כמו כל פוגם שטרו הגם דהתנה אל תפרעני אלא בעדים. אך מהא דאיתא שם איבעי' להו פוגמת כתובתה בעדים מהו ופשיט הגמ' מהא דקתני ופוגמת שלא בעדים דאלמא בעדים ליכא שבועה וקשה הא יש לומר דמיירי בהתנה אל תפרעני אלא בעדים וא"כ קתני שפיר דפוגמת שלא בעדים ואז איכא שבועה דאיתרע החזקה דהא חזינן דפרע מקצת שלא בעדים משא"כ אי המקצת שפגם היה בעדים ליכא שבועה דלא איתרע החזקה ולעולם דבעלמא אין חילוק בין בעדים לשלא בעדים. ולא אמרינן אי פרע טפי בעדים הוי פרע לו:

ואפשר יש לחלק בין מע"פ למלוה בשטר דבשטר דהשטר מסייע לו ע"כ אמרינן הגם דחזינן דפרע לו מקצת בלא עדים מ"מ אינו מחויב לישבע כיון דשבועה זו חומרא בעלמא היא משא"כ מע"פ אמרינן היכי דמודה דפרע לו מקצת בלא עדים איתרע החזקה ונאמן על הכל פרעתי:

וכעין זה איתא בתומים סי' פ"ד לענין פוגם ת"ז. ובזה ניחא דברי בעה"ת דכת' ופוגם ליתא אלא במלוה בשטר שנשבע ונוטל אבל מע"פ ופגם מחובו לוה נשבע היסת ונפטר ותמהו עליו הא אפי' בלא פוגם במע"פ נשבע ונפטר וכי בשביל שפוגם יוגרע כחו הלוה ועי' בג"ת ולפ"ז ניחא דנ"מ בהתנה אל תפרעני אלא בעדים דאי לא היה פוגם לא הי' הלוה נאמן אפי' בשבועה משום החזקה ואנן סהדי אבל השתא דפוגם ומודה המלוה דפרע מקצת שלא בעדים איתרע החזקה הנ"ל ונאמן בשהי"ס דפרע הכל שלא בעדים משא"כ מלוה בשטר דשטרא מסייע ליה א"צ לישבע הגם דמודה שפרע מקצת בלא עדים ודוק:

תוכן העניינים

חידושי מהרשדם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה