אור ברסלב
חידושי מהרשדם חלק ב אות ס › בו יבואר ס"ס משם חד אי חשוב ס"ס

חידושי מהרשדם חלק ב· רבי דוד שלמה מרגליות

אות ס · בו יבואר ס"ס משם חד אי חשוב ס"ס

סימנים

והנה לשיטת הרמב"ם דס"ד מהתירה לקולא וע"כ אזלינן לקולא בס"ס דס' השני חשוב ס' דרבנן ולקולא לדידי' בודאי אפי' משם אחד חשוב ס"ס דמ"מ ע"י ספק הראשון דשרי מהתורה ס' השני חשוב ס' דרבנן וע"כ פסק הרמב"ם דקטנה שזינתה דנאסרה על בעלה ולא אמרינן דפיתוי קטנה אונס הוא וכתבו דהוכיח זה מהא דמשני הגמ' בכתובות דאיירי באשת ישראל פחות' משלשה שנים והקשו בתוס' דאכתי איכא ס"ס שמא באונס ושמא כשהיתה קטנה ופיתוי קטנה אונס ובתוס' תירצו דשם אונס חד הוא אך הרמב"ם לשיטתם דלדידי' חשוב ס"ס וע"כ דלא אמרינן דאונס הוא אך להסוברים דס' אסור מהתורה וע"כ דס"ס הוא משום רוב כיון דאיכא שני צדדי' להתיר חשוב רוב וע"כ היכי דהוא משם אחד ל"ח שני צדדים ול"ש רוב וע"כ ל"ח ס"ס:

ובזה לא קשה מה שהקשה עליו מהא דאיתא ביבמות דף ס"א דר"א סובר דכהן לא ישא הקטנה ומסיק הטעם שמא תתפתה עליו אי הכי ישראל נמי פיתוי קטנם אונס הוא אלמא דחשוב אונם. אך ר"א דסובר בכריתות דעל חתיכה אחת חייב אש"ת ע"כ דסובר דס' אסור מהתורה וס"ס הוא משום רוב ול"ח ס"ס היכי דהוא משם אחד וא"כ יש לומר דפיתוי קטנה חשוב אונס ואעפ"כ ל"ח ס"ס משא"כ הרמב"ם לשיטתו הוכיח שפיר דחשוב ס"ס לדידי' וע"כ דלא אמרינן דאונס. גם לפי מה דאיתא בס' ש"ש דרבא סובר דס"ד מהתורה לחומרא וע"ש דבזה פליגי אביי ורבא וע"כ שפיר משני רבא דפ"ק אונס ואפ"ה ל"ח ס"ס דל"ח רוב כיון דהוא משם אחד. ובזה ניחא הרמב"ם דסובר דמת בעלי במלחמה אפי' אמרה קברתיו לא מהני והקשו עליו דהא בסוגיא איתא הדר אמר רבא רעבון גרוע ממלחמה דאילו מלחמה אמרה מת על מטתו מהימנא ואילו גבי רעבון עד דאמרה מת וקברתיו וכיון דרעבון דגרוע ממלחמה נאמנת באומרת קברתיו כש"כ במלחמה מהני באמרה קברתיו ונראה דעיקר הוכחה של הרמב"ם מהא דאיבעי' התם החזיקה היא מלחמה בעולם מהו אי אמרינן מה לה לשקר דאי בעי אמרה שלום בעולם וכו' והקשו רש"י ותוס' דמתני' הוא דקתני בשלום בעולם ואמרה מת בעלי נאמנת וע"כ איירי דאמרה מת במלחמה דאי על מטתו מאי אירי' שלום אפי' מלחמה בעולם נאמנת אלא ודאי דמת במלחמה היינו החזיקה מלחמה וע"כ דאיירי דאמרה מת במלחמה וקברתיו דאז נאמנת במיגו והיינו כיון שהיא החזיקה מלחמה ויש לה מיגו ע"כ נאמנת ושמעינן דמלחמה בעולם אז אינה נאמנת אפי' באומרת קברתיו כשיטת הרמב"ם אך אין זה ראיה דלעולם דאפי' מלחמה בעולם נאמנת לומר מת וקברתיו ומתני' דקתני שלום בעולם נאמנת איירי באומרת מת סתם ואשמעינן מתני' דבשלום בעולם מסתמא מת על מטתו קאמרה משא"כ במלחמה בעולם מת סתם במלחמה אמרה ועי' ברש"י דכתב לתרץ כן וא"כ אין ראיה דלא מהימנה אפי' באומרת קברתיו אך הנראה דלכאורה תקשה דכיון דחשש בדדמי הוא מדרבנן וא"כ אפי' ידעינן דמת במלחמה חומרא דרבנן הוא ואמאי לא אזלינן לקולא דמת סתם דאמרה היינו מת על מטתו אך זה אינו דהא מדאורייתא אפי' מת על מטתו לא מהימנא רק מדרבנן וע"כ כיון דחכמים חשו שמא אמרה בדדמי ממילא תלינן לחומרא דמת במלחמה אמרה אך לפי מה דאיתא בחידושי הרי"מ דיש לומר דמדאורייתא נאמנת לומר מת בעלי דכיון דחזקה דאשה דייקא וכו' מגרע לחזקת א"א והיכא דליכא חזקה סובר הרמב"ם דספק שרי מהתורה ואכתי תקשה דאמאי לא תלינן לקולא דמת על מטתו קא אמרה וא"כ יש לומר דרבא לשיטתו דסובר דס"ד לחומרא מהתורה וע"כ לא תלינן להקל ויש לומר דאפי' במלחמה מהני באמרה קברתיו וממתני' אין לפשוט איבעי' דיש לומר דאיירי דאמרה מת סתם ובמלחמה בעולם כי אמרה מת סתם בודאי מת במלחמה הגם דחששא דבדדמי הוא דרבנן מ"מ לא תלינן לקולא דכיון דמדאורייתא אין לה נאמנות כלל וע"כ קאמר דרעבון גרוע ממלחמה דכיון דגם במלחמה מהני באמרה קברתיו משא"כ הרמב"ם דפסק דס' לקולא וא"כ אי אפשר לומר דאיירי באמרה מת סתם דאמאי לא תלינן לקולא דכיון דחזקה דאשה דייק' מגרע חזקת א"א וא"כ מדאורייתא נאמנת וחשש בדדמי הוא מדרבנן וע"כ דשלום בעולם היינו דהחזיקה מלחמה ואמרה קברתיו ומשמע הא מלחמה בעולם אפי' אמרה קברתיו ולא מהימנה כשיטת הרמב"ם ועכ"פ רבא סובר דס"ד לחומרא מהתורה וע"כ ס"ס משום רוב ול"ח ס"ס היכי דהוא משם אחד וע"כ מתרץ לר"א משום דפ"ק אונס הוא משא"כ לדידן:

ובזה יש לומר הא דלא פסקינן כרב דסובר דבשוחט בסכין של נכרים דקולף אך בתוס' הקשו הא סתם כלי של עכו"ם אב"י אך יש לומר דהטעם משום ס"ס שמא אב"י ושמא נשתמש דבר הפוגם ורב דסובר בכריתות דעל חתיכה אחת חייב אש"ת א"כ סובר דס"ד לחומרא מהתורה וס"ס ע"כ משום רוב והכא לא חשוב רוב דמשם אחד הוא משא"כ לדידן דחשוב ס"ס וא"כ סתמא אב"י משום ס"ס וע"כ לא פסקו כרב:

ובזה ניחא קושית תוס' בגיטין דשמואל סובר דאחין שחלקו לקוחות הן וא"כ מחזירין זה לזה ביובל ותקשה קושית הגמ' שם דלא משכחת דמייתי ביכורים כמו דפריך על ר"י אך לפי הסוברים דאפי' אי אין ברירה מ"מ ספק הוא שמא זה חלקו וא"כ לא מקשה הגמ' דהא איכא ס"ס שמא יש ברירה ואפי' אין ברירה ג"כ ספק הוא אך ר"י דסובר דאפי' בדרבנן אין ברירה וע"כ דסובר דודאי אין ברירה מקשה שפיר משא"כ על שמואל לא קשה דיש לומר נהי דלקוחות אין מחזירין משום ס"ס שמא יש ברירה ואפי' אין ברירה שמא זה חלקו משעה ראשונה הגם דמשם אחד הוא חשוב ס"ס וגם ר"י דסובר בירושלמי דפיתוי קטנה אונס היא וקשה קושית תוס' הנ"ל דאכתי איכא ס"ס וע"כ דסובר דס"ס משם אחד ל"ח ס"ס וע"כ פריך שפיר על ר' יוחנן דלא משכחת דמייתי בכורים משא"כ לדידן חשוב ס"ס הגם דמשם אחד הוא ודוק:

תוכן העניינים

חידושי מהרשדם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה