אור ברסלב
חידושי מהרשדם חלק ב אות מ › מודה בקנס

חידושי מהרשדם חלק ב· רבי דוד שלמה מרגליות

אות מ · מודה בקנס

מומר לחלל שבת

הנה קיי"ל דמודה בקנס ואח"כ באו עדים דפטור אך זה דוקא היכי דלא פטר א"ע מכלום אבל בפטר א"ע מכלום חייב ועי' במש"ל דהקשה על הא דאיבעיא בשבועות משביע עדי קנס מהו למ"ד דמודה בקנס ואח"כ באו עדים דפטור אי חשוב רק גורם דאי יודה יופטר או חשוב ממון גמור ופשיט ממתני' דמשביע על חצי נזק וכפרו דחייבין ואמאי הא אי יודה יופטר ול"ח רק גורם וקשה הא פ"נ פטור מכלום אפי' אי יודה ועדים יעידו חייב וע"ש. והקשו עליו לפי מה דאיתא בסוגי' שם דאפי' למ"ד דחייב בבאו עדים מ"מ היכי דאתו סהדי ואמרי ליה גנבת ואמר להו גנבתי וטבחתי מיהו לאו בפניכם גנבתי אלא בפני פלוני ופלוני ואייתי סהדי ואזמינהו דלא באפיהו גנב ואתו פלוני ופלוני ואסהידו ביה דגנב וטבח ומכר דרבנן סברי הוי עדות שא"א יכול להזימו ולא הוי עדות וחשוב כאילו לא באו עדים ופטור אפי' פטר א"ע מכלום וא"כ מה הקשה במש"ל דאכתי לא הוי רק גורם דיודה דהי' בפני פו"פ דאז העדות חשוב אי אפשר להזימו וחשוב כאילו לא באו עדים כלל דאז פטור אפי' בפטר א"ע מכלום:

ונראה דהנה בתומי' סי' ל"ח הקשה דמה בכך דהוא הודה להעדים מ"מ אי הוזמו עכ"פ נפסלין לעדות ומה נ"מ דהוא מסייע להעדים מכל מקום העידו בשקר ופשיטא דפסולין לעדות וא"כ חשוב עדות שיכול להזימו כיון דנפסלין. ועי' בש"ך סי' ל"ד דכתב כן דהיכי דנפסלו חשוב יכול להזימו. ועי' בריב"ש דאפי' שטר חשוב שיכול להזימו דכיון דנפסלין אי הוזמו בזה יתקיים עונש הזמה. ונראה לפי מה דאית' באחרונים דהיכי דהעידו על שני דברים לחייבו ממון ולפסול לעדות אז הגם דאי הוזמו נפסלין ל"ח עדות שיכול להזימו דהרי בזה שנפסלין מתקיים תורת הזמה על מה שהעידו לפוסלו וע"כ ע"מ שרצו לחייבו בעדותן ע"ז לא קיבלו שום עונש וממילא דאין נאמנים על הממון ולפ"ז ה"ה הכא דהעידו על שני דברים לפסול לעדות שגנב וטבח ולחייבו ממון הגם דנפסלין מ"מ על הממון לא נתקיים שום תורת הזמה וע"כ חשוב עדות שא"א יכול להזימו. וזה שייך בהעידו שגנב וטבח דאז העידו על שני דברים משא"כ בפ"נ דלא העידו רק לחייבו ממון ולא לפוסלו ואי יוזמו הגם דהודה קודם דהמעשה הי' בפני פו"פ מ"מ נפסלין עכ"פ וחשוב שיכול להזימו וא"כ בעינן שחייב א"ע בקרן ושפיר הקשה במש"ל דמה קא פשיט מפ"נ הא התם פטר א"ע מכלום ואפי' אי יודה דהמעשה הי' בפני פו"פ חשוב עדות שיכול להזימו דכיון דנפסלין אי יוזמו ובעינן שיחייב א"ע באיזה דבר דכיון דעדות מעלי' הוא:

ובזה ניחא הא דהקשו הראשונים על שיטת רש"י בפסחים דאפי' לר"ח דסובר דכרת פוטר מתשלומין מ"מ בשוגג הגם דחייבי מיתות שוגגין פוטר מ"מ חייבי כריתות שוגגין לא פוטר והקשו הא דקאמר הגמ' בכתובות ולאפוקי מר"ח וקשה דילמא איירי בשוגג דלא הותרו וע"כ חייב קנס:

ונראה דהא בסנהדרין מקשה אמאי יש להן קנס הא ניתן להצילו בנפשו ומשני משעת העראה דפגמה איפטר מקטלא קנס לא משלם עד לבסוף והקשו דכיון דחיוב בושת ופגם הוא משעת העראה ואז ניתן להצילו בנפשו ופטור מבו"פ וא"כ אמאי חייב קנס נהי דחיוב קנס לבסוף הא מחלה דהא ע"פ הרוב סופו ברצון ומחלה ואין לומר דבקנס לא מהני מחילה כשיטת הירושלמי משום דחשוב דשב"ל דאי יודה יופטר הא כיון דפטור מבו"פ חשוב פטר א"ע מכלום ואי יודה יתחייב ולא חשוב דשב"ל ומועיל מחילה. אך יש לומר דאכתי חשוב דשב"ל דיכול להודות דהי' המעשה בפני פו"פ ולא חשוב עדות שיכול להזימו ואין לומר דהא עכ"פ נפסלין דליתא דהא העידו על שני דברים לפוסלו דבא על אחותו ולחייבו קנס ואז ל"ח עדות שיכול להזימו בזה דנפסלין וזה תינח במזיד משא"כ בשוגג דלאו באו לפוסלו וחשוב עדות מעלי' דהא יכול להזימו במה דנפסלין אי הוזמו דהא לא העידו על שני דברים ותקשה הא מחלה ודבר שב"ל לא הוי דפטר א"ע מכלום ואפי' אי יודה דהי' בפני פו"פ דהא הוי עדות מעלי' בזה דנפסלין אלא ודאי דמיירי במזיד ושפיר קאמר לאפוקי מר"ח:

וניחא בזה הא דפריך הגמ' בב"ק ד' ע"ד אי דלא עמד בדין אכתי דמי עבד בעי לשלומי דאכתי גברא לאו בר חיובא דהא אי יודה יופטר ומשני דעמד בדין והרמב"ם השמיט זה דאיירי דעמד בדין וע"כ נראה דהא הקשו מה פריך הגמ' הא פטר א"ע מכלום ואי יודה חייב אך דיכול להודות דהמעשה הי' בפני פו"פ דאז ל"ח עדות דאי אפשר להזימו הגם דנפסלין אך הא העידו על שני דברים גם לפוסלו למ"ד דצריך שיתכוון לשחתה. ועי' בקידושין. וא"כ לא נתקיים כאשר זמם על חיוב ממון שהעידו משא"כ לדידן דל"צ שיתכוון לשחתה וא"כ לא העידו על שני דברים וחשוב עדות מעלי' בזה דנפסלין ובעינן שיחייב א"ע ולא קשה קושי' הגמ' וע"כ השמיטו ולא הביא דאיירי דעמד בדין. ובזה ניחא הא דקיי"ל דבפ"נ מהני תפיסה הגם דאין דנין בזה"ז ובכפל ודו"ה לא מהני תפיסה. אך לפי מה שהקשה בס' שעהמ"ש דאמאי מהני תפיסה הא הוי עדות שאי אפשר להזימו דאי יוזמו לא ישלמו דיכולין לומר דלא ידעו דיתפוס וע"כ כיון דנפסלין אי יוזמו דעכ"פ העידו שקר חשוב עדות שיכול להזימו וזה תינח בפ"נ דלא העידו לפוסלו וע"כ סגי בזה דנפסלין משא"כ לענין כפל דו"ה דהעידו על שני דברים ולא סגי בזה דנפסלין וע"כ לא מהני תפיסה:

והנה בתשובות איתא דהא דבעינן דחייב א"ע בקרן זה רק מדרבנן ומהתורה אפי' פטר א"ע מכלום פטור ובזה ניחא קושי' תוס' בכתובות ד' הנ"ל על הא דקאמר ולאפוקי מר"ח הקשו דילמא שאני הכא דגלי קרא נערה הנערה דהא קשה קושי' הנ"ל דכיון דפטור מבו"פ בשעת העראה דניתן להצילו בנפשו א"כ חיוב קנס דלבסוף הא מחלה דסופ' ברצון ואין לומר דבקנס לא מועיל מחילה דחשוב דשב"ל דאי יודה יופטר דהא כיון דפטור מבו"פ חשוב לפוטר א"ע מכלום. אך כיון דבקלבד"מ מהני תפיסה וא"כ אפי' על בו"פ דנתן להצילו בנפשו מהני תפיסה ע"כ חשוב מחייב א"ע דהא בהודאתו עכ"פ תפיסה מהני וא"כ אכתי חשוב דשב"ל ולא מהני מחילה ובצל"ח אית' דאליבא דר"ח דכרת ג"כ פוטר לא מהני תפיסה וע"ז קאמר ולאפוקי מר"ח דאליבא דר"ח חשוב פטר א"ע מכלום ואי יודה יתחייב ומהני מחילה ואמאי חייב ולא קשה דילמא איירי בשוגג דזה אינו דכוונת הגמ' דלר"ח פטור משום כרת רק לדידי' לא מהני תפיסה ולא חשוב דשב"ל ודאי יודה חייב וא"כ אין ראי' מהא דגלי קרא דחייבי כריתות יש להן קנס דליתא דמהתורה דלא בעינן חייב א"ע ואי יודה יופטר חשוב דשב"ל ולא מועיל מחילה וע"כ חייב קנס משא"כ אליבא דאמת דבעי שיתחייב א"ע בקרן וא"כ לר"ח דאפי' תפיסה לא מהני חשוב פטר א"ע מכלום ומהני מחילה דלא הוי דבר שב"ל ואמאי חייב קנס ושפיר קאמר ולאפוקי מר"ח:

ובזה ניחא הרא"ש הנ"ל דכתב דמש"ה פטור בטבח בשבת אפי' אי איירי בטבח ע"י אחר משום דחשוב שש"ר והקשו הא מעשה שבת לא אסור רק מדרבנן וא"כ מהתורה שחיטה ראוי' ולענין דו"ה אזלינן בתר דאוריית' ולכאורה נראה דהא בפלתי הקשה דמה פריך אלא שבת שחיטה ראוי' הוא דילמא איירי במזיד ונעשה מומר וע"כ נראה דהא הקשו דאמאי חייב דו"ה בטבח ע"י אחר דהא במכות פריך אלא מעתה הרוג יציל ומשני יקום דבר במקיימי דבר הכתוב מדבר ולא בעושה דבר וכיון דחיוב דו"ה על הבעלים ולא על השליח רק על המשלח א"כ ל"ח השליח עושה דבר וכיון דשחט בשבת נעשה רשע ופוסל כל העדים והשליח ל"ח עושה דבר ולא משכחת דחייב דו"ה דהוא פוסל כל העדים הכשירין לר"י דסובר דאפי' אי הפסול לא נתכוון לשם עדות פוסל העדות הכשירי' ואין לומר דהא ר"י סובר דרק בדיני נפשות בטל כל העדות ולא בממון זה אינו דהא לפי מה שכתבו דמש"ה בנמצא פסול בטל כל העדות משום דכיון דאי אפשר לקיים דין הזמה בפסול ואין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולם חשוב עדות שא"א יכול להזימו וע"כ זה דוקא בנפשות דבעינן עדות שיכול להזימו משא"כ בד"מ דתקנו דל"ב יכול להזימו וע"כ לא בטל כל העדות משא"כ בקנס דבעי דו"ח וכן עדות שיכול להזימו גם ר"י מודה דבטל כל העדות. ובזה אמרתי לתרץ הא דהקשו בתוס' על ר"י דלא משכחת עידי קידושין דבשעת קידושין דרך להיות שם קרובי' וכן בגט דרך כן ובטל כל העדות וזה דמי לד"נ דגם ר"י מודה אך כיון דהטעם משום דחשוב עדות ש"ש יפול להזימו וקיי"ל דאין בודקין עדי נשים בדו"ח וא"כ לא בטל כל העדות גם לר"י דלא בעי מתכוון לשם עדות דהא לענין הזמה חשוב קידושין וגיטין לד"מ ובד"מ לא פוסל כל העדי' משום דלא בעי דו"ח. וניחא בזה קושי' תוס' בקידושין דפריך למ"ד דשליח נעשה עד מהא דאמר לשלשה קדשו לי את האשה אחד שליח ושנים עדים וב"ה אומרים כולם שלוחים עד כאן לא פליגי אלא בשלשה אבל בשנים לכ"ע לא וכו' ותמהו בתוס' כי נמי פליגי אמאי לא פריך בפשיטות מב"ה וע"כ נראה דהא הקשו דילמא איירי לבתר דתיקן שהי"ס דאז חשוב נוגע ובקידושי כסף ותירצו דא"כ פוסל השליח את העדים כיון דהוא ע"פ משום נוגע אלא ודאי דאין שליח נעשה עד דחשוב כגופו ואז הוי בע"ד ולא פוסל העדים. אך קשה דהא אין בודקין עדי נשים בדו"ח אך הא ב"ש בודאי סובר דבודקין דהא ר"ט סובר דבודקין והוא מתלמידי ב"ש ועי' במקנה דכתב כן וע"כ על כב"ה לא מצי להקשות דיש לומר דאיירי בקידושי כסף ולבתר דתשהי"ס ועכ"פ קשה דלא משכחת דחייב דו"ה דפוסל העדים וע"כ דאיירי דהשליח הי' שוגג ולא נעשה מומר וע"כ פריך שפיר דא"כ הוי שחיטה ראוי' וא"כ לדידן דקיי"ל דבעינן שהפסול יתכוון להעיד הא לא"ה לא פוסל ויש לומר דאיירי במזיד וע"כ הוי שש"ר אפי' אי מעשה שבת דרבנן הא יעשה מומר וביו"ה לא נעשה מומר וע"כ חייב. אך נראה הא קשה מה פריך הגמ' אלא למ"ד דמ"ש דרבנן אמאי פטרי רבנן דילמא איירי דהודה על הטביחה קודם שבאו העדים והגם דפטר א"ע מכלום הא מדאורייתא לא בעינן חייב א"ע בקרן ומדרבנן דלא מהני הודאתו בפטר א"ע מכלום הא מדרבנן מעשה שבת אסור ומ"נ פטור דאי אזלת בתר דאוריית' פטור משום מודה בקנס:

אך לפי מה דאית' בס' הפלא' דר"ש ע"כ סובר דמודה בקנס ואח"כ באו עדים דחייב אפי' בחייב א"ע בקרן וכיון דחכמים הן ר"ש מקשה שפיר דאמאי לא אזלינן בתר דאורייתא דהא מדאורייתא לא מהני הודאתו לר"ש בבאו עדי' אח"כ משא"כ אליבא דאמת דפטור במב"ק ואח"כ באו עדים ומדאוריית' פטור אפי' בפטר א"ע מכלום וא"כ שפיר כתב הרא"ש דפטור משום שש"ר והגם דהוא רק מדרבנן יש לאוקמא בהודה קודם ומדאורייתא פטור:

ובזה ניחא קושי' תוס' ב"ק ובגיטין על הא דפריך מהא דגנב והקדיש וטבח דפטור מדו"ה ותני עלה דבחוץ ענוש כרת ואי אמרת דיאוש לא קני כרת מה עבידתי' והקשו בלאו ההיא דתני ה"מ למיפרך דאי יאוש לא קנה אין לו כח להקדיש א"כ לא טבח דהקדש ואמאי פטור מדו"ה ונראה דיש לומר דנהי דסובר דאינה מתכפרת משום דיאוש לא קני מודה דמדרבנן יאוש קני' ומ"מ פטור מדו"ה הגם דלענין דו"ה אזלינן בתר דאוריית' יש לומר דהודה קודם שבאו עדים ומדאוריית' פטור אפי' בפוטר א"ע מכלום וע"כ לא מקשה רק מהא דמחייב משום שחוטי חוץ דאי יאוש לא קני' רק מדרבנן א"כ מדאוריית' לא הי' ראוי' בפנים ואמאי חייב:

גם נראה על הקושי' הנ"ל דבטל כל העדות לפי מה דאית' בס' ע"ח דאי ילפינן דמשלח חייב דו"ה מאי ותחת דלרבות את השליח י"ל דחיובו משום שנשחט לרצונו וע"כ חייב התורה דו"ה ולא משום דשליח כמותו משא"כ אי ילפינן מוטבחו נשמע מדרש זה דחיוב בטביחה ע"י אחר משום דשליח כמותו דהא וטבחו משמע שהוא ישחוט וע"כ משום דשליח כמותו וע"ש וא"כ יש לומר דהא דל"ח עושה דבר זה דוקא אי מטעם שליח כמותו והיינו אי ילפינן מוטבחו א"כ ל"ח עושה דבר רק הבעלים משא"כ אי ילפינן מאו או מתחת א"כ אינו מטעם שליחות רק דחיוב דנעשה ע"י רצונו אז השליח חשוב עושה דבר. ובזה ניחא התוס' ב"ק דהקשה דילמ' טעמא דרבנן דלא דרשו או ותחת לרבות השליח והקשו דא"כ אפי' טבח בחול פטור המשלח דאין שליח לדבר עבירה גם תמהו דאמאי לא כתבו גם דלא דרשו וטבחו ע"י אחר. אך נראה דכוונת התוס' דלא דרשו או ותחת רק דילפינן מוטבחו ואז הוא מטעם שליחות ולא נקרא עושה דבר ופוסל העדים כולם דהשליח הוא פסול ופוסל כל העדים וע"כ נקט שבת דוקא דנעשה פסול:

והנה לפי מה שכתבו דמש"ה בא על בתו פטור והגם דלא בא בב"א דחיוב מיתה הוא משעת העראה אך משום לבסוף הוא ברצון ומחלה ואין הקנס חשוב דשלב"ל אך כיון דפטור מבו"פ א"כ פטר א"ע מכלום ואז מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב וקשה מהא דאית' במתני' דשבועות דמשביע העדים שיעידו שאנס פלוני את בתו וכו' וע"ש דעדי' פטורין משום דקלבד"מ וליכא כפירת ממון וע"ש בתוס' דמוקי דע"כ איירי בקטנה וקשה הא לא בא בב"א רק הפטור משום מחילה ובקטנה ל"ש זה דלא מועיל מחילתה ודו"ק:

תוכן העניינים

חידושי מהרשדם חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה