אור ברסלב
חידושי מהרשדם חלק א אות ח › חליפין אי מועיל בעובד כוכבים אנס

חידושי מהרשדם חלק א· רבי דוד שלמה מרגליות

אות ח · חליפין אי מועיל בעובד כוכבים אנס

חצי עבד וחצי ב"ח

עי' בריש קידושין דקאמר למעוטי חליפין ס"ד הואיל דילפינן קיחה קיחה משדה עפרון מה שדה נקנה בחליפין אף אשה נקנית בחליפין ועי' בתוס' שם דהקשו איך ס"ד דאשה נקנית בחליפין דכיון דאשה לא ידעינן רק מג"ש דעפרון והא לא מצינו דבעובד כוכבים מועיל ק"ח ועי' בש"ך ס' קכ"ג דכתב דאין ראיה מזה דבעובד כוכבים מהני ק"ח דלעולם דלא מהני ואפ"ה הוי ס"ד דאשה נקנית בחליפין כמו שדה דמהני חליפין ואע"ג דעפרון עובד כוכבים הוי ולא מהני חליפין מ"מ עכ"פ מצינו דשדה נקנה בחליפין כגון בישראל וע"ש בתוס' דר"ת מביא ראיה דהא מדכתיב מכסף מקנתו ממעט עבד שאינו נקנה בחליפין אלמא דבא"י בעלמא מהני חליפין וכתב בש"ך דאין ראיה דלעולם דבעובד כוכבים לא מהני ק"ח אך יש לומר דקרא לגופיה איצטריך ולגלויי דעבד אינו נקנה בחליפין מטעם שאין חליפין מועיל בעובד כוכבים ותדע לך דהא ר"י מפרש התם מכסף מקנתו ולא בתורת תבואה וכלים וטעמא משום דלא קייץ אע"ג דס"ל לר"י דכל דבר לא מהני במידי דלא קייץ וא"כ אמאי איצטריך קרא גבי עבד אלא ודאי כדברינו וע"ש דמביא ראיה דלא מהני ק"ח בעובד כוכבים מדאמר רב בע"ז כי כייליתו חמרא לעובד כוכבים שקולו דמי קודם והדר כיילו להו ולא אמר אקנינהו נהלייהו בחליפין אלא ודאי דלא מהני ק"ח בעובד כוכבים:

ועי' בתומים שמביא ראיה דמהני ק"ח בעובד כוכבים דהא הרמב"ן הקשה לר"י דסובר ד"ת מעות קונות א"כ מתנה במאי יקנה ותירץ בחליפין או בחצר וא"כ תקשה לר"ל דסובר דבישראל משיכה קונה ועובד כוכבים הקנין בכסף ותקשה מתנה בעובד כוכבים במאי יקנה ואין לומר בחצר דהא חצר לא מהני בעובד כוכבים דהוא מתורת שליחות ואין שליחות בעובד כוכבים וע"כ בחליפין אלמא דמהני חליפין בעובד כוכבים וע"ש אך זה הכל לר"ל אז ע"כ שמעינן דמהני ק"ח בעובד כוכבים משא"כ לדידן דקיי"ל כר"י אין ראיה דיש לומר דלא מהני ק"ח בעובד כוכבים ובזה ניחא הסוברים דאפי' באחריות פשיעה עובר על ב"י ועי' ברא"ש פסחים וקשה הא רבא קאמר כיון דאילו מיגניב אלמא דסובר דבעינן דווקא אחריות גו"א וע"כ נראה דעיקר הוכחה דסגי באחריות פשיעה משום דאחריות גו"א לא משכחת דהא אין דין שומרין בעובד כוכבים וקנו מידו לא מהני ק"ח בעובד כוכבים וע"כ דסגי באחריות פשיעה ואחריות פשיעה לא בעינן קנו מידו לשיטת הרמב"ם ועי' בח"מ ס' ס"ו משא"כ רבא לשיטתו דסובר כר"ל ולדידי' ע"כ מהני ק"ח בעובד כוכבים וע"כ סובר דבעינן אחריות גו"א ובקנו מידו משא"כ לדידן דקיי"ל כר"י וק"ח לא מהני ע"כ דסגי באחריות פשיעה ולפ"ז לפי מה דאיתא בש"ך דמש"ה שמעינן דק"ח לא מהני בעובד כוכבים דכיון דדרשינן דאינו נקנה בתורת תבואה וכלים והיינו חליפין אלמא משום דבעובד כוכבים לא מהני ק"ח בכל מקום והא תינח לרבה דדריש הכי משא"כ לר"י דדריש דבעינן מידי דקייץ לדידי' לא שמעינן דלא מהני ק"ח בעובד כוכבים:

וניחא בזה קושית הפ"ח על הסוברים דגם ש"ח צריך לבער א"כ תקשה הא דאיתא בפסחים דאמר ר' יוסף דרבי כמאן כרשב"ג דמפני השבת אבידה ימכור החמץ ואי אמרינן דש"ח צריך לבער ת"ל דבלא"ה צריך למכור כדי שלא לעבור על ב"י וע"ש אך לפי מה שאמרנו דהא דמוכח דש"ח צריך לבער משום דאחריות גו"א לא משכחת דאין דין שומרין בעובד כוכבים וקנו מידו לא מהני ק"ח בעובד כוכבים וזה לרבה הנ"ל דדריש בתורת תבואה וכלים והיינו ק"ח דלא מהני בעובד כוכבים משא"כ לר"י לשיטתו דסובר דבעינן קייץ ולדידי' יש לומר דמהני ק"ח ולעולם דש"ח אינו חייב לבער וע"כ קאמר כרשב"ג מפני השבת אבידה:

והנה בתשובות איתא דהא דק"ח לא מהני בעובד כוכבים משום דאפי' אי אמרינן דלא כסמ"ע בח"מ ס' ק"צ דסובר דהא דכסף קנין בקרקע הוא בתורת שווי ולא בתורת קנין ובט"ז חולק על זה וסובר דלא בתורת שווי רק בתורת קנין מ"מ בעובד כוכבים בודאי לא מועיל רק בתורת שווי וע"כ לא מועיל ק"ח ובזה ניחא קושית התוס' הנ"ל על הא דפריך הגמ' ואימא ה"נ דאשה נקנית בחליפין הא אשה לא ילפינן רק בג"ש מעפרון והתם לא מהני ק"ח וע"כ נראה דהנה בסמ"ע איתא דהא דקרקע נקנה בכסף הוא מתורת שיווי ולא בתורת קנין דהא כסף ילפינן מעפרון וכסף בעפרון היה בתורת שיווי השדה ובט"ז תמה על זה דהא דאשה נקנית בכסף ילפינן מעפרון ובאשה בודאי לא היה בתורת שיווי וע"כ דה"ה בעפרון ותירצו האחרונים דסברת הסמ"ע אי לא ילפינן אשה מג"ש מעפרון אז יש לומר דכסף דעפרון הוא מתורת שיווי ולא בתורת קנין וממילא דלא מהני ק"ח בעובד כוכבים משא"כ אי ילפינן מג"ש דעפרון א"כ ע"כ גם בעפרון הוא מתורת קנין כמו אשה דל"ש שווי וממילא מהני ק"ח בעובד כוכבים כמו דמהני כסף בעובד כוכבים בתורת קנין ולפ"ז לא קשה קושית התוס' דהא הגמ' קאי אי ילפינן קדושי כסף מג"ש דעפרון וא"כ ע"כ היה סובר דכסף דעפרון היה בתורת קנין כמו אשה וממילא דמהני גם ק"ח בעובד כוכבים וע"כ ס"ד דגם אשה נקנית בחליפין משא"כ לפי האמת דקדושי כסף ילפינן מאין כסף לאדון זה וא"כ יש לומר דכסף דעפרון הוא בתורת שיווי ולא מתורת קנין וממילא לא מהני ק"ח בעובד כוכבים ובזה ניחא קושית הש"ך הנ"ל דאמאי לא אמר רב להקנות היין בחליפין דרב לשיטתו דיליף מאין כסף לאדון זה וע"כ יש לומר דכסף דעפרון בתורת שיווי וממילא לא מהני ק"ח:

ולפ"ז ניחא הרמב"ם דמלוה קונה במכר ובמקדש במלוה סובר דאינה מקודשת והקשו הא בגמ' מדמי להדדי ולכאורה נראה דהנה במקנה איתא על הא דאמר אביי בפ"ק דקדושין דמקדש במלוה דאינה מקודשת ופי' רש"י משום דילפינן ג"ש קיחה קיחה מעפרון ובעינן דיהיב מידי בשעת קדושין משום דאי לא ילפינן מעפרון אז אמרינן כיון דש"ד חשוב ממון לקדש בו אבל כיון דילפינן מעפרון אמרינן כל דלא הוי כסף בעובד כוכבים ה"ה לענין קדושין ובעובד כוכבים בודאי לא מהני מלוה לקנות בו דל"ש ש"ד בעובד כוכבים וא"כ ה"ה קדושין לא מהני מלוה ולפ"ז לכאורה קשה מאי פריך הגמ' דאי בקדושין לא מהני מלוה במכר אמאי קנה דילמא במכר קנה משום דש"ד משא"כ בקדושין דילפינן מעפרון והתם לא מהני מלוה דבעובד כוכבים ל"ש ש"ד וע"כ ה"ה בקדושין לא מהני מלוה אך הסוגיא דקאי לרב ורב הא יליף מאין כסף לאדון זה וא"כ דמי קדושין למכר ושפיר מדמי להדדי משא"כ לדידן דילפינן מג"ש דעפרון א"כ כמו דלא מהני התם בעפרון מלוה ה"ה קדושין משא"כ במכר שפיר פסק דקני וגם יש לומר בפשיטות דרב לשיטתו דסובר דשל"ד אז אין לחלק בין קדושין למכר משא"כ לדידן במכר קני משום דש"ד משא"כ באשה דילפינן מעפרון וא"כ כמו התם דלא מהני מלוה דל"ש ש"ד בעובד כוכבים ה"ה בקדושין:

ובזה ניחא קושית התוס' קדושין דאמאי לא ילפינן דשדה נקנה בכסף מעפרון ולפי הנ"ל ניחא דאי ילפינן מקרא שדות בכסף יקנה גם מלוה חשוב כסף משום דש"ד משא"כ אי ילפינן מעפרון כמו דלא מהני התם מלוה דל"ש ש"ד בעובד כוכבים וה"ה במכר לא מהני אפי' בישראל מלוה:

אך לפי הש"ך דהוכיח דרב סובר דק"ח לא מהני בעובד כוכבים ניחא בפשיטות דהא קשה לפי המקנה מאי פריך דאי מלוה להוצאה נתנה אמאי קני דבמכר קנה משום דש"ד משא"כ קדושין דילפינן מעפרון ל"ש ש"ד אך לפי מה דפירש הש"ך דמש"ה פריך ואימא ה"נ ואע"ג דאשה ילפינן מעפרון ובעובד כוכבים לא מהני ק"ח מ"מ כיון דעכ"פ שדה נקנית בחליפין וע"כ ס"ד דאשה מתקדשת בחליפין וע"כ פריך הכא שפיר דאי במכר קני מלוה מטעם דש"ד אמאי אינה מקודשת ואע"ג דאשה ילפינן מעפרון מ"מ כיון דמצינו דעכ"פ שדה נקנה במלוה בישראל גם בקדושין מהני משא"כ לדידן יש לומר דק"ח מהני בעובד כוכבים וע"כ פריך הגמ' ואימא ה"נ דאשה מתקדשת בחליפין ולעולם כל היכי דלא מהני בעפרון ה"ה באשה כיון דילפינן מעפרון לא מהני וע"כ אמרינן דמלוה קונה במכר משום דש"ד משא"כ קדושין כיון דילפינן מעפרון לא מהני מלוה כמו דלא מהני התם במלוה דל"א ש"ד בעובד כוכבים גם יש לומר דהנה הראשונים הביאו ראיה דמלוה ל"ח ברשותו מדחזינן דמקדש במלוה דאינה מקודשת והרבה סוברים דחשוב ברשותו ועי' ברמב"ן ב"ק והנה זה ברור דאפי' אי מלוה חשוב ברשותו מ"מ מלוה שיש לו אצל עובד כוכבים ל"ח ברשותו ועי' בח"מ דאם נתן הלואת עובד כוכבים במשכ"מ דלא קני משום דליכא סמיכת דעת ולפ"ז קשה מה פריך הגמ' דיש לחלק דקדושין דילפינן מעפרון והתם בודאי לא מהני הלואה לקנות ע"י דחשוב אינו ברשותו הלואת עובד כוכבים וע"כ ה"ה קדושין לא מהני מלוה משא"כ במכר קני במלוה דמלוה חשוב ברשותו אך הסוגי' דקאי לרב ורב דסובר דאדם מקנה דשלב"ל וה"ה אינו ברשותו א"כ ע"כ אין הטעם משום אינו ברשותו רק משום דמלוה לא חשוב כסף וע"כ מקשה שפיר דא"כ במכר אמאי קני משא"כ לדידן דהוא משום דאינו ברשותו יש לחלק דבמכר קני דמלוה חשוב ברשותו משא"כ קדושין דילפינן מעפרון והתם בודאי לא מהני מלוה דהלואת עובד כוכבים לכ"ע חשוב אינו ברשותו ה"ה קדושין וגם לפי מה דסובר הסמ"ע דבשדה כסף הוא בתורת שיווי וע"כ לא איכפת במה דאינו ברשותו משא"כ קדושין דבתורת קנין הוא הכסף וע"כ כיון דאינו ברשותו לא יכול לעשות קנין ומאי מקשה הגמ' אך לרב לשיטתו דע"כ אין הטעם משום דאינו ברשותו וע"כ מדמי להדדי משא"כ לדידן יש לחלק:

גם יש לומר דהרמב"ם הוכיח דקני במלוה מהא דפריך הגמ' במכות דאי אמרת דמלוה על י' שנים משמטת כולהו בעי שלומי ומשני דאיירי במלוה על המשכון וקשה דהא התם ע"כ איירי בחוב של שכירות דליכא משום ריבית ועי' במל"מ דאל"כ ל"ש דאומדין וכו' וע"כ קשה דבמאי קני למשכון ע"י כסף לא קני כיון דהוא שכירות ובמלוה לא קני ואי במשיכה הא סוברים דמשיכה למשכון לא מהני משיכה וע"כ דגם במלוה קני והגמ' דמדמי להדדי קאי לרב ורב הא סובר כר"ל דמשיכה הוא קנין דאורייתא והפוסקים סוברים דאי משיכה דאורייתא גם למשכון מהני משיכה ויש לומר דגם במכר לא קני במלוה והתם קני למשכון במשיכה משא"כ לדידן דקיי"ל כר"י ומשיכה הוא רק מדרבנן ולא מהני במשכון וע"כ דקני למשכון בחוב של שכירות שיש לו עליה ואע"ג דמלוה היא אלמא דבכל מקום קונה במלוה רק לקדושין ל"ח כסף:

גם יש לומר דהנה ברמב"ם מבואר דהא דאינה מקודשת במלוה מפני שמלוה להוצאה נתנה ואין כאן שום דבר קיום ליהנות בו מעתה שכבר הוציאה אותו דינר ועברה הנאתה וכוונת הרמב"ם דמקדש במלוה דמי למקדש ע"מ להחזיר דאע"ג דחשוב כסף מ"מ אינה מקודשת משום דבעי הנאה כן במקדש במלוה אע"ג דנחשב כסף מ"מ בקידושין בעינן דבר שתהנה ממנו משא"כ במכר דכמו דמהני ע"מ להחזיר משום דהוי כסף כמו כן הני במלוה משום דחשוב כסף אע"ג דלא נהנה אך קשה דהא חזינן דהגמ' מדמי להדדי וע"כ נראה דהרמב"ם הוכיח זה דהא חזינן דמקדש בחמץ נוקשה דאין חוששין לקידושין ושיטת הטור דנוקשה שרי לשהותו עד לאחר פסח ואז שרי והנה לקמן באוכל חמץ של הקדש מעל והטעם משום דחשוב גורם לממון דיכול להשהות עד לאחר הפסח והקשו הראשונים דהרי ממון גמור הוא דסחורה שכעת אינו שוה ואח"כ יהיה שוה פשיטא דממון גמור הוא ותירצו דרק לענין חומש ואשם קאי בל לענין קרן פשיטא דחשוב ממון גמור וא"כ ה"ה נוקשה דכיון דיכול להשהותו פשיטא דנחשב ממון גמור ולא גורם ואמאי אינה מקודשת וע"כ משום דאי אפשר ליהנות כעת בשעת קידושין וא"כ ה"ה מלוה נהי דחשוב כסף מ"מ כיון שאין לה שום הנאה לא מהני והנה הא דנוקשה שרי לאחר פסח זה לדידן דקיי"ל כר"ש דאסור משום קנס דעבר על ב"י וע"כ בנוקשה דרשאי להשהות שרי משא"כ לר"י דאסור מדינא אין חילוק דאפי' נוקשה אסור לאחר הפסח ול"ח כסף ויש לומר דמש"ה אינה מקודשת משא"כ מלוה דחשוב כסף יש לומר דדמי למכר והסוגיא דקאי לרב ורב הא סובר כר"י וע"כ מדמי להדדי משא"כ לדידן דקיי"ל כר"ש ונוקשה שרי לאחר פסח וחשוב כסף וע"כ משום דליכא הנאה בשעת קידושין לא מהני וה"ה במלוה אע"ג דחשוב כסף לא מהני משא"כ במכר קנה דחשוב כסף ודו"ק:

תוכן העניינים

חידושי מהרשדם חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה