אור ברסלב
חידושי מהראל על שחיטה וטריפות הלכות שחיטה › סימן ח

חידושי מהראל על שחיטה וטריפות· רבי אריה לייב צינץ

הלכות שחיטה · סימן ח

סימן ו

(א)

יכול אדם לקבוע סכין בגלגל זהו דעת הרשב"א שסובר דללישנא דמוקי בסרנא דמיא ממילא דפחרא שרי אפילו לכתחילה ודוקא במיא גזרינן כח ראשון אטו כח שני ומהרש"ל הקשה עליו מנ"ל דפליגי לישני כלל דילמא תרווייהו קושטא נינהו דלישנא קמא קמ"ל דאפילו בשל חרס לכתחילה לא ולישנא בתרא קמ"ל דאפי' דמיא בכח ראשון שרי בדיעבד ולפענ"ד דברי רשב"א ברורים דבלא"ה הקשה בפלתי דילמא אף ללישנא בתרא איירי נמי בדפחרא דמוכני כולל כל מוכני שבא מכח אדם והיינו דפחרא ודמיא כשבא מכח אדם והיינו כח ראשון ונ"ל דאדרבה כ"ש דחיילי' דרשב"א מהכא דהא התוס' חולין דף ט"ו ע"ב ד"ה אלא הקשו דילמא נקט דיעבד משום מגל יד ותירצו שאין לכלול כשרים לכתחילה עם דיעבד משא"כ בפ' כל הפסולין ניחא ליה למינקט כל הפסולין וא"כ כ"ש דאי מוכני דברייתא כולל אפילו דמיא די"ל דודאי בפחרא שרי אפילו לכתחילה ונקט לשון דיעבד משום דמיא בכח ראשון וכיון דלפי האמת גם דמיא כשר בכח ראשון א"כ מסתמא מיירי נמי בדמיא ומהיכא תיתי לאסור תחילה דפחרא ודברי הרשב"א נכונים וגם הפר"ח כתב ג"כ לתרץ דכיון דמיא נמי שרי בכח ראשון מהיכא לאסור דפחרא דהוי גזירה אטו דמיא ובכח שני ובתב"ש כ' עליו מה רב גוברי' נגד בעלי הש"ס דבלישנא קמא מודו דאסור לכתחילה גם בדפחרא וכן דחה דבריו בפלתי ואנא שותא דמרנן לא ידענא דבשלמא ללישנא קמא דבדמיא בכל גווני אסור ליכא רק חדא גזירה משא"כ ללישנא בתרא דגם בדמיא שרי הוה כמו גזירה לגזירה אלא דיש לדחות עיקר דברי הפר"ח דכיון דבדפחרא אין לחלק בין סבוב ראשון לשני א"כ אי גזרינן דפחרא אטו דמיא בכח שני כולה חדא גזירה הוא מ"מ פשיטא שאין להקל לכתחילה נגד משמעות הרמב"ם והרא"ש דשערי סברות לא ננעלו די"ל כל שעשה ע"י כח אחר יש לחוש שמא לא ישחוט ואינו דומה למה שעושה בידים משא"כ ע"י גלגל בקל מתנתקת הבהמה בטרם יושחט רובו וכדומה:

(ב)

ומסבב הגלגל כו'. כתב הפר"ח אפי' בכמה סבובים שרי מאחר דאתא מכח גברא ובתב"ש כתב דדוקא בעומד בבית שאין לחוש שמא כבר פסק כחו והרוח גומר הסבובים כדאשכחן ביבמות דף ק"כ שמא הרוח בלבלתו ע"ש ואין דעתי מכרעת אבל כפי הנראה לאו בהא תליא ולא איכפת לן בכח אחר מעורב בו דהא גם בסרנא דמיא ובכח ראשון הרי בלא המים לא פעל כחו כלום שלא עשה רק להעביר המונע ואפ"ה כשר כ"ש בזה שלא הי' הרוח יכול לסבב מבלעדי כח הראשון ששם בו שהרי הרוח מעצמו לא סיבב רק ע"י כחו וסיוע הרוח אין בו ממש ועיקרו בא מכח גברא ותדע לך ממקום שהביא בעל תב"ש דחיישינן שהרוח בלבלתו ופטור מגלות מ"מ במזיד חייב עליו דאפילו לא מת רק לאחר זמן חייב וכמ"ש התוס' שם וא"ת דשחיטה מדמינן לגלות א"כ היכא מייתי בש"ס חולין דף י"ו ראיה דבסרנא דמיא בכח ראשון שחיטתו כשירה מדר"פ דאמר מאן דאשקיל אחברי' בדקא דמיא בכח ראשון חייב ומאי ראיה הא חייב אפילו בכח אחר מעורב בו משא"כ לענין שחיטה אלא ודאי גם לענין שחיטה כשר בכה"ג וכן בש"ס דף ל"א זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה שחיטתו כשירה משמע אפי' סייע הרוח בהליכה וכן פעמים הסכין כשהוא בידו משתמטת לירד לרוחב הסימן אטו מש"ה תפסל השחיטה הכל הוא מכחו ועיקרא דמלתא לפענ"ד הוא כשהרוח לבד גלגל המוכני ולא עשה האדם רק להסיר המונע כמו בריחיים של רוח היינו סרנא דמיא ממש אבל אם עמד בחוץ ולא הי' כח ברוח לגלגלו רק ע"י שגלגל האדם בכח וע"י הרוח נתוספו הסבובים עדיין לא פסק כח האדם מאחר שהרוח לחוד לא הי' יכול לגלגל אם עמד מעיקרא הכל מכח האדם הוא וגם בפלתי ראיתי שכ' כדברי התב"ש והנלענ"ד כתבתי להלכה ולא למעשה:

(ג)

בסביבה ראשונה מכאן ראיה ג"כ למ"ש לעיל בסימן הקדום דלא שייך לגזור שמא ידרוס פעם אחרת לענין דיעבד דא"כ כפי הנראה דכאן יש לגזור טפי כח ראשון אטו כח שני ואפ"ה לא אסרינן בדיעבד אלא ודאי כדפרישת לעיל דדוקא במגל שיש לחוש שיעשנה לסכין של שחיטה קבוע אבל לא במידי דבאה במקרה לכן גם הכא לא חיישינן שמא יעשה כן בכח שני:

תוכן העניינים

חידושי מהראל על שחיטה וטריפות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה