אור ברסלב
חידושי מהראך חלק ב יו"ד › סימן קסח

חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן

יו"ד · סימן קסח

סימן קכז

סעיף ג' ולא נמוחו, עיין בחו"ד בחדושים (ס"ק ח') שהביא במנין חולי הנקרא פארפאל דהיינו שהמקור ירד לפרוזדור החמירו האחרונים ונראה דדינה כמכה שאין ידוע אם מוציאה דם עכ"ל. ולפ"ז לא מקילינן רק בראתה דם מחמת תשמיש אבל לא לענין נקיים, ולדעת האחרונים שסוברין כשיטת ר"ש מקוצי כשהמקור אינה במקומה אין דרכה של אשה להיות רואה טהורה היא לגמרי וצ"ע להקל, אך גם ברואה דם מחמת תשמיש קשה דברי מו"ח ז"ל דכתב דהוה כמכה שאינה ידועה אה מוציאה דם דאטו פארפאל הוא בגדר להוציא דם עיקר:

ענין פארפאל הוא דאחרונים מסופקים אי צריך דוקה מכה של פצע וחבורה או כשנחלשה קצת שיוצא דם עי"ז אי הוה כמכה דטהור או לא ע"ש. א"כ לא אבין הכרעת מו"ח דהוה כמכה שאינה ידועה אי מוציאה דם דהא אנן מספקינן כשמוציא דם בשעת פארפאל אי אמרינן דזה הוה כמכה של פצעים אי לא, ולשיטת הר"ש מקוצי ודאי טהורה כיון שאין המקור במקומה עיין סד"ט, אך נגד רואה דם מחמת תשמיש נראה להתיר דהא אנן פסקינן כרבנן דאם יוצא דם ע"י שפופרת טהורה אינה מטעם שלא נגע בבשרה רק שאין דרכה של אשה לראות דם בשפופרת ולא אסרה התורה א"כ אמאי כשנמצא על עד שלו טמאה נימא דאין זה דרך ראי', וי"ל דהש"ס מיירי שהכניסה השפופרת למקור גופי' ואין זה דרך ראי' אבל אבר התשמיש אינה מגיע רק לסוף בית החיצון כמבואר ברמב"ם א"כ ראיות הדם לא בא ע"י אבר רק שנשפך הדם ממקור לבית החיצון, ולפ"ז בחולי פארפאל והמקור בבית החיצון ונגד האבר שם לא הוה דרך ראיתה בכך וטהורה כנ"ל. אך מה שיש לעיין דנהי דראתה דם מחמת האבר הוה כרואה ע"י שפופרת מ"מ י"ל עדיין בספק דהא א"א לפתיחות הקבר בלא דם, א"כ בחולה פ"פ כשיכנס האבר לרחם א"א בלא דם והא בשפופרת כתב דצריך דוקא שפופרת דק. עכ"ז נראה להקל דיש לומר דגם הכנסת אבר אפשר בלא פתיחות דם כמו שפופרת דק, ועוד דהא שיטת הרמב"ם דאפשר לפתיחה בלא קבר וביותר כתב החו"ד בביאורים (ס"ק ד') דנגד השפופרת לא אמרינן א"א בלא פתיחות הדם, וחולי שבירת בני מעים דהיינו כשהמכה מן הצדדים הוה כמכה שא"י אם מוציאה דם אבל חולה פ"פ הוא באמצע ביהר"ח, עיין בסדרי טהרה:

סעיף ה' שום ליחלוח דם טמאה, קשה לי כיון דגוף השערות אינם יכולין להתמחות א"כ ע"כ מכה יש לה כמאמר הרופאים וא"כ נהי דהוי כמכה שאין ידוע אם מוציא דם עכ"פ באשה שיש לה וסת ושלא בשעת וסתה היה לנו לטהרה לפי דעת הרב בהגה"ה (סימן קפ"ז סעי' ה') עכ"ל שם. ולא ידעתי מה דקשי' לי', דהא הש"ך כתב לעיל דנקיים צריכה רק לענין רואה דם מחמת תשמיש מיקל, אך בדבריו מתורץ מה דקשי' כשנימוחו מקצתן ומקצתן לא אמאי טמאה כיון דלא נימח מקצת הוברר הדבר שיש לה מכה ומכה מוצא שערות א"כ אף אלו דנימוחו נתלה בהמכה דהא נגד צורת השער הוה כמכה דמוציא דם, ובדברי המחבר ניחא דהוא כעין ס"ס להחמיר:

תוכן העניינים

חידושי מהראך חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה