אור ברסלב
חידושי מהראך חלק ב יו"ד › סימן קג

חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן

יו"ד · סימן קג

סימן קב

בחו"ד (סעיף א' ס"ק א') הביא מדברי הש"ס והפוסקים דבכל איסורים אפילו בב"ח וכלאי הכרם מותר נט"ל מדלא חילקו וכתבו בסתם כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר עכ"ל לכאורה מבואר כן במחבר וברמ"א (סעיף ז') אך מה שהקשה מרב על כרו"פ מכלאי כרם ומי"נ, לכאורה נראה דלסברת הרשב"א דמסברא ידעינן כיון דטעם כעיקר ממשרת ילפינן ולא נילף טעם פגום, א"כ בב"ח דטעם כעיקר לא צריך למילף ממשרת דבב"ח גופו טעם כעיקר אסור כמבואר בפסחים (דף מ"ד) א"כ גם נט"ל אסור כמו בשלא כדרך הנאתן:

שוב ראיתי דדברי הרב נכונים דהא בשר וחלב קודם שיעשה בשר בחלב מודה הכרו"פ דטעם פגום מותר, א"כ ליכא למילף מב"ח דטעם פוגם אסור לאחר שנעשה בב"ח והבן:

מנכד המחבר ה"ה הרב הגאון החריף המפורסים מהו' יחיאל מיכל הכהן ז"ל: עיין בטור שכתב שפוגם מתחלתו ועד סופו אבל אם השביח ולבסוף פוגם וכו' ובש"ס ע"ז (דף ס"ב) איתא השביח ולבסוף פוגם ופוסקים הוכיחו פוגם ולבסוף השביח וכ"כ הב"י בשם הרמב"ם והרשב"א ז"ל וטעמם משום דכ"ש הוא השתא פגם לבסוף אסור מפני שהשביח מתחילה אף ע"פ שאותו שבח ע"מ לפגום הוא, פוגם תחילה כ"ש דאסור דהא פגם זה אינו פוגם כיון שהוא ע"מ להשביח עכ"ל שם בב"י. ונראה להבין הטעם דהשביח ולבסוף פגום דאסור, דלכאורה אינו מובן דהא השתא הוי פגום ואמאי אסור ומה נפקא מינה במה שהיה השביח מעיקרא. ונראה עפ"י דברי אא"ז זלה"ה בהחו"ד (סי' ק"ו א') בבאורים הא דאפשר לסוחטו אסור אף דלא נשאר רק משהו, דהמרדכי כתב בהא דיבמה שרקקה דם דא"א בלי צחצוחי רוק הא דלא בטל הרוק בדם הוא משום דלא היה ניכר קודם ביטול לא שייך ביטול ברוב. והנה כל שיש טעם האיסור בחתיכה הוי כל החתיכה גוף האיסור דנהפך היתר לאיסור דטכ"ע מש"ה משהו איסור שנשאר בחתיכה לא נתבטל בחתיכה כיון שקודם הביטול לא היה ניכר ההיתר דהא היה על היתר ג"כ שם איסור לכך לא מבטל להאיסור ע"ש. והרשב"א ז"ל כתב דהא דנטלפ"ג מותר הוא מטעם ביטול ברוב כיון דאין הטעם אוסר בטל גוף הדבר ברוב כמו מב"מ, ולהכי שפיר בהשביח ולבסוף פוגם אסור כיון דמתחילה כשהשביח היה הכל: איסור ולהכי כשפגם לבסוף לא בטל האיסור כנ"ל, וכן פגום ולבסוף השבית דקיי"ל היכא דבטל ברוב והוכר אח"כ האיסור אסור כמ"ש במ"ז (ק"ט ס"ק ד') עיי"ש, ולהכי כשפוגם מתחלה דבטל ברוב ואח"כ השביח כיון דהטעם אוסר הוי כהוכר האיסור וכמ"ש הרשב"א במבא"מ דלהכי אינו בטל משום דחיך אוכל יטעם כיון דמורגש הטעם הוי כהוכר האיסור ולהכי שפיר אסור בפגום ולבסוף השביח וכנ"ל וא"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהראך חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה