חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן
יו"ד · סימן עב
רמ"א סעיף ג' וכל עוף יש בו ס' וכו' י"א דהחתיכה נעשה נבילה ובעינן ס' בקדירה נגד כל העוף וכן נוהגין:
והנה אפילו בהפ"מ וצורך שבת אסור אפילו בלא נודע קודם שהי' ס' בקדירה ופ"מ (בסי' צ"ט בשפ"ד ס"ק ט"ו) כתב דבלא נודע בשאר איסורין דלא ברירא לי' להקל ומכאן מוכח להחמיר וראיתי בתשובות ר"ע איגר דהא אחר שנודע התערובות והחתיכה קיימא באסורא אוסר עתה את האחרת, ולפ"ז אם סילק את החתיכה אשר הלב דבוק בו קודם שנודע או דנצטנן הקדירה קודם שנודע יש להתיר בהפ"מ וצורך שבת ע"ש) והדבר נכון כי גם המחבר מתרץ (בסי' צ"ט) קושיות הש"ך על או"ה ע"ש:
בביאורים (ס"ק ז') אסורה וכו' לפענ"ד דוקא לענין חלב קמיבעיא לי' כיון דכבד כולו דם הוא רק דרחמנא שריא כדאמר אסר דמא שרא לן כבדא כמ"ש התוספות ולהכי מספקא לי' בירושלמי אם הוי כבישול דם בחלב דמותר כמבואר בחולין. תדע דלא קא מבעיא לי' בבישלה עם טריפה כנ"ל עכ"ל שם. דבר חכמה דיבר חותני הגאון זצ"ל אך פשטא לישנא דירושלמי דבעי' הוא וקבע על מתניתין דכבד אוסרת ואינה נאסרת וגם אחר זה מביא דר"ש לא אכיל כבדא מימיו דעיקר אבעי' אם בולעת, ואולי נקבע הבעי' על רישא דמתניתין הכבד אוסרת: