אור ברסלב
חידושי מהראך חלק ב יו"ד › סימן מו

חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן

יו"ד · סימן מו

סימן מא

סעיף ב' ה"ה אם לא יצאו ונמצאו מהופכין טריפה, עיין בפתחי תשובה יו"ד (ס"ק ג') שהביא בשם תשובות הר כרמל שכתבו בהדרה דכנתא שדרכה להיות עגולה ונמצא בהמה אחת שלא הי' עגולה רק בדרך עולה ויורד שכתב דזה מיקרי נמצא מהופכין ואף לדעת הראב"י ומרש"ל להתיר אם לא יצאו אפילו נתהפכו היינו דוקא בנהפכו אחר ברייתן דהדרי לבסיסן משא"כ כשנברא מהופך ואף אם כבר חי י"ב חודש אין להתיר משום זה. ואינו נראה כלל דהנה מלשון הרמב"ם (פ"י מה"ש) בני מעיים שיצאו לחוץ ולא נקבו מותרת ואם נתהפכו אע"פ שלא נקבו טריפה שאי אפשר שיחזרו כמו שהי' אחר שנהפכו ואינן חיה מלשון זה משמע דנתהפכו מאליהן טריפה שא"א שיחזור כמו שהי' אחר שנהפכו ומהרש"ל ביש"ש כתב ואם קבלה נקבל אבל בלא קבלה מנ"ל להוסיף בטריפות ועוד מדקאמר ל"ש אלא שלא היפך בהן וכו' ולא קאמר ל"ש אלא שלא נהפכו אבל נתהפכו טריפה וכ"ש היפך בהן אלא מ"ה לא קאמר נתהפכו משום דלפעמים נתהפכו כשר כמו נתהפכו מבפנים ולא יצאו כלל לחוץ. ולפי דברי פתחי תשובה הנ"ל דאם נברא מהופך טריפה לא הי' יכול לומר נתהפכו דטריפה דהי' אפשר לומר דדוקא אם נברא מהיפך טריפה, אבל כשהיפך בהן כשירה דהדרי לבסיסן ובת"ס כתב הרשב"א לאו דוקא יצא מהופך אלא אורחא דמלתא נקט אבל ה"ה והוא הטעם כשנפלה ונמצא בני מעיים מהופכין טריפה ואפילו שלא:

נפלה כשנמצא בני מעי' מהופכין טריפה דהא טעמו כיון שנהפך אחד מהן מיד מת ואמאי לא כתב אם נברא מהופך ג"כ טריפה או אם נבראת כך וחזינן דלא מתה אין זה בגדר כיון שנהפך אחד מהן אינו חי, ובכנה"ג הובא בב"י (ס"ק יו"ד) כתב מכאן למד בתשו' מהרי"ו דאי חליף בריאה טריפה לפי שאינה יכולה לחיות שכתב הוא עשך ויכוננך ובחליפי ריאה שאוסר מהרי"ו הובא (בסי' ל"ה סעי' א') דעת הרש"ל וט"ז וש"ך וכל האחרונים להתיר א"כ גם בבני מעים שנבראו מהופכין לפי דעתם כשירה:

והנה בבאר היטב (ס"ק ח') תרנגולת שיצאו מעיים דרך הטבעת טריפה דא"א שיחזירו למקומן כסדרן דרך נקב צר (רש"ל בא"ו שלו הובא בכ"ג) ע' בפ"מ שהביא ג"כ דין זה שכתב שא"א שיחזור כסדרן לתוך מעיים וכתב בפרי תואר דבהוחזרו מאליהן כשר אף ביצאו דרך פי טבעת וכתב בשם עצי לבונה כל זה ביצאו המעיים דהיינו הדקין דרך בית רעי, אבל באם לא יצאו רק המעי דהוא הכרכשתא דדרך הוא לצאת כשתרצה להטיל בצים בחוזק יוצא מעט מהכרכשתא לחוץ והדקים כולם בפנים בזה פשוט להכשיר דאין חשש כלל בזה לנתהפכו המעיים עכ"ל. ונראה דה"ה בעוף שאינו מטיל ביצים כשר, דדבר הזה שכיח גם בבני אדם שיצא החלחולת מחמת יציאה קשה וחוזר מאיליו ואין חילוק בין אם יוצא הרבה או מעט, ועוד נראה דהנה הכרכשתא הנקרא חלחולת אינו טריפה רק כשניקבה שלא במקום הדבק מחמת שהיציאה נופלת לתוך החלל וכיון שיצא לחוץ גם אי ינקב שלא יחזור מאיליו מ"מ לא יפול היציאה לתוך החלל ולכך כשר, אבל אם יצאו הדקין אין בטריפות מטעם שיפול היציאה לתוך החלל רק מטעם ניקב ולזה טריפה אם יצאו:

תוכן העניינים

חידושי מהראך חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה