חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן
או"ח · סימן תע
סעיף א הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה:
והנה המהרי"ל כתב בבית שאין בכור א"צ הגדול להתענות ונקבה בכורה כתב הרמ"א דהמנהג שאינה מתענה והנה בטו"ר איתא שבמס' סופרים שבכורות מתענין בע"פ הטעם זכר לנס שניצולו ממכת הבכורות וכתב אבי העזרי שגם בכור לאם [וס"א לאב יש לו להתענות כמו שהיתה המכה בהו וכתב הב"ח שגם בכור לאב כלומר אעפ"י שאינו בכור לאם משום דרחמנא תלי מצות פדיון בכורים בפטר רחם זכר למכת בכורות וסד"א דדוקא בפטר רחם האי זכר למכת בכורות קמ"ל דלא ובס"א שגם בכור לאם כלומר אעפ"י שאינו בכור לאב אפ"ה מתענה מאחר שהוא פטר רחם ומשמע לפ"ז אבל בכור לאב לחוד אינו מתענה מ"מ נהגו להתענות והיה אפשר לומר הטעם דסברת הב"ח דדוקא בבכור לאב מתענה דיש לומר דהא דהבכורים מתענין אין הטעם בשביל זכר לבד רק דמבואר בספר אהבת יהונתן בהפטורת אמר דעתיד לבא יעבדו הבכורות את עבודתן כי הטעם דזכו הלוים לעבודה מפני שלא חטאו וכשחטאו הבכורות זכו הם לעתיד יכופר עון ויחזור העבודה לבכורות ע"ש] רק מה שרוצה לומר דלא יהי' העבודה ללוים אינו נראה כי מעלין בקודש ולא מורידין רק גם הבכורות יעבדו העבודה ולזה מתענין בער"פ אשר נתקדשו לעבודה יחזור העבודה ב"ב ויתקדשו בקדושת העבודה ולפ"ז אין צריכין להתענות רק הבכורות שנתקדשו היינו בפטר רחם רק מצד המנהג מתענין הבכורות מהאב ולזה גדול הבית או נקבה בכורה אינה מתענה דאם הטעם מטעם שניצול גם גדול הבית היה מהראוי להתענות: