אור ברסלב
חידושי מהראך חלק א או"ח › סימן תסט

חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן

או"ח · סימן תסט

סימן תסו

סעיף א אסור לומר על שום בהמה בין חיה ובין שחוטה בשר זה לפסח לפי שנראה שהקדישו מחיים לקרבן פסח ונמצא אוכל קדשים אלא יאמר בשר זה ליום טוב:

הנה היא מימרא דפסחים (דף נ"ג ע"א) אמר רב אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ עיין רש"י שפירש שעכשיו קורא שם והיינו הבשר לדמי הפסח ותוס' פירשו כמו שכתב המחבר דנראה שהקדישו מחיים לקרבן פסח ולכאורה מוכח כשיטת רש"י דאי כשיטת תוס' אמאי חיישי רבי ללאכול קדשים בחוץ דהא יותר ראוי לחוש לשחיטת קדשים בחוץ כמו דחיישינן בחולין (דף מ"ג) ושחיטת קדשים בחוץ חמור מאכילת קדשים וצ"ל דבשלמא בחולין דשם השוחט אמר לשם פסח חיישינן אבל בכאן כיון דאמר עכשיו בשר זה לפסח ולא בשעת שחיטה יכול: להיות ששחט אחר ועדיף ליה למינקט האי טעמא דאכל קדשים בחוץ: ועוד נראה דהנה נגד שחוטי חוץ צריך דוקא שיהיה ראוי לבא לאוהל מועד ואם שחט קדשים בחוץ כשמחוסר זמן בבעלים פטור כמבואר ברמב"ם (פי"ח מה' מעשה הקרבנות) ובפסח כשנטמאו הבעלים אינו ראוי לבא לאוהל מועד עיין תוס' (דף לט) ד"ה לכך תפס החשש משום אכילת קרשים בחוץ אבל בחולין מיירי דשחט בשאר ימות השנה דפסח הוא שלמים לא איכפת לן אם הבעלים טמאים לכך תני דהחשש לענין שחוטי חוץ:

והנה שוב ראיתי דלשיטת התוס' יומא (דף ס"ב) דאינו חייב על שחוטי חוץ בזמן הזה בלא"ה לא קשה דנקט חשש אכילת קדשים אך צריך להבין דא"כ אמאי חיישינן בחולין לשחיטת קדשים בחוץ וצריך לומר דסבירא להו לתוס' דמדרבנן אסור אך קשה דא"כ גם בחולין הו"ל למינקט חששא מטעם אכילת קדשים בחוץ דאסור מדאורייתא אך לפי שיטת תוס' קדושין (דף נ"ח) בד"ה מהו שלי בשלך נראה דגם אכילת שחוטי חוץ אין איסור מדאורייתא עיין בהפלאה שם שהאריך וניחא:

תוכן העניינים

חידושי מהראך חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה