חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן
או"ח · סימן שצא
הרמ"א סעיף א וי"א דדוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות העכו"ם אבל לטלטל במבוי יכול לשכור מן השר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל העכו"ם משם:
הנה עיין בתשובת הריב"ש (סי' תר"ז) בענין קניית הרשות מהאדון אם יכול לשנות ולתת דרך לבעלי בתים מצד אחר הרי יכול לסלק מן המבוי דהיינו מן הדרך ההוא וכיון שיוכל לסלק הרי יכול להקנות הרשות אלא שזה הטעם לא יספיק להכניס ולהוציא מן המבוי לבתי נכרים כיון שאין אנו מתירין אלא מפני רשות האדון במבוי ולא בבתים הפתוחים לו דהו"ל כביטול רשות חצירו ורשות ביתו ולא ביטל אבל מבתי היהודים למבוי מתירין הם כמו שקנו רשות ממי שהדרכים שלו וטוב להשמר שלא להכניס ולהוציא לבתי נכרים רק מבתי היהודים זה לזה דרך המבוי והובא בש"ע (סי' זה) ובת' ח"צ הקשה עליו דאין זה ענין כלל לבטל רשות חצרו ולא ביטל רשות ביתו בדירות ישראל אוסר זא"ו שפיר אף דביטל רשות חצרו אוסר רשות ביתו אבל נכרי אינו אוסר רק במקום ששני ישראלים דרים וכיון ששכרו רשות המבוי שהוא המקום שאוסרים הישראלים זא"ז שוב אין שום ישראל אוסר על חבירו א"כ גם בית נכרי אין נכרי אוסר שהרי אין לישראל דה"ר בביתו של נכרי דה"ר שיש לנכרי במבוי כבר הותרה ע"י שכירות מהאדון ולמה נאסור בתי נכרים על הישראלים מעתה ובעצי אלמוגים תירץ דריב"ש ס"ל כדעת רש"י בעירובין (דף פ"ה) שכתבו שם תוס' ד"ה שני דהא דאמרינן דדירה בלא בעלים לא שמיה דירה היינו לאסור את הרשות הפתוח לו אבל אותו רשות עצמו נאסר כמו גבי חורבה ולזה הא דאמרינן דדירת עכו"ם לא שמה דירה היינו לאסור את הרשות הפתוח לו אבל אותו רשות עצמו נאסר כמו גבי חורבה ונראה דזה דוקא אם היהודים אין דרים בחצר אחד עם הנכרים ודירת נכרי אינו אוסר א"כ כששכרו רשות המבוי יכולים לטלטל מבית היהודים לבתי היהודים אבל במקומות אשר הם ישראלים דרים עם הנכרים בחצר אחת ואי לא מהני השכירות הרשות לענין החצרות הבתים א"כ אין הישראלים רשאים לטלטל בחצרות ורגלה האסורה במקומה אוסרת ואין יכולין לטלטל מבתי היהודים לבתי היהודים דרך המבוא דהא הישראלים אוסרים כיון שהם רגל האסורה דוקא הישראלים הדרים חוץ לצורת הפתח אינן אסורים כיון שאינן יכולין לערב עמהם כמבואר בת' נ"ב מהדורא תניינא אבל הדרים בתוך עיר המוקפת חומה כשהן אסורין לטלטל בחצר אוסרין את המבוי לא מהני שכירת רשות: