חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן
או"ח · סימן שפב
שאלה ב"ה יום ב' פ' פנחס שנת תרכ"ג לפ"ק פולטוסק:
החיים והשלום לאהובי ידידי וידיד ה' וידיד אנשים ה"ה הרב הגאון הגדול החריף המפורסם בכל קצוי ארץ והבקי פועל צדק אוהב ישראל כש"ת מו"ה דוב בעריש מייזיליש אבד"ק ווארשא יע"א:
אחדשכת"ה הן מאשר יקרתי בעיני כת"ר ונכבדתי לדרוש מכת"ה בדבר עירובין כי בפה הוא מעיירות שלא היה רשות לבני ישראל לדור קודם שכבשו המדינה פרייסען ועי"ז לא היה בפה עירובין ועלה על רעיוני לעשות בדבר העירובין אולי יתן ה' שיהיה אנכי לאיש מצליח לזכות את הרבים לתקן עירובין ראשית ערכתי כתב בקשה להממשלה יר"ה שיתנו רשיון להעמיד עירובין והלכתי בעצמי מה כתב בקשה לשר הפאוויטט ואבקש ממנו בעל פה אודות הרשיון אשר בטובו ובחסדו יתן רשות לזה ולא נעתר לבקשתי ובאין באפשרות מוכרחים בני העיר לטלטל ע"י עלמים קטנים ולא היה באפשרות למחות כי לא יוכל לעמוד בלתי זה ואחר ד' שנים בא פתע פתאום בלא השתדלות החריצות שאלה מאדון הדירעקטער צערקאסקי בכל עיירות מה היא עם עירובין? ועי"ז הרהבתי בנפשי עוז ואזרתי כגבור חלצי והתעוררתי נפשי מחדש עוד הפעם לעשות בדבר המצוה הזה שהוא תיקון הרבים אולי ה' ברוב רחמיו וחסדיו יעזור שיוכל לפעול כעת שמחשבתי תצא לפעולה והתחלתי לעשות עוד הפעם בדבר העירובין וזכות הרבים יסייע אותי שהשגתי רשיון [מהגובערניע] שיוכלו לעשות עירובין רק באופן ובתנאי להעמיד [לאמטעהרנעס] על שני גשרים והנה יבינם כ"ת לחוות דעתו מה לעשות בענין שכירות הרשות שכעת נעלם ממני יאמן לי ידידי שבכל ימי היה בעיני לפלא מדוע יצטרכו להשכירות כי דירת הנכרי אינו מעכב אך חכמים תיקנו שחששו שלא ילמוד ישראל הדר עם העכו"ם ממעשיו והנה בזמן הזה שמוכרחים אנחנו לדור עמהם בארצותם ובמושבותיהם ולא שייך טעם הנ"ל כי כמה דינים אנחנו מקילין נגד דברי תורה כמו בשימוש בשבתות מבית לבית וכמו הלואת ריבית ושכירת דירות ומכירת בהמות וכדומה: והנה אחר העיון חפשתי ומצאתי בת' מים רבים שהביא בשם ספר גינת ורדים שבאלו הדברים אזלינן לקולא שכל פרנסותינו מהם ואין לנו נחלת שדה וכרם לכן אין להחמיר בכי האי גוונא אך עכ"ז אין בידינו להקל ומוכרחים אנחנו לשכור הרשות אך אמנם בכל זאת נפלאה בעיני מה לנו לשכור רשות כי עפ"י דינא דמלכותא אין שם אחד יכול למחות להשתמש ברה"ר את האחר ורציתי לומר דאולי הדין רק בחצר אך מסוגית הש"ס בעירובין מהא דבר לחמא מבואר דגם במבוי הדין כן ואפשר בפוסקים דבאמת בזמן הזה היה רשות למחות ברשותו גם במבוי אך כל זה לא נאמר והנה לא נתברר לי מה שיש לשכור הענין רשות באר היטב וגם ממי לשכור ואם שדי בשכירו ולקיטו של המושל וכאשר כת"ה היה אב"ד בעיר קראקא וכמו כן הוא כעת בווארשא לכן אבקשו מאד לברר לי ולהשיב איך להתנהג להמשא מתן של שכירת רשותן מה שיש לשכור וממי לשכור ויסלח כת"ה על אריכות מכתבי בדברים שאין בהם צורך ולהשיב לי דבר ברור ומבורר היטב או באופן השכירות כי נצרך לי למעשה דידי דו"ש ודבוק באהבתו אהבה עזה ומברכו בברכה משולשת בכל טוב כאות נפשו ונפש הכותב אלעזר ברז"ו הכהן תשובה על מכתבו שהשיב לי הרב הגאון זצ"ל מווארשא לא מצאתי תשובה ב"ה יום ג' פ' דברים שנת תרכ"ג לפ"ק פולטוסק:
החיים והשלום לאהובי ידידי וידיד ה' ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ והבקי פועל צדק אוהב ישראל כש"ת מו"ה דוב בערוש מייזילש אב"ד דק"ק ווארשא יע"א:
אחדשכת"ה קבלתי מכתבו והנה בדבר עירובין דפה בליל ש"ק חטבו הסלופעס העומד לעשות עליו הברזל עם הלאמטעהרנעם והשליכו הסלופעס לתוך המים מה שיהיה מזה לא נוכל עוד לדעת והנה במכתבו לא השיב לי מאומה על שאלתי כי פשיטא אם ברצוני להכניס ולהוציא מחצרות דירות הנכרים צריכים דרך המבוי אנו לרשותם אך שאלתו כאשר אם אין ברצונו לטלטל רק מבית יהודי לבית יהודי דרך השוק להמבוי סגי אם אינן שוכרין רשות מהמבוי לבד כמו שמבטל רשות חצירו ואינו מבטל רשות ביתו וכן מבואר בפירוש הריב"ש (סי' תכ"ז) ואם שהריב"ש א"צ לראיתו נראה מפורש במשנה בהא דאמר ר"ג:
מהרו והוציאו הכלים למבוא א"כ שאלתו יכול להיות אשר באותו זמן היה רשות לבעל חצר למחות מלהשתמש ברשות המבוי אבל עכשיו אשר דינא דמלכותא שאין אחד יכול למחות לחבירו והשוק והרחוב שייכים לכל בני העיר ולכל מי שיבא מקצה עולם למה לנו לשכור הרשות ואם שמהראוי לשכור הרשות שיהיה מותר לטלטל מחצירות ומבתים של נכרים ולחצרות כ"מ כי כאשר על השכירות יש פקפוקים הרבה אם נסתלק הגזבר או מת וגם מה שתמה הח"צ עכ"פ הבעל נפש אשר אינו מטלטל לחצרות ולבתי נכרים רק דרך המבוי מבית לבית יהודי א"צ לחשוש כי אין צריך כלל לשכירות ועוד ניחא לי בעיירות הגדולות אשר משכירין הפרזעדמנט או מלקיטו ושכירו ויש שרים גדולים אשר הפרעזעדענט מכ"ש שכירו ולקיטו אינם רשאים ליכנס מה יועיל השכירות בזה אין חשש רק שלא יטלטל מחצר הבית של אחיו השר ואבקשו עוד הפעם אשר כת"ה ישים עינו על זה וישיב לו דעתו ועיין כת"ה בת' הריב"ש הנ"ל ושאלתו השניה כאשר כמה וכמה דינים מ"מ ביום אידם להשכיר להם דירות לקוחות הרבים הקילו כי אין הציבור יכולים לעמוד בהם כאשר אנו מפוזרים בתוכם מדוע הדין הזה לא הותר ואפשר דמטעם דבר שבמנין נגע בו וחד צורבא מדרבנן אמר לי אשר עמד בזה בתשובת עצי ארזים ואין תחת ידי הספר הזאת ובפה לא נמצא הספר הזה. ידידי דו"ש ודבוק באהבתו אהבה עזה ואברכהו בברכה משולשת אלעזר ברז"ו הכהן: