חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן
או"ח · סימן רעא
הרמ"א סעיף י ויכול לעמוד בשעת הקידוש ויותר טוב לישב ונוהגים לישב אף בשעה שאומר ויכלו רק כשמתחילין עומדים קצת לכבוד השם כי: מתחילין יום הששי ויכלו השמים ולרמז השם בר"ת וכשמתחיל יתן עיניו בנרות ובשעת הקידוש בכוס של ברכה וכן נראה לי:
והנה נראה דכתיב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה פירש"י ר"ש אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום. ונראה דקשיא ליה מאי ויכל אלהים ביום השביעי הרי ביום השביעי לא עשה מאומה והל"ל ויכל אלהים ביום הששי כמו ששינו המעתיקים לתלמי המלך לזה אמר ר"ש בו"ד שאינו יודע עתיו צריך להוסיף מחול על הקודש והקב"ה נכנס בו כחוש השערה א"כ הפירוש ויכל אלהים ביום השביעי כאשר נגע בנקודת יום השביעי. והנה באמת חשבו בפרקי אבות כמה דברים שנבראו בע"ש בה"ש וכתב במדרש שמואל כל הדברים שנבראו בששת ימי המעשה נבראו באורה שנשתלשלו בעולם אלו מאלו אבל הדברים שחושב במשנה שנבראו בין השמשות לא נשתלשל מהם כלל ולהיותם משונה מכל הנבראים שנבראו בששת ימי המעשה נתיחס להם הזמן ההוא והוא דמיון אומן אשר עליו לעשות שתי מלאכות משונות זו מזו שמשלים הראשונה ומתחיל בשני וכן עשה הבורא יתברך בששת ימי המעשה עשה כל הדברים המשתלשלים זה מזה לעולם ובבין השמשות התחיל במלאכה אחרת ממין אחר שאינן משתלשלים כלל אלא הם בעצמם עומדים ולא אחרים מהם ולא הם מאחרים ע"ש ולזה כונת המנהג להתחיל מיום הששי ירצה לומר יום הששי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם שהוא המלאכה הראשונה שיהיה השתלשלות זה מזה ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה הוא המלאכה האחרת אשר נעשה בין השמשות נגמר כאשר נגע בנקודת יום השביעי:
ועוד פרש"י דבר אחר מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה ולפירוש זה פירושא דקרא ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו עם יום השביעי כי היה חסר מנוחה וכונת הענין שהיה חסר מנוחה דהנה כל הנבראים נבראו להוציא כחם אל הפועל ולזה גרמי השמים לא ינוחו ולא ישקטו להוציא שלימותם מכת אל הפועל בתנועותיהם וכן היצורים יצורי חומר נבראו בהשתוקקות הזה להוציא בתמידות כחם אל הפועל ואם היה נשאר כן לא היה באפשרות אשר ינוחו כל בעלי חיים מתנועתם וכאשר ההרכבה שלהם גורם שמוכרח להיות להם מנוחה ביום השבת ברא הש"י את המנוחה ומזה ניתן בטבע הבריאה ענין מנוחה שלא יהיה רצון והשתוקקות להוציא כחם אל הפועל בלי אשר ינוח וישקוט לזמנים וזה כוונתם מה היה העולם אשר מנוחה לא היה בטבע הבריאה בא שבת בא מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה ולא אשר שבת היה העדר מלאכה רק בשבת נברא המנוחה ונצמח הענין מנוחה על כל הנבראים וכן במדרש ויכל אלהים ביום השביעי מה נברא מאחר ששבת שאנן ונחת ושלוה: