חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן
או"ח · סימן רכא
בדבר בהכ"נ שנהרס בק"ק סשאכטשאב כשהיה יושב על כס הרבנות וגם בק"ק פלטיסק שלא היה מקום בהערים האלו להתפלל שמה ובהשתדלותו ובחריצותו נבנה מחדש ולכבוד הבנין הקדוש הזה נשא מדברותיו דרוש נאה ופלפול זה השייך לעניני הלכה ועשה הלכה למעשה ובסוף הדרוש ירים קולו הנעים ויברך הוא בעצמו על שמחת לבו שמחשבתו הקדושה יצאה לפועל ויברך ברכת שהחיינו והוציא כל השומע:
סעיף ב ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו' עד הם יודו ויברכו את שמך מלכנו וחותם בא"י אל רוב ההודאות:
ואם יש לו שדה בשותפות עם אחד מברך הטוב והמטיב ואם אין לו שותפות בשדה מברך שהחיינו:
בברכות בפרק הרואה (דף נ"ט ע"ב) גרסינן ועל הגשמים מברך הטוב והמטיב והא"ר אבהו אמרי לה במתניתא תנא מאימתי מברכין על הגשמים משיצא החתן לקראת הכלה מאי מברכין א"ר יהודה מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו ר' יוחנן מסיים הכי אלו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו עד תשתחוה בא"י רוב הודאות ולא על כל הודאות אמר רבא אימא אמר ר"פ הלכך נימרינהו לתרווייהו ואלא קשיא ל"ק הא דשמע משמע הא דחזי מחזי דשמע משמע היינו בשורות טובות אומר הטוב והמטיב אלא אידי ואידי דחזי מחזי ולא קשיא הא דאתא פורתא והא דאתא טובא אב"א הא והא דאתא טובא ולא קשיא הא דאית ליה ארעא והא דלית ליה ארעא הטוב והמטיב מברך והא דתניא בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שלו ושל אחרים אמר הטוב ומטיב ול"ק הא דאית ליה שותפות והא דלית ליה שותפות והתניא קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקימנו על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב ומטיב כל היכא דל"ל לאחרינא בהדי' לא מברך הטוב ומטיב והתניא אמרו לו ילדה אשתו זכר אומר ברוך הטוב ומטיב התם נמי דאיכא אשתו בהדי' דניחא לה בזכר ת"ש מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב ומטיב התם נמי דאיכא אחי דקא ירתי בהדי' פירש רש"י שיצא החתן לקראת כלה שהמים קבוצים על הארץ וכשהטפה נופלת עליהן טפה תחתונה בולטת לקראתה שמע משמע שבשרהו לאמר ירדו גשמים בלילה אמר הטוב ומטיב אתא פורתא מודים אנחנו לך אתא טובא הטוב ומטיב אית ליה ארעא הטוב והמטיב שתטיב לו בנה בית חדש שכולו שלו אומר שהחיינו שלו ושל אחרים הטוב ומטיב ה"ג והתניא בנה בית חדש לא קשיא הא דאית ליה שותפות הא דלית ליה שותפות ול"ג אלא הא והא דאית ליה וה"פ תרוצא דשנינן קאי בדוכתי מודים אנחנו לך בדלית ליה ארעא הטוב והמטיב בדאית ליה ודקא קשיא לך בנה בית חדש אומר שהחיינו לא קשיא ההוא דבנה בית חדש שאין לה שותפות בה ועליה מברך שהחיינו אבל גשמים בדאית ליה ארעא טובה שיש לו שותפות בה שהרי כל מי שיש לו קרקע שותף עמו בטובה זו והתניא בניחותא קצרו של דבר כלומר כללו של דבר ולבסוף הוא אומר הטוב והמטיב על בשורות הירושה שנשארה לו ירושה מאביו שכן בשרוהו מת אביו ויורשו כלומר הניח נכסים:
לפי פירוש רש"י יש בגשמים שני ברכות מי שאין לו קרקע אומר מודים אנחנו לך ומי שיש לו קרקע לבדו מברך הטוב ומטיב כי כל שיש לו קרקע שותף עמו בטובה וכן הוא דעת הרא"ש אבל שיטת הרי"ף והרמב"ם דאם יש לו קרקע לבדו בלא שותף מברך שהחיינו ואם יש לו שדה בשותפות מברך הטוב והמטיב כי בעינן שיהיה שותף עמו בטובתו ואם אין לו קרקע אומר מודים אנחנו לך וכן סתם המחבר (בסי' זה) ויש בגשמים שלשה מיני ברכות: לכאורה קשה לשיטה זו אמאי תנא במשנה דעל הגשמים הוא אומר הטוב ומטיב ולא תנא דעל הגשמים אומר שהחיינו כמו בכלים חדשים אומר ברוך שהחיינו דהא אם יש לו שדה לבדו אומר שהחיינו ובכלים חדשים אם יש לו שותף מברך הטוב ומטיב ואמאי בבית ובכלים תנא ברכת שהחיינו וביש לו שותף מברך הטוב ומטיב לשיטת רש"י והרא"ש שאין בגשמים ברכת שהחיינו ניחא ולכאורה היה אפשר לומר דהם סברו כמו דסובר הרמ"א (בסי' זה) וכמו שפירש המג"א כונתו דבשמיעת גשמים אינו רק ברכת הטוב ומטיב ונודה לך וברכת שהחיינו רק בראיה ומתניתין ע"כ מיירי בשמיעה דהא לא תנא ברכת מודים אנחנו לך ומה שהקשה המ"א על שיטה זו אמאי במיתת אביו יש לו ירושה לבדו מברך שהחיינו ואין חילוק בין שמיעה לראיה יש לומר דהנה שני ברכות שהחיינו תיקנו אחד על מי שקנה קנין המשמחו וגם מצינו כשרואה פרי חדשה או חבירו לאחר ל' יום והוא דוקא בראיה המשמחו אבל לא כששמע שיש פרי חדשה והנה בגשמים אף שמשביח הקרקע עדיין לא קנה קנין המשמח ולא ניכר בשעת ירידת הגשמים הקנין ולזה דוקא ברואה מברך כמו שרואה פרי חדשה או חבירו אבל לא בשמע אבל בירושה הוא קונה קנין חדש המשמח אין חילוק בין רואה או שומע אך המחבר סבר כשיש לו קרקע לבדו גם כשומע מברך שהחיינו וקשה ונראה דהנה בסוגיא קשה אמאי הקשה הש"ס בדאית ליה ארעא הטוב ומטיב מברך הא דתנן בנה בית חדש מברך שהחיינו הא תנא על שלו ושל אחרים מברך הטוב ומטיב ובגשמים לשיטת הרא"ש טובה לו לאחרים בבשורה ועוד קשה הש"ס מביא סייעתא לחלק בין יש לו שותפות בין אין לו שותפות מהא דתניא קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברכת שהחיינו ועל שלו ושל חבירו אומר ברכת הטוב ומטיב דהא גם בברייתא ראשונה תנא על שלו ושל אחרים מברך הטוב ומטיב ומאי מחדש הברייתא השניה יותר מברייתא ראשונה ומאי חילוק יש בין שלו ושל חבירו ובין על שלו ושל אחרים ועוד הקשה המ"א על שיטת הש"ך דסובר כשיש לו קרקע לבדו ויש לו אשה ובנים מברך הטוב ומטיב כמו ביין (בסימן קע"ה) אמאי משני הש"ס בדאית ליה שותפות ולא משני כשיש לו אשה ובנים דזה מצוי יותר ולזה נראה דהנה ברכת שהחיינו הוא ברכה יותר מעולה מברכת הטוב ומטיב מכמה טעמים חדא דברכת שהחיינו היא תדירה יותר שהיא על כל המועדים ועל כל המצות הבאות מזמן לזמן ועוד דברכת שהחיינו היא ברכה מבוררת יותר מברכת הטוב ומטיב דהא על הטובה מעין הרע מברכין ברכת הטוב ומטיב ולא ברכת שהחיינו כמבואר ברמב"ם (פ"י מה' ברכות ה' ד') הגיע אליו טובה אע"פ שהדברים מראין שטובה זו תגרום לו רעה מברך הטוב ומטיב וכן איתא בש"ע (סימן רכ"ב) ופרש"י על הטובה מעין הרע מברכין הטוב ומטיב אף שהטובה אינו מגיע רק לו לבדו אלא ודאי דברכת שהחיינו הוא רק על השמחה שאינו מעורב בו שום דבר שיכול להיות נצמח איזה רעה וכיון דברכת שהחיינו הוא ברכה עדיפא מברכת הטוב ומטיב אמאי על דבר שהוא טובה לו ולחבירו עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב. ונראה דטעמו של דבר דיש הרבה דברים שמברכין הטוב ומטיב וחבירו נהנה ג"כ בטובה אין מברך כלל דהא אם נתן אחד לחבירו מתנה מברך הטוב ומטיב שהוא טובה לו ולנותן שאם המקבל הוא עני הוא טובה לנותן שזיכהו השי"ת ממון לעשות צדקה ואם המקבל הוא עשיר שמח הנותן שמקבל ממנו הי' טובה לנותן וכן כשקנה כלים חדשים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו הוא מברך הטוב ומטיב ובני ביתו אין מברכין וברכת יין מבואר במ"א (סי' קע"ו) שיטת המרדכי בשם הרי"ף דאין האורח מברך טוב ומטיב רק בעה"ב ואינו בדין שיהנו אחרים על ידו בלא ברכה לכך עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב להוציא את הנהנה שאינו מברך אפילו כשאינו שומע פוטרו כמו שמבואר בטור (סי' תקצ"א) לענין תפלת מוספין כמו בשלא תקנו ברכה על הנותן מתנה וכן לבני ביתו שמשתמשין בכלים שקנה אינו בדין שנהנה חבירו על ידו בלא נתינת הודאה להש"י ועקרו ברכת שהחיינו ותיקנו ברכת הטוב ומטיב ובזה מובן סוגית הש"ס שפיר שהקשה על הגשמים מברך הטוב ומטיב דתנן בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו אף בברייתא שלו ושל אחרים מברכין הטוב ומטיב ובגשמים הטובה שלו ושל אחרים הוא סובר המקשן מאי דתנא על שלו ושל אחרים בקנית בית חדש דהיינו כשהאחרים אינן מברכין אבל בגשמים כל אחד מברך כשיש לו שותפות מברך שהחיינו וכשאין לו שדה מברך מודים אנחנו לך לא עקרו ברכות שהחיינו ומחדש לו התרצן הא דאית ליה שותפות בשדה והא דל"ל שותפות לשיטת הרי"ף ולשיטת רש"י בבית ובדאית ליה שותפות בשדה או בבית השותף מברך שהחיינו ומ"מ עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב וטעמו של דבר כיון דבמקום דנהנה חבירו על ידו במקום שא"צ לברך תיקנו שהמהנה יברך הטוב ומטיב להוציא את הנהנה על ידו שלא יהנה בלא הודאה לא חילקו חכמים בברכה ותיקנו במקום דיש הנאה לו:
ולאחרים אף דאחרים מברכין מברך הטוב ומטיב ומביא ראיה מברייתא השניה דתנא על שלו ושל חבירו ובשלו ושל חבירו כל אחד מברך מ"מ עקרו ברכת שהחיינו ותקנו ברכת הטוב ומטיב כשיש לו שותפות מברך הטוב ומטיב: ובזה מתורץ קושית המ"א על הש"ך דאי היה משני כשיש לו אשה ובנים לא היה מוכת במקום דשנים מברכין עקרו ברכת שהחיינו ותיקנו ברכת הטוב ומטיב דהא כל חדושא דתרצן דגם אם חבירו מברך עקרו ברכת שהחיינו ותיקנו ברכת הטוב ומטיב ובאשה בנים הן אינן מברכין ובזה ניחא קושיתנו על שיטת הרי"ף דאמאי תנא בגשמים ברכת הטוב ומטיב ולא תנא ברכת שהחיינו כמו בכלים חדשים כיון דרובא דעלמא יש להם אשה ובנים ובגשמים מברך הטוב ומטיב משא"כ בכלים חדשים צריך תנאי שישתמשו בהן בני ביתם אבל אם אינן משתמשין מברך שהחיינו תנא ברכת שהחיינו ומיהו בקנה כלים חדשים שמשתמשין בהן הוא ובני ביתו מברך הטוב ומטיב מפשטא דסוגיא ומלשון הפוסקים נראה דליכא ברכת שהחיינו אך הטוב ומטיב והביא הטור (סי' רכ"ג) בשם סמ"ק מברך ג"כ הטוב ומטיב א"כ נראה דצריך לברך שתי ברכות ברכת שהחייני וברכת הטוב ומטיב קשה דא"כ בגשמים רק הטוב ומטיב והיה נראה לו דכונת הסמ"ק הוא בקנה כלים שמשתמשין הוא ובני ביתו סובר דהוא מברך שהחיינו על הקנין והטוב ומטיב על הנאת בני ביתו כיון שהם אינן מברכין וזה דוקא במקום שקונה קנין חדש אבל בגשמים שהיה משולל מקודם א"כ בגשמים אף שמשביח קרקע עדיין לא קנה קנין חדש סגי במאי דתיקנו חכמים ברכת הטוב ומטיב לו ולבני ביתו ודעת הט"ז בילדה לו בן זכר דמברך שהחיינו וברכת הטוב ומטיב:
ולענ"ד אפשר לומר בילדה בן זכר גם היא מברכת שהחיינו ומודה הסמ"ק דאינו מברך רק ברכת שהחיינו לבד והנה בקנה ספרים חדשים כתב המ"א דאין מברכין דמצות לאו ליהנות ניתנו ואין מברכין רק על המצוה שבא מזמן לזמן וכונתו דעל הקנין אין לברך כי מצות לאו ליהנות ניתנו ועל הא דעושה מצוה שקונה ספרים כמבואר ביו"ד (סי' ר"ע) כתב דאין מברכין רק על המצוה שבא מזמן לזמן ולפ"ז גם שכותב לו ס"ת אינו מברך והנה הטו"ז ביו"ד (סי' זה ס"ק מ"ב) כתב דהתורה משמחו שמחת הלב שהרי אסור ללמוד בימי אבלו א"כ לא דמי האי מצוה לשאר מצות דמצות לאו ליהנות ניתנו אלא בזה נמשך הנאה לאדם א"כ היה מהראוי לברך על קניית ספרים ללמוד בהן ואפשר כיון דקנין ספרים גם מי שאינו לומד בהן אינו מברך לא חלקו בין הלומד בהן או לא ואין מברכין על קנית ספרים וכשהציבור קונין ס"ת פסק בת' מהר"י בי רב הובא בבאר היטב (סי' רכ"ג ס"ק ר"ט) דמברכין שהחיינו וכן פסק באשל אברהם:
והנה כשבני העיר בונין בהכ"נ כתב בבאר היטב אשר יעמוד הש"ץ ומברך ברכת הטוב ומטיב ונראה דברכת שהחיינו אינו מברך ובשערי תשובה הובא כשבנו בהכ"נ בק"ק אמשטרדם דרש הרב לחנוכו והורה שהש"צ מברך שהחיינו ורב אחר חולק עליו והורה שלא יברך ואין בידי השו"ת הנ"ל אם כונת הרב החולק שלא יברך שהחיינו אבל מודה הוא שמברך הטוב ומטיב או שסובר שאינו מברך כלל. מי שקנה מקום בבהכ"נ אי צריך לברך שהחיינו כמו קונה כלים חדשים נראה דתליא בהא דאם קונה ציצית או תפלין דעת הרמב"ם דמברך שהחיינו כמו קונה כלים חדשים ודעת הרשב"א בסוכה שכתב דהא דמברכין על עשיית סוכה שהחיינו כשעושה בתוך שלשים יום דחייל עליו חיוב סוכה אבל לא קודם שלשים יום נראה דסובר דדוקא קנה בית חדש מברך שהחיינו אבל בסוכה כיון דעיקר הוא לשבות מצוה אינו מברך שהחיינו רק כשחל עליו המצוה והברכה מטעם המצוה כשעושה הכנה למצוה מברך כשחל עליו המצוה ותוס' בסוכה (דף מ"ו) כתבו דצריך טעם מאי שנא דיש מצות שתיקנו לברך שהחיינו ויש מצות שלא תיקנו בעשיית סוכה ולולב תיקנו כדאשכחן הכא ובעשיית ציצית ותפלין לא תיקנו כדמוכח בפ' התכלת (דף מ"ב) מבואר דתוס' לא סברו כסברת רשב"א דבסוכה מברך שהחיינו כשעושה בתוך ל' יום דחייל עליו חיוב סוכה דלשיטתו אינו דומה עשיית סוכה לכלים חדשים רק מטעם כיון שחל עליו הכנת המצוה ומכין עצמו מברך א"כ יש חילוק בין סוכה שבא מזמן לזמן בין ציצית ותפלין שהוא תדיר אלא ודאי דתוס' סברי כשיטת הרמב"ם דברכת שהחיינו בעשיית סוכה וקניית לולב הוא כמו שקונה כלים חדשים שפיר כתבו דצריך טעם אמאי בלולב ובסוכה מברכין ובקניית ציצית ותפלין אין מברכין והט"ז (בסי' כ"ב) כתב דמברכין שהחיינו על קניית תפלין ולכאורה נראה לפי מה שכתב המ"א דעל קניית ספרים אין מברכין מטעם דמצות לאו ליהנות ניתנו אמאי מברכין לדעת הט"ז בתפלין והמנהג שלא לברך גם בתפלין על קניתו ולפ"ז היה נראה דגם בקניית בהכ"נ שאין מברכין מטעם קונה כלים חדשים אך ברכת שהחיינו על הציבור כשבונין בהכ"נ חדש נראה דעיקר כדעת הרב שהורה באמשטרדם לברך שהחיינו ולא ברכת הטוב ומטיב כדעת הלקט דברכת הטוב ומטיב נראה דאינו בא רק כשיש לחבירו טובת הגוף ולא במאי שחבירו שמח כמבואר במ"א (סי' רכ"ה) הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו אע"פ שיש אחרים שנהנין בראייתו אינו מברך הטוב ומטיב דאין זה טובה אלא שמחה:
ונראה דגם על טובת הנפש על קיום המצוה לא שייך לברך ברכת הטוב ומטיב אך ברכת שהחיינו שבא על שמחת הלב ובודאי יש אנשים ששמחין לראות בהכ"נ בבנינו יותר מאשר רואה פרי חדשה כי מן הדין מברכין על פרי החדשה על הראיה וכן כשרואה חבירו לאחר שלשים יום והב"ח באו"ח (סי' כ"ט) כתב דאיכא לחלק בין ברכת שהחיינו לשאר ברכות דברכת שהחיינו בא על שמחת לבו יכול לברך אע"פ שאינו ודאי דחייב לברך דאם הוא שמת ומברך לי"ת על שהחייהו וקיימהו עד הזמן הזה ואינו דומה לברכת אשר קדשנו במצותיו וצונו פשיטא כיון דאיכא ספק אינו יכול לברך ולומר וצונו דהוה ספק ברכה לבטלה ועיין בב"ח (סי' כ"ט) וכן (בסי' תל"ב) והא דלא תנא במתנית' סתם הרואה דבר שמשמחו מברך ברכת שהחיינו כמו דתנא על שמועות טובות אומר הטוב ומטיב דהיינו מה שהוא טובה לו ולאחרים א"כ גם בראיית דבר המשמחו ליתני דמברך שהחיינו כי על הראיה נתקנו כמה ברכות לבד ברכת שהחיינו כמו הרואה לחבירו לאחר י"ב חודש אומר מחיה מתים הרואה חכם וכדומה ולזה לא תנא סתם הרואה דבר המשמחו מברך שהחיינו ותני פרי חדשה וחבירו לאחר ל' יום שהוא דבר המצוי אבל לא גרע ראית בהכ"נ בבנינו מראיית פרי וחבירו שצריך להודות להשי"ת שזיכהו לראותו מכש"כ מי שנתן מעות הרבה לצורך סיוע לבנין בהכ"נ או שקנה מקום ע"י נתינת ממונו נגמר הבנין והוא פ"א כל ימי חייו כששמח בזה שראוי לברך לכן כשנהרס בהכ"נ דק"ק סאכאטשאב בפעם ראשון ובק"ק פלטיסק בפעם שנית לא היה להם מקום להתפלל ונבנה מחדש עשיתי להלכה למעשה לברך ברכה זו על שמחת לבבי ומוציא כל השומעין לראות בבנין: והנה פירושו של הברכה פירש מו"ח הגאון זצ"ל בהגדה כי אנחנו צריכין ליתן הודאה להש"י על שהחיינו לקיום התורה והמצות ואין לנו עיכוב וביטול כאשר אנחנו בגלות כי אנחנו חוסים תחת מלכי חסד וגם אשר נתקיים בנו לא מאסתים ולא געלתים להפר בריתי אתם ומקיימין התורה והגיענו לזמן הזה שיש בידינו לעשות כמצוה בפועל ממש ובבנין בהכ"נ שהגיענו לזמן שיש בידנו לבא להתפלל בתוכו כמאמרם אין תפלתו של אדם נשמעת רק בבהכ"נ והנה ברואה בנין בהכ"נ על תלה יש דעות בין הפוסקים כמבואר (בסי' רכ"ד סעיף יוד) הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה ופירש הרי"ף על בתי כנסיות ושאר פוסקים לא פירשו דוקא על בתי כנסיות והנה ספק ברכות מברכין בלא שם ומלכות:
אך מ"מ נראה דעל בהכ"נ שבעירו אם יש לאדם באמת שמחה שרואה בבנינו יכול לברך שהחיינו או שאחד מברך להוציא את בני העיר כנלענ"ד:. וכאשר זכיתי להשתדל שנגמר הבנין בהכ"נ הנני מברך ברכת שהחיינו ומוציא את הרבים:
ובית הכנסת הזה שהוא מקדש מעט אם נתעורר על ידי תורה ותפלה בהם להיות בינינו אחדות לגמול חשד שלא לחשוב כל אחד רןח חבירו אז עכ"פ יהיה מובטח לנו עבור שכר הגשמי שיהיה לנו פרנסה ברווח ונוכל להחזיק ולגדל יוצאי חלצינו לתלמוד תורה ואפשר יהא מזה סולם לבא אל אושר הנצחי ונזכה לבנין ציון ותחית המתים במהרה אמן: