אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ט - המקבל › דף קיב:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ט - המקבל · דף קיב:

דף קיב.

עקרוה רבנן שבועה מבעל הבית לאו למימרא דבעל הבית יהא חייב לשבע דקאמר עקרוה דהא כיון דבעל הבית כופר הכל הוא לא מחייב אלא היסת ושבועת היסת בימי ר' נחמן נתקנה דאיהו מארי' דשמעתי' כדאיתא בפ' שבועות הדיינין והכי נמי מוכחא שמעתתא דריש פרק האיש מקדש דאמרינן התם אמר רבא אמר ר' נחמן אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה וכו' ומסקנא דשמעתא והשתא דתקון רבנן שבועת היסת אלא הכי קאמר כיון ששכיר זה מסר נפשו על שכרו ראוי לחוס עליו לתקנה שבועת היסת אבעל הבית כדי שלא ילך לו לעת ערב בפחי נפש ושבועת תקנה זו שהי' להם לתקן עקרו' מבעל הבית ושדיו' אשכיר משום כדי חייו עוד נ"ל דלהכי נקיט עקרוה לאשמועינן דאפי' היכא דבעל הבית מודה מקצת דמחויב שבועה דאורייתא עקרוה רבנן מיני' ושדיו' אשכיר שלא תאמר כי תקינו רבנן דמשתבע ושקיל דוקא בכופר הכל שהוצרכו בו לתקן דאלו מדינא הי' בעל הבית פטור לגמרי בלא שבועה ושכיר הולך לו בפחי נפש וכיון שהוצרכו לתקן שדיו' אשכיר משום כדי חייו ועוד דבאומר נתתי שכיחא מלתא דאמר ולא דאיק אבל במודה סד"א דכיון דבע"הב מחויב שבועה אין כאן צורך לתקנה ואוקמי' אדינא. ועוד דכל כה"ג כיון דמתחזי' מלתא דדאיק ואמר דהא אודי במקצת סד"א לשבע בעל הבית כדינא קמ"ל דאפי' כה"ג עקרוה, רבנן שבועה מבעל הבית וכן מטין דברי רש"י ז"ל שכתב תקנות קבועת ראוי לעשותן קבע ולעקור עליהן דבר מ"ה דמדאוריית' מי שעליו לשלם הוא נשבע דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם והכא שקלו' שבועה מבע"הב ושדיו' אשכיר. ואסיקנא אלא בעל הבית טרוד בפועליו הוא כלומר דלאו משום כדי חייו הוא כלל אלא שראו חכמים לתקן שבועה על בעל הבית מפני שהשכיר מוסר נפשו על שכרו וכיון דטרוד בפועליו הוא לא רצו להטריח עליו ושדא אשכיר. וכי אמרי' טרוד בפועליו לאו דוקא פועליו דאפי' אין לו אלא פועל אחד דינא הכי אלא טרוד בעסקיו קאמרי'. והכי איתא בירושלמי א"ר בון בעל בית ע"י שעסקיו מרובין תקנו לו שישבע השכי' ויטול:

וליתב לי' בלא שבועה ליכא לפרושא דמדינא קאמר ולומר דכיון דבעל הבית טרוד בפועליו ה"ל כאומר מנה לי בידך וא"י אם פרעתיך דחייב דהא ליתא התם דאיהו בגופי' קאמר א"י אם פרעתיך וכיון שהוא מודה בחיובו ומסופק בפטורו דין הוא שיתחייב אבל הכא בעה"ב ברי קטעין ומיחש הוא דחיישי' אנן דלמא מכח טרדתו שכח אלא ה"ק כיון ששכיר זה נושא נפשו על שכרו ושכרו מועט וב"ה טרוד בפועלי' והוא אינו טרוד לתקן דליתב לי' בלא שבועה אבל מדיני' ודאי אפי' בשבועה אין לו:

שם אפילו קצץ נמי פי' אא"ב דהאי דעקרוה רבנן אותה שבועה שהי' להם לתקן על ב"ה מפני שהשכיר מסר נפשו על שכרו ושדיו' אשכיר דהאי דעבדו הכי משום כדי חייו הוא היינו טעמא דהיכא שנחלקו בקציצה לא תקון בי' רבנן אלא חדא דלישתבע בעל הבית אבל לא עקרו' מיני' ושדיו' אשכיר דבכה"ג ליכא משום כדי חייו דמסתמא פלוגתייהו דשכיר וב"ה בקציצה אינו אלא דבר מועט ששכרן של פועלין ידוע הוא ובמאי דמודה לי' בעל הבית מצי חיי ומ"ה לא תקון רבנן בקציצה אלא דלישתבע בעל הבית מפני שהשכיר מסר נפשו על שכרו אבל לא עקרו' מיני' ושדיו' אשכיר דליכא משום כדי חייו אלא אי אמרת דהאי דעקרו' מיני' משום דטרוד בפועליו הוא אפי' קצץ נמי:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה