אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ט - המקבל › דף קיב.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ט - המקבל · דף קיב.

דף קיא:

אבעי' להו חוזר או אינו חוזר כו' ורבה אמר חוזר וקיי"ל כוותי' והק' הרי"ף ז"ל למה חוזר והא קיי"ל כרב דאמר בפ"ק דגיטין מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה וכיון דקנה למה חוזר ותי' דכי אמרינן הכי בדאית לי' גבי' האי מנה והיינו לישנא דרב מנה לי בידך אבל הכא לית לי' גבי חנווני ושולחני ולא מידי אלא בהקפה הוא ממחה אצלן פועלי' ובכה"ג קאמר רבא דחוזר משום דלא קני גבייהו ולא מידי וא"ת א"כ מה טעמי' דר' ששת דאמר אינו חוזר ובמה נשתעבד חנוני לפועל שיקנה תי' הרמב"ן ז"ל דר' ששת סבר דמסתמא פועל אדיבורא דחנווני ושולחני קא סמיך דאמרי' לי' ומסתמא משום דיבורא דידהו פטר לי' לבעל הבית וכיון שכן מחייבי חנווני ושולחני לשכיר מדין ערב דהו"ל כתן מנה לפלוני ואתחייב אני לך ה"נ הא ידע שולחני דמשום דבורא דידי' קא פטר לי' שכיר לבעל הבית הילכך שולחני חייב ושפיר אינו חוזר ורבה דאמר חוזר סבר דכיון דשכיר לא פטור לי' בהדיא בעה"ב ושולחני נמי לא אמר בהדיא פטר אותו ואתחייב אני לך לא מחייב שולחני לשכיר מידי הילכך חוזר:

נמצא עכשיו לפי דעת זה לדידן דקיי"ל כרבה דאמר חוזר דכל היכא דלית לי' גבי' ולא מידי שניהם יכולין לחזור בהן שלחני ושכיר:

ואחרי' פירשו דנהי דהכא בדלית לי' גבי שלחני מידי עסקי' וכדכתבי' פלוגתא דרב ששת ורבה ליתא אלא בחזרה דשכיר דאלו חנוני ושלחני אפי' רבה מודה דלא מצי הדרי בהו דאע"ג דאינש דעלמא דלית לי' גבי' ולא מידי לא מחייבי חנוני ושלחני שאני דכיון דאומנותן הוא ומיתהנו דליהמנו אינשי אדבורייהו גמר ושעבדי אנפשייהו:

ומביאין ראי' לדבריהם דאי ס"ד דלרבה דאמר חוזר חנוני נמי מצי הדר בהו כשכיר היכא תנן המחהו אצל חנוני ואצל שלחני אינו עובר עליו דמתניתין וודאי בדהדר תבע לי' שכיר לבעל הבית היא דאי לא פשיטא דכיון שנתרצה שכיר לבעל הבית פשיטא דאין עובר עליו בדהדר ותבעי' שכיר לבע"הב ואם השלחני לא מחייב ולא מידי לשכיר דשכיר הדר בי' ותבע לי' לבעל הבית אמאי אינו עובר עליו א"ו כדאמרן דאפי' לרבה שלחני מחייב לי' לשכיר ומ"ה אע"ג דהדר שכיר ותבעי' לבע"הב אינו עובר עליו ומיהו אע"ג דשלחני משתעבד לי' לשכיר סבירא לי' לרבה דכיון דשכיר לא פטרינן לבעל הבית בהדי' חוזר עליו ואפי' בדאית לי' גבי' שלחני לההוא מידי שהמחהו בו הכי הוי דינא דאע"ג דקני לי' במעמד שלשתן היינו לענין שאין הנמחה יכול לחזור בו אבל המקבל יכול לחזור בו אצל הלוה כל שלא פטרו בפירוש וכן דעת ר"ת ז"ל וכן כתב הגאון ז"ל בתשובה וכתב עוד אע"ג דדינא הכי הוא דמלוה מצי הדר בי' על לוה אם נתרשל מלוה ולא תבע לאותו שהמחהו אצלו עד שאירע לו עניות לוה פטור דה"ל כמי שהראה לו מקום שיש בו צרורות מונחות וא"ל טול משם וקבל עליו ופשע ולא נטל עד שאירע בהן מאורע ודאי פטור:

ירושלמי ראובן שהי' חיי' לשמעון מנה סמכי' גבי לוי אפירסמן לוי לית ראובן חייב לשמעון כלום הדא דתימא כשלא עשה ערמה אבל עשה ערמה חייב פי' אפירסמן כמו אפרסה כלומר נתפרסם ענינו שהוא עני וקאמר דאם עשה ערמה כלומר שהמחהו אצלו בחוקת שהוא עשיר ונמצא שעני הי' באותה שעה חייב אבל לא עשה ערמה פטור ולפי דברי הגאון ור"ת ז"ל שכתבנו כי פטרינן לי' בשלא עשה ערמה דוקא כגון שפטרו בפירוש ואפ"ה אם עשה ערמה חייב.

שם קבלנות עובר משום בל תלין או אינו עובר ומפרשינן דספקא דהך בעיי' אומן אי קונה בשבח כלי או לא והא לאו מעיקר בעי' הוא אלא פירושא בעלמא הוא דהא בפרק הגוזל מוקי להו בשליחא דאגרתא דליכא שבחא ומכל מקום פירושא דהכא עיקר דאיתמר בדוכתיה והכי עיקר ולענין פסק הלכה קיי"ל כרב ששת דקבלנות עובר משום בל תלין דלא אשכחן מאן דפליג עלי' ועוד משום דקיי"ל בעלמא דאין אומן קונה בשבח כלי וכן פסק הרי"ף ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה