חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - המקבל · דף קי:
ומי אית ליה שבחא ללוקח והא אמר שמואל ב"ח גובה את השבח פי' לוקח דוקא הוא דקשה ליה אבל יתומים ניחא ליה דודאי שמין להם את השבח דמדשמואל ליכא לאקשויי אלא ללוקח וטעמא דב"ח גובה את השבח משום שכך כתב לו מוכר ללוקח הוא כדאיתא בפ"ק. הילכך דוקא בלוקח דשייך ביה האי טעמא גבי ליה ב"ח מיניה אבל מיתמי, לא דהו"ל כמתנה דיפה כחה מכח מכר כדאיתא בפ"ק. והיינו דמקשי' ולוקח מי אית ליה שבחא ולא מקשי מיתמי מיהו מסתברא דשבחא דממילא כגון דיקלא ואלים ארעא ואסקה שרטון גבי ליה ב"ח אפי' מיתמי דהא במתנה נמי שיפה כחה מכח מכר כתב הריא"ף ז"ל דגבי ליה וטעמא דמילתא משום דכיון דממילא מצי אמר ארעא דמשעבדי לדידי אשבחא ביתמי נמי מצי אמר הכי וראיה לדבר מדתנן בפרק יש בכור לנחלה דבכור והיבם והאשה בכתובתה והבנות במזונותיהן כולן אין נוטלין בשבח ולא בראוי כבמוחזק והוינן עלה בגמ' ולא האשה בכתובתה והא אמר שמואל ב"ח גובה את השבח כי' והיכא פסיק ותני אין גובין את השבח דמשמע לא מן היורשין ולא מן הלקוחות ומפרקי' אמר ר' אבא מקולי כתובה שנו כאן ולא הבנות במזונותיהן תנאי כתובה ככתובה דמי והא ודאי מיתמי קאמר דאי מן הלקוחות מאי ארי' שבח אפי' מגופיה דארעא נמי לא גבי אלא ודאי מיתמי וטעמא משום דתנאי כתובה ככתובה דמי הא לא"ה גבי אלמא שבחא דממילא גבי ליה בעל חוב מיתמי דבשבחא דמחמת הוצאה ליכא למימר דהא לא גבי ליה וכדכתיב' לעיל אבל רש"י ז"ל פי' שם בבכורות ולא הבנות במזונותיהן בנושא את האשה ופסק עמה לזון את בתה חמש שנים ומלוקח קאמר דמגופא דארעא גבי כב"ח דבמזונות כי הני מוציאין מנכסים משועבדי' כדאית' בפ' הנזקין אבל מן השבח לא משום דתנאי כתובה ככתובה דמי ולפי דבריו ז"ל ב"ח לא גבי שבחא מיתמי כלל אפי' ממילא אבל אין פי' זה מחוור שלשון בנות במזונותיהן בכל מקום על בנן נוקבן דהויין לה מיניה הוא דאמר ועוד שלפי דבריו ז"ל בת זו לא בתנאי כתובה קא אכלה דנימא תנאי כתובה ככתובה דמי:
שם מה ת"ל עד בוקר שלא יעבור עליו אלא בוקר ראשון בלבד וכן נמי אם הוא בענין שאינו ראוי לעבור עליו שוב אינו עובר כשוקאי דסורא וה"ה לשכיר לילה שאינו עובר משום ביומו תתן שכרו אלא ביום ראשון בלבד.