חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - המקבל · דף קי.
מאי טעמא שטרא דלגוביינא קאי מזהר זהיר בי' פירש דכולהו שטרא משכנת' ואפי' משכנתא דסורא דלגוביינא קאי שהרי אין גופה של קרקע שלו וצריך הוא לגבות פירותיה אותן שנין שפסקו ומ"ה ס"ל לרב זביד ורב עוירא דנהי נמי דאי טעין מעיקרא ואמר לקוחה היא בידי נאמן דבהא נמי ליכא לאפלוגי אפ"ה השתא דאודי דבמשכנתא ירד בה ואמר דאירכיס לי' שטרא כי אמר חמש לית לי' להימני' משום מגו דריעא טענתו דשטרא לגוביינא קאי זהירי ביה אינשי והאי דקאמר אירכיס לי' איערומי' דקא מערים והוה לי' האי מגו במקום עדים ולא אמרינן:
אמר לי' רבינא לרב אשי אלא מעתה הני משכנתא דסורא פי' לכולי עלמא הוא דמקשי' דהא כולהו סבירא לי' דאי אמר מעיקרא לקוחה היא בידי נאמן וכדכתיבנן ומ"ה קא מתמה כיון דודאי מהימן ובהא מילתא ליכא לאפלוגי הני משכנתא דסורא דתיקון רבנן היכי תיקנינהו ולא חשו לה להא פסידא דבשלמא שאר משכנתא אינשי הוא דעבדי להו אבל היאך איפשר שלא יהי' מתוקן מה דתיקון רבנן והיינו מה דמתרץ לי' התם תיקנו רבנן כלומר קא קמו רבנן במלתא ותקון בה הכי ואע"ג דכתוב בנסחי הכי נמי דמהימן דמשמע דדינא קא קשי' לי' ובעי למימר דלא מהימן י"ל הכי נמי דמהימן דקאמר כלומר ודאי הכי הוא דבהא ודאי ליכא לאיפלוגי והיכי תיקון רבנן מלתא דאתא לידי פסידא וכך הוא ודאי שאילו הי' רבינא מסתפק על הדין בעצמו הי' כתוב בגמרא:
א"ל אין:
שכך היא דרך התלמוד בכל מקום אלא ודאי משמע דבעיקר דינא ליכא מאן דפליג כלל דאי אמר לקוחה היא בידי נאמן ומיהו כי אמרינן דמהימן דוקא כגון דליכא סהדי דמעיקרא בתורת משכון ירד לה אבל אי איכא סהדי שירד בה בתורת משכונא ואפי' ידענא שדר בה ג' שנים לאחר שעבר זמן דמשכונא אינו נאמן דכללא הוא דלכל יורד ברשות שאין לו חזקה וכמו שכתבתי למעלה בפרק המפקיד בההיא דאין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל ואפי' החזיק בה שלש שנים משהגדיל אין לו חזקה והיינו טעמא דאריס ואומן שאין להן חזקה וטעמא דמילתא משום דהו"ל כמאן דאיכא עדי פקדון וראה דאפי' אחר דלאו אומן לא מהימן כדאיתא בפרק חזקת:
ואחרים פירשו דכי אמרינן כבשה לשטר משכנתא לאו כבשה מעיקרא קאמרי אלא אפי' יודע דמעיקרא במשכנתא אתא לידי' נאמן לומר חזרתי ולקחתי ממנו וכבר עברו ג' שנים ששלמו ימי המשכונה ולקחתי' ואצ"ל היכא דידיעא מלתא דשלימו יומי משכנתא ולא מיחוור דלא עדיף מאומן ואריס דאין להם חזקה מפני שהם יורדין ברשות וכ"ש שהדבר ברור דכל היכא דלא ידיעא דשלמו ימי משכנתא דלא שאין חזקה של ספק כלום והרשב"א ז"ל סובר שכל שהדבר ידוע שעבר ג' שנים מששלמו יומי משכנתא חזקתו חזקה ובפח"ה יתבאר בס"ד:
ולענין פסק הלכה הרי"ף ז"ל פסק כרב יהודא דמלוה נאמן משום מיגו וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות שכירות והוא מן התימה דהא רב זביד ורב זעירא בתראה נינהו אלא שנראה שכך הוא דעתן של גאונים ז"ל שאף הר"ח ז"ל פסק כן וכתב דרב אשי קאי כוותי' וגם זה תימה שנראה מדבריו ז"ל דהא דא"ל רבינא לר"א אלא מעתה כו' אליבא דר"י בעי מיני' ורב אשי לטעמיה דרב יודא משני לי' ואין זה מחוור שכבר כתבנו למעל' דרב הונא אליבא דכולה עלמא הוא דקאמר הכי ואע"פ שהוא טרח לפרשו בענין אחר לא נתחוורו דבריו:
שם אריס אומר למחצה ירדתי וכו' ר' נחמן אמר הכל כמנהג המדינה:
והכי הילכתא דקיי"ל כרב נחמן בדינא:
מהא שמעינן דלא אמרינן מיגו לבטולי מנהג המדינה דהא הכא איכא מיגו דאי בעי אמר שכיר' ולקוטי ואפ"ה כיון דמנהג המדינה במחצה הו"ל האי מיגו כמיגו במקום עדים ולא אמרינין וכן כל כיוצא בזה דלא אמרי' מיגו לבטל מנהג המדינה וכן כתבו הגאונים ז"ל:
שם יתומים אומרים אנו השבחנו וב"ח אומר אביכם השביח וע"כ בדשוי' ניהליה אפותיקא מפורש עסקינן מדאמרינן בסמוך ארעא כיון דלגוביינא קיימ' כמאן דגביי' דמי כלומר שאפי' לפי טענתן של יתומים גבי' ליה ארעא אלא דבעי למיתב לי' זוזי לפי דבריהם ומש"ה עליהם להביא ראי' ואי לא שווי' ניהלי' אפותיקא היכי אמרינן דקיימא לגוביינא והא אפי' לוקח מצי לסלק לי' בזוזי כדאמרי' בסמוך וכ"ש יתומים אלא ודאי בדשווי' אפותיקי הוא ומש"ה אמרינין דמ"מנ לגוביינא קיימא וכן נמי ע"כ בדמסיק לי' שיעור ארעא ושבחא עסקינין דאי דלא מסיק בי' אלא שיעור ארעא כי קאמר להם אביכם השביח מה הוי אדרבה הורע כחו בכך שאילו יתומים השביחו מסלק להו מכולה ארעא בזוזי כדינו של לוקח משום דכיון דשווי' אפותיקא משעה דמת בעל הקרקע או מכרה נתרוקנה רשותו לבעל חוב ויורש ולוקח בקרקע דב"ח אשבוח ומש"ה מסלק להו בזוזי ואילו אביהם השביח ארעא דידי' אשבח ושקלה בין הוא בין יתמי גירוא בארעא שיעור שבחא וכן נמי אילו אשבח אביהן שקלו יתמי כולו שבחא ולא גבו ב"ח טפי משעור חובו ואי אשבוח יתמי שקל בעל חוב בשבחא אלא דיהיב להו ליתמי דמי הוצאה או שישום להם כאריס כדין יורד לתוך שדה חבירו ונטעה וכיון שכן טפי עדיף ליה מאי דטעני' ליה יתמי ממאי דטעין איהו אלא ע"כ בדמסיק ביה שיעורא ארעא ושבחא עסקי' ובדשוייה ניהליה אפותיקי וכדכתיבנן: