חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - המקבל · דף קט:
כי מטית לשחיטת קדשים תא ואקשי לי פירש"י ז"ל קבלה מיני' ומ"ה אמר לי' דכי מטית לשחיטת קדשים לקשי' לי' לחוורי שמעת' והזקיקו לפרש כן מדאמרינן סבר רב אשי למימר וכל היכא דאתמר סבר או סברוהו לא קאי ולפי זה קיי"ל כאתקפתיה דרב אחא וריבעא ממש שקלי' וכן פסק הרא"ה ז"ל ואין זה מחוור דהיכי לימא אריסא דידי מאי דבעינא עבידנא בה דהא פירי להדדי משתעבדי ולאו כל כמינ' לחלוק מעתה וכי תימא שלא לחלוק יהי' אומר כן לא שיורד אריס תחתיו לאו כל כמינ' דמצי אמר לי' בעל הבית לא ניחא לי לאפושי אריסי בארעאי דסמיכא אהדדי אריסא דידי ודידך ומפסדי לי ועוד שאין דרכן של חכמים לאהודורי אפירכי ואקושי' אדרבה אשכחן דקפדי בהכי ואיכא נמי דמצלו עלה דמילתא וכדאמרי' ר"ל מכיסופא מדעתא דשימי ואעפ"י שהי' ר' יוחנן מצטער אחר ר"ל התם בתר דענשי' ועוד דה"ל למימר הכי מטינא לשחיטת קדשים והיכי אמר כי מטית ואי איהו מטי ואיהו לא מטי היכי לפרוק לי' במסכתא אחריתי:
לפיכך נראי' הדברים דלא חש לפירכי' מהני טעמא דכתיבנא ודחויי קא מדחי לי' וה"ק לי' עדיין אינך בקי בפירכי והויי דגמרא שלא שמשת כל צרכך, לכי מטית לשחיטת קדשים תא אקשי לי ואע"ג דאמרינן סבר רב אשי למימר אשכחן דכוותיהו סבר וסברוה דקיימא במסקנא בפרק זה בורר ובריש בבא בתרא ובפ' המוכר ובפ"ק דנדרים הילכך לעניין פסק הלכה קי"ל כרב אשי בעא ריבעא דהיא דנקא וכן פסקו הגאונים ז"ל:
אביי אמר פירא הוי רבא אמר קרנא הוי הקשה הריא"ף ז"ל בפרק האומנין דהכא דכלהו ס"ל דאי קרנא הוי לא מכלינן לי' ואלו לעיל קי"ל כשמואל דאמר גבי חמור זה דאם יש בדמיו לשכור ישכור דמכלינין קרנא ולאו קושי' היא דהתם כיון דגופו של חמור שיעבד לי' לשוכר מחייבינן לי' לשכור אע"ג דקא מכלי קרנא אבל הכא לית לי' למשקל אלא פירא בלבד הילכך כשת"ל קרנא הוי לא שקיל והראי"ף ז"ל תירץ שם בענין אחר:
רב כהנא אמר פירות בחזקת אוכליהן הן עומדין וא"ת והא כיון דכתיב בי' שנין סתמא מסייעא שטרא ללוה כדאמרינן בפ"ק גבי סלעין דנרין י"ל דניהי דמסייע לאו עדות מעלייא היא ומ"ה בההיא דלעיל לא מפקינן ממלוה אי נמי י"ל דשאני הכא כיון שהניח לוה למלוה לאכול פירות של שנה שלישת איתרע לי' סהדותיה דשטרא וכבר כתבתי' בפרק קמא בס"ד