אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ט - המקבל › דף קטז.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ט - המקבל · דף קטז.

דף קטו.

תניא כוותי' דר' יוד' כו' ה"ג רש"י ז"ל וכתב דתרוייהו מסייעא לרב יודא אבל כל חדא באנפי נפשי' לא סייעתא הוא וכמו שכתב בפירושיו אבל ר"ח ז"ל גורס תני' אידך וכך היא ברוב נוסחאות לכך פירשו בתוס' דמקמייתא בלחוד מסייעין רב יודא דבשלמ' לדידי' משום הכי קתני חייב שתים ה"נ מחייב שתים אבל לר' הונא קשי' דממ"נ נפשך אי מרחיים ורכב ילפי' לחייב שלש ואי לאו מרחיים ורכב ילפינן לה לא לחייב אלא חדא משום כי נפש הוא חובל (צ"ל או ברחים ורכב ועיין במהרש"א) רחים ורכב ללקי ארבע שתים משום רחים ושתים משום רכב אלא ע"כ לא מחייב משום כי נפש הוא חובל בכלים הרבה אלא חדא הילכך כי קתני חייב שתים משום דהוקשו כל הכלים לרחיים ורכב והיינו דרב יודא דאמר כי נפש הוא חובל לשאר דברים הוא דאתא כלומר לאקשונינהו לרחיים ורכב הילכך כל חדא מהני מתנית' מסייעי לי' לרב יודא וכן נראין דברי הרי"ף ז"ל בהלכות:

שם האי גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחברי' פרש"י ז"ל סכין של שחיטה וכן דעת הרמב"ם ז"ל פ"ג בהלכות מלוה ולוה ויש גורסין דאשכפתא כלומר של רצענין וזה עולה לפי מה שכתבנו למעלה שכלי אומנותן של אומנין דינן ככלי שעושין בהם אוכל נפש

שם יכול לטעון עד כדי דמיהן כתב הרא"ה ז"ל דעד כדי דמיהן לאו דוקא אלא אורח' דמלתא נקט אבל ה"ה שיכול לטעון עליהם כמה לענין שיעכבם, בידו אבל אחרים כתבו שאינו נאמן אלא בכדי דמיהן וכי אמרי' דיכול לטעון כתבו הגאוני' ז"ל שאינו נאמן אלא בשבועה חמורה וטעמא דמילתא משום דלאו מגו מעלייא הוא דאי טעין לקוחין מעיז והשתא לא מעיז דמרייהו דעיזי לא ידעו ולא מידי ומיגו ריעא כי האי לא אמרי' לאפטורי משבועה ואחרים מוסיפין עוד לומר דטעמו של דבר לפי שהוא נוטל ואין לך נוטל אלא בשבועה ולפ"ז אפי' מלוה על המשכון דמשכון אינו נוטל אלא בשבועה וכבר הארכתי בזה בפרק כל הנשבעין:

סליק פרקא

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה