חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - המקבל · דף קטו.
אלמנה בין שהיא עני' ובין עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר לא תחבול בגד אלמנה דברי ר"י וקי"ל הכי כסתם מתני' ואפשר דאע"ג דכתי' לא תחבול אפי' חוץ לבית אסור למשכנה דלמסקנא אפי' בחוץ מקרי חבלה וכמ"ש למעלה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות מלוה ולוה שאפי' בשעת הלואה אין ממשכנין אותה ואין זה מחוור דבשעת הלואה הרי הוא כמוכרת ושרי וכ"ש לר' שמעון דמפרש טעמא דמתוך שאתה חייב להחזיר לה אתה משיאה שם רע דלא שייך האי טעמא אלא שלא בשעת הלואה דבשעת הלואה אינו חייב להחזיר וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל:
וכן בכלים שעושין בהן אוכל נפש כתב הרב ז"ל שאפילו בשעת הלואה אסור ואינו מחוור:
וכן דעת הרשב"א ז"ל דבשעת הלואה שרי בכולהו.
שם חבל רחים לוקה אחת. וא"ת כיון דסתם חבלה מתוך הבית משמע כדמוכח סוגין דלעיל' ילקה נמי משום לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו ולא מצית אמרת כגון שמצאתו בדרך ונתחו עסקינן דבכה"ג אפי' חדא לא לקי דלא יחבול כתיב ומתוך ביתו משמע י"ל דאה"נ דלקי משום לא תבא אל ביתו אלא הכא לאווי דמייחדי גבי רחיים קא מני אבל לא תבא אל ביתו דאיתי' בשאר כלים לא חשיב לי' וכ"כ למעלה דאפשר דלמסקנא דסוגין דלעיל חבלה אף בחוץ משמע ולפ"ז מתוקמא שפיר שמעתתא כפשטא ואיכא למידק אשמעתא היכי אמרי' גבי רחיים ורכב וכן בנא ומבושל לקי שתים או שלש למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' והא כיון דליכא אכולהו אלא חד לאו לאו שבכללות הוא ולא מחייב אכולהו פרטי אלא חדא דתנן בפ"ק דכריתות כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לחייב על כל אחת ואחת דברי ר' ישמעאל וחכמים אומרי' אינו חייב אלא אחת ופרישנא טעמא דרבנן משום דאין לוקין על לאו שבכללות ורבי ישמעאל דמחייב על כל אחת ואחת משום דמייתרי לי' קראי הוא כדאיתא התם הא לאו הכי:
אעפ"י שפרט לך הכתוב אסורין הרבה לא מחייב אכולהו אלא חדא ודכותה נמי אמרינן התם גבי אכל לחם קלי וכרמל וכן במעשר דגן תירוש ויצהר דלא לקי אלא חדא אי לאו משום דאיכא ייתורא:
ותרצו בתוספות דלעולם כל שפרט לך הכתוב אסורין הרבה בלאו אחד חייב על כל אחד ואחד אע"ג דלא מייתרי קראי לפי שכל אחד מהם שם בפני עצמו הוא והתראתו חלוקה והא דבעינן ייתורא גבי חלב וכן במעשר משום דשם חלב ושם מעשר ושם חדש אחד הוא משא"כ הכא דרחיים ורכב כל אחד שם בפ"ע הוא והתראותיהן חלוקת וכן בזג וחרצן הילכך אע"ג דלא מייתרי קראי לוקה על כל אחד בפני עצמו:
ואי קשי' לך הא דאמרי' בעשרה יוחסין גבי לאו דאלמנה גרושה חללה זונה דאי לאו דאשכחן שחלוקה גרושה מאידך בכהן הדיוט לחיובי על כל חדא לא לקי אכולהו אלא אחדא משום דבלאו אחד נאמרה אעפ"י שהן שמות חלוקין י"ל דשאני התם דחד גוף הוא הילכך ליכא לחיובא בגוף אחד בעבירה אחת לאוין הרבה אי לאו דרביי' קרא והרמב"ן ז"ל כתב ד"א בזה בספר המצות שלו ומה שכתבנו נראה יותר מחוור והוא דעת התוס':