חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ח - השואל · דף קב.
איפשר בגובתא דקניא כתב רש"י ז"ל ז"ל ותולה אותה ולא א מיחוור דהא אמרינן בפרק הקומץ רבה תלאן במקל סכנה ואין כאן מצוה אלא ה"ק אפשר בגובתא דקני' וקבע ליה בסיפא א"ה אימא סיפא יצא לו שם מציאה בעיר פי' אא"ב בחצר המשתמרת עסקינן וליתא לדר' יוסי מ"ה ברישא לא אמר כלום דשלא מדעתו וסיפא כיון דיצא לו שם מציאה בעיר הוי מדעתו ומ"ה דבריו קיימין אלא לדידך דמוקמת לה בשאינה משתמרת כי יצא לו שם מציאה שם בעיר מאי הוי:
שם ואם איתא להא דר"י בר חנינא קולט מאויר אמאי הרי אלו שלו פי' דאא"ב ליתא לדר"י בר חנינא דחצירו של אדם אינו קונה לו אלא מדעתו מ"ה קולט מאויר הרי אלו שלו דאין דעתו של בע"ה על הנקלט מאויר אא"א דאיתא להא דאמר ר"י בר חנינא אמאי הרי אלו שלו:
אי הכי אמאי אסור משום גזל פרש"י ז"ל אי ס"ד איתא לדר"י בר חנינא והכא בדאדיקה בגופה עסקינן אמאי יש בהן משו' גזל כלל אפי' מפני דרכי שלום והא פרח לה ואזלא ושריא לה בדוכת' אחרינא וכי היכי דאמרין אין בהן משום גזל ה"נ בביצה ופריך אאמן כלומ' דאפי' אאמן יש בה משום גזל ואי בעית אימא לעול' אבצים בלחוד משום דכיון דנפקא רובא דעתי' עלוי' אבל אאמן אין בהן משום גזל מפני דרכי שלום ואין זה מיחוור ואחרי' פי' דלעולם ס"ל דאאמן יש בהן גזל משום דרכי שלום והכא ה"ק א"ה אמאי אסורות משום גזל דקס"ד דכי קתני אסורו' משום גזל קאי בין אבצים בין אאמן ומ"ה מקשינן בשלמא אאמן איכא מפני דרכי שלום דסמכה דעתי' דהדרה לכולבה לערב אבל ביצה דנפקא לי' הכא רובא לא סמכה דעתי' עילויה כלל דחייש דלמא אזלה לה לדוכתא אחריתא ושדיא לה התם ומשני אאמן כלומר אבל אביצים לא ואי בעית אימא לעולם אף אביצים וכיון דנפקא לי רובא דעתי' עילוי' דהכא שדיא לה