חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ח - השואל · דף קא:
אמר רב יהודא צריך להודיעו קתני וה"ק כו' אלא א"כ הודיעו שלשים יום בימות החמה מעיקרא פרש"י ז"ל שצריך להודיעו בט"ו באלול ואם לא הודיעו בזמן הזה שוב אינו יכול להוציאו עד שיעברו ימות הגשמים וממילא שמעינן דבימות החמה גופייהו בעינן שלשי' להודעה כך כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות שכירות אבל הראב"ד ז"ל כתב דבימות החמה יכול להוציאו מיד בסוף החודש אעפ"י שלא הודיעו דהא שכיחי בתים והכא משום ימות הגשמים הוא דבעינן שלשים יום דבפרק ההוא הכל שוכרין בית לצורך הגשמים ולפיכך צריך להודיע שלשים יום מעיקרא כדי שיקדים וישכור ולזה הסכים הרשב"א ז"ל:
וכי אמרי' דצריך להודיעו ה"מ בסתם כלומר שהשכיר לו בית לדינר בחודש ולא פירש לכמה חדשים אבל בשכרו לזמן ידוע כיון דזימנא קבוע לי' אין צריך להודיעו וכ"כ הרי"ף ז"ל בהלכותיו וכ"ד הר"ח ז"ל והיינו דאמרינן בגמ' המשכיר בית לחבירו סתם שלא כדברי רש"י ז"ל שכתב שכלו ימי השכירות בימות הגשמים ונראה מדבריו שאעפ"י שהשכירו דזמן ידוע צריך להודיע ירושלמי תני ללינה אין פחות מיום אחד לשביתה אין פחות משתי ימים לנשואין אין פחות משלשים יום:
עוד שם בית הבד כל שעת בית הבד ובית הגת כל שעת בית הגת בית היצירה אין פחות מי"ב חודש אמר ר' יוסי בד"א באלו שעושין בעפר לבן אבל באלו שעושין בעפר שחור כונס גרנו ומסתלק:
אמר ר' אסי אם נכנס יום אחד וכו' אע"ג דהא מתני' היא ר' אסי פירושא דמתניתין קמ"ל:
כך שוכר צריך להודיעו פי' ואם לא הודיעו חייב ליתן שכרו מן החג ועד הפסח ומיהו היכא דזול בתי פוחת לו משבח גזולה דידהו כי היכא דאמרינן גבי משכיר דהיכא דלא הודיעו ואייקור בתי אם בא לרבות בדמים מרבה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' שכירות ומיהו דוקא דאתני הכי קודם הזמן ואעפ"י שעבר זמן הודעתו הא אם עמדו בסתם מסתמא דעתם היה על השכר הראשון:
חזינן אי הוה אפשר לי לאודועי איבעי ליה לאודועי ואי לא אמר ליה לא עדיפת ליה מינאי ומיהו ה"מ היכא שלא שכרו לזמן ידוע אלא ששכרו סתם ולא הודיעו ובא להוציאו אבל שכרו לזמן ידוע לאו כל כמינה לאפוקי בגו זמניה ואפילו לצורך עצמו דשכירות ליומי' מכירה הוא:
והכי מוכח בירושלמי דגרסינן התם המשכיר בית לחבירו ובקש למכרו ר' אמי אמר לא עלה על דעת שימות זה ברעב ר' זעירא ור' אילא תרוייהו אמרין מכל מקום מכור הוא אלא אמר ליה שבק' עד דאיתמלי' אטולסוס דידי' כלומר הזמן שלו אתא עובדא קומו ר' נסא ולא קיבל מני' ופליג פי' בתמי' והא מסתבר טעמייהו דר' זעירא ור' אילא והיכי פליג עליהון ומשני לא אימור ברתי' ממשכנתא גבי חד מרומאי ולא הו"ל למפרקה ובגין כך אורי' כר' אמי ע"כ ומשמע דקיי"ל כר' זעירא ור' אילא חדא דרבים נינהו ועוד דמתמהינן אר' נסא דס"ד דפליג עליהון: