חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ח - השואל · דף צז.
מיקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא כו' בעידן עבידתיהו כשאלה בבעלים דמי:
וא"ת מאי קמ"ל פשיטא ומ"ש הני דנקט י"ל דקמ"ל דהכי שאפי' בשעה שהוא מתעסק במלאכת אחד מהן חשוב שאילה בבעלים עם כולהו בני מתא לפי שבעלי אומנות הללו נוטלין שכר כללו מבני העיר ולפיכך כשהוא מתעסק עם כל א' וא' מלאכת כולן הוא עושה וכתב הראב"ד דכי קאמר בעידן עבידתייהו לאו דוקא בשעה שעושין אלא בשעת המיוחדת למלאכה קאמר שכיון שלכך הן עומדין בעליו עמו קרינן בי' כדאמרינן בריש פרקין ובעלים באמירה:
שם מתניתין שוכר אומר שכורה מתה והלוה אומר אינו יודע פטור מדקתני בהא פטור ובזה אומר שאולה ובזה אומר שכורה קתני ישבע השוכר אלמא דפטור דקאמר אפילו משבועה קאמר וטעמא דמילתא משום דמשאיל טעין שמא וא"ת והלא שבועות השומרין שמא היא וי"ל דשאני התם שעיקר טענתו של תובע ברורה שטוען ברי שהפקיד אצלו אלא שהנפקד פוטר עצמו מחמת טענה אחרת אבל הכא עיקר טענתו של תובע מסופקת היא שאינו יודע אם שאולה אם שכורה:
ועוד דהתם רמא רחמנא שבועה עלי' כי היכי דלא לורי לנפשי' ולימא בדדמי שאם לא חייבתו תורה שבועה זימנין דפשע בה ואמר בדדמי דאונס הוא וכי האי דסוף פרק הפועלים דא"ל לר' פפא ידעת בי' בבר אחתך דמצי לעבורי חדא חדא ומשו' הכי רמא רחמנא שבועה עלי' כי היכי דליפרש מספיקא ולימא מילתא כצורתא וכן נמי שבועות השותפין שתקנו חכמים בשמא מהאי טעמא היא משום דמורי אנפשיהו ואמרי תורא מדישי' קא אכיל אבל בהא מילתא לא שייך בי' הוראה דמידע ידעי אי שאולה אי שכורה ולפיכך אין עליו שבועה לא מן התורה ולא מדבריהם ומיהו איכא למידק מכל מקום לישתבע על ידי גלגול דלימא לי' לישתבע מיהת דכדרכה מתה ומיגו דמשתבע דכדרכה מתה משתבע נמי דשכורה מתה דגלגול שבועה מדאורייתא היא אפי' בשמא על שמא וכדנפקא לן בפ"ק דקדושין מואמרה האשה אמן אמן אמן מאיש זה אמן מאיש אחר וכ"ת אין הכי נמי אלא דמתניתן פטור משבועה דנפשי' קאמר ולא איירינין בשבועה דגלגול כלל תינח לר' נחמן דמוקי' למתניתן בשיש עסק שבועה ביניהם וישבע דסיפא מדינא היא ולא ע"י גלגול אלא לר' יודא דמוקי עולא אליבי' סיפא דזה אומר שכורה וזה אומר שאולה ישבע ע"י גלגול הכא נמי לשתבע ע"י גלגול יש מי שתירץ דכי מגלגלין שמא ה"מ בכגון שבועות השותפין וכדתנן בפ' כל הנשבעין נפלה עלי' שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והתם היינו טעמא משום דודאי איפקד גבי' אבל משנתינו כיון שהוא מסופק בעיקר חיובא אין מגלגלין ול"מ היכא דא"ל איני יודע אם יום זה שאולה או שכורה דריע טענתי' אלא אפי' היכא דא"ל יודע אני שביום ראשון שכורה וביום שני שאולה אלא שא"י באיזה יום מתה אע"ג דלא ריעה טענתי' כיון שהוא מסופק בעיקר חיובו אינו תביעה כלל לישתבע עלי' אפי' ע"י גלגול וסוטה שאני דכיון שקינה לה ונסתרה טענתו טענה אף מאיש אחר:
ולפ"ז האומר לחבירו אינו יודע אם הלויתך או הפקדתי אצלך אינה טענה לישתבע עלי' אפי' ע"י גלגול ואין זה מחוור אלא כל שמא שבעולם מגלגלין אפי' על שמא ומתניתן לא קשי' דבדלא שייך בי' גלגול עסקינן ויתפר' בגמ' בס"ד: