אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ח - השואל › דף צו:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ח - השואל · דף צו:

דף צו.

אמר רבא לפום חורפא שבישתא אי שואל הוי שאלה בבעלי' הוא וכו' ואם תאמר בנפלה לה נכסים בעודה ישנה או שאינה עסוקה במלאכתו דלא הוי שאלה בבעלים:

ליתא דאשה לעולם היא במלאכת בעלים דכיון שאינה פטורה מלשמשו אעפ"י שאינה עיסוק' במלאכתו ממש שאלה בבעלים קרי' בי' כדאמרי' בריש פרקן דבעלים באמירה מיקני אלמא מכיון שקבל עלי' לעשות מלאכתו אעפ"י שאינה עוסק במלאכה הוי שאלה בבעלים והא דאמרי' לקמן מקרי דרדקי ושתלא כו' כולהו בעידן עבידתיהו ההיא בשיש להן שעות ידועות עסקינן אבל האיש לעולם לא חשבינן לי' במלאכת אשתו אלא בשעה שהוא מתעסק במלאכתה דוקא אבל כל שאינו עוסק במלאכתה אם שאלה ממנו כלי ונאנס בידה חייבת והכי מוכח בירושלמי פרק הכותב דגרסי' התם האשה ששברה כלים בתוך הבית פטורה שאל"כ אין לך שלום בבית אלמא דוקא מפני התקנה היא פטורה אבל מדינא חייבת ולא חשבינן לה פשיעה בבעלים ומשכחת לה כגון שאין הבעל מתעסק במלאכתה באותה שעה וכ"ד הרמב"ם ז"ל שכתב שהאשה ששברה כלים שהיא פטורה משום שלום הבית ואעפ"י שהראב"ד ז"ל השיב עליו ואמר שלא מן השם הוא זה אלא מפני שהיא פשיעה בבעלים דברי הרמב"ם ז"ל נראין עיקר שבירושלמי מוכיח עליהם וכמו שכתבנו:

בעל לא לוקח הוי ולא שוכר הוי אלא לוקח ראשון הוי הכא בלוקח סתמא סגי ולא הוי צריך למימר ראשון אלא דנקטי' משום דר' יוסי בר חנינא וה"פ דבעל יש לו כח וזכות להשתמש בכל מה ששאלה אשתו אבל אין עליו חיוב בדין שומר כלל שלא קבל עליו להיות שומר מעולם והו"ל כאותה שאמרו הניח להן אביהן פרה שאולה דמשתמשין בה כל ימי שאילתה מתה אין חייבין באונסין דאמר אב אני יורש שמירתו אינו יורש והכא נמי דכוותי' וכ"ד הרמב"ם ז"ל דפטור לגמרי אפי' מפשיעה וכן עיקר אעפ"י שלא אמרו כן בתוס':

שם אלא אפי' מתה בשעת מלאכה פטור דאמר לי' לאו לאוקמי' בכילתי' שאילתי' וטעמא דמילתא שאע"פ שהשואל חייב באונסין אינו חייב בפשיעתו של משאיל וכאן כיון שמתה מחמת מלאכה משאיל פשעה בה שהשכירה והרי התירה למיתה:

אייתי סהדי דלא שנית בה ואפטר פי' הראב"ד ז"ל שבמקום רואים הי' ולפיכך הצריכו לעדים ולא האמינו כאיסי בן יהודא דאמר האיש רואה יביא ראי' ויפטר וקיי"ל כוותי'.

שם זיל שלים נרגא מעלי' לאו למימרא דהוי סביר' לי' שיתחייב על כרחו לשלם לו דמים ממש דהשתא אית לי' חברי' לדידי' יהיב לי' דאמר מר שוה כסף ככסף ואפי' סובין דידי' נמי לא מהדר לי' אלא ה"ק רב שאם נפחתו שברים משעת שבירה עד עכשיו לשואל נפחתו ורואין כמה שוה עכשיו ומוסיף לו עד כדי דמי נרגא מעלי' ואמרי' לי' רב כהנא ורב אסי ורב דינא הכי הוא שלא יפסדו הבעלים בפחת השברים והתנן תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ואוקמי לא נצרכא אלא לפחת נבילה דמי שפחתה משעת מיתה עד שעת העמדה בדין פוחתין לניזק משום דכיון דנבלה דידי' הוא לדידי' נפחתה ובשואל נמי אית לן למימר הכי דלא אוקמי' רחמנא ברשותא אלא לאונסין אבל פחתה או הותירה דבעלים הוא דכל היכא דאיתא ברשות' קיימי וכדאמרי' בפ"ק דב"ק אין שמין לא לגנב ולא לגזלן דכיון שהן קונין בשינוי לדידהו נפחתה אבל נזקין שמין דבהמה שלו הוא ולשואל נמי שמין מטעמא דכתיבנא ורב ס"ל אין שמין ורב כהנא ורב אסי ס"ל שמין וקיי"ל הכי וכדאפסיקא הלכתא בהדיא בפ"ק דב"ק ואיכא דנפקי נמי מפלוגתיייהו דרב ורב אסי דלרב דאמר זיל שלים דמי נרגא מעלי' בתחלה אומר לו ב"ד שישלם דמי כולה נרגא מיהו אם אמר לי' שואל דלשקול שברים דידי' בשווי' אית להו למשקלינהו דכל מילי אקרי ממון ואפי' סובין ומ"מ ב"ד דמים הם מחייבין אותו ולמ"ד אין שמין אין ב"ד אומר לו אלא שישלם דמים לתשלומין של שברים ונ"מ שאם אמר לי' שואל למשאיל טול שברים שלך ונאנסו לאחר מכאן לרב נאנסו לשואל ולר' כהנא נאנסו למשאיל:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה