חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ו - השוכר את האומנין · דף פג.
היכי משתבע אמ' רבא שבועה שלא בכוונ' שברתי' מדאמרי' הכי ולא משכחינן גוונא אחרינא דמצי לאשתבועי עלה שמעינן מינה לר' מאיר אפי' שונה בהעברתה של חביות כגון שרץ יותר מדאי או שהלך במקום רעוע ונתקל פטור דהא נמי פשיעה הוא וכל נתקל פשיעה הוא אלא שפטרוהו מפני התקנה והיינו דלא אשכחינן גוונא אחרינא דמצי לאשתבועי עלה אלא שבועה שלא בכוונה שברתיה:
ולענין פסק הלכה משמע לכאורה דסתם מתניתין ר"מ היא ונתקל פושע הוא אלא שפטרוהו גבי מעביר חביתו מפני התקנה אבל לגבי נזקין חייב וליתא לדר' יודא לא בנזיקין ולא במעביר חביות אבל הרי"ף כתב דלא קיי"ל כר"מ דקאמר דנתקל פושע דמתניתין לאו כר' מאיר בלחוד קאתי' אלא ר' יודא נמי היא דאמר נתקל לאו פושע היא וש"ח פטר מדינא וש"ש מן התקנה ולפי זה כל ששינה בהעברתה ופשע בה כגון שהלך במקום צר ונתקל חייב שהרי לא תקנו כלום אלא נתקל דלאו פושע הוא וגבי נזקין קיי"ל כר"י דאמר פטור דנתקל לאו פושע הוא והביא הרב ז"ל ראי' מדאמרינן בסמוך בעובדא דרסתקא דמחוזא אייתי' ראי' דלא פשעת בי' ואפטר ואי כר' מאיר אפי' פשע בה פטור וכדפירשו לעיל אלא וודאי כרבנן וכל היכא דפשע בה חייב דבפושע לא תקנו כלום:
זיל אייתי' ראי' דמעיקרא חמרא מעלי' הוא:
מיהא שמעינן דלאו דווקא בשבועת השומרין אמרי' אלא אפי' בעלמא כי הכא או אתרא דשכיחא בי' סהדי הוא לא מיפטר בשבועה אלא בעדים:
סליק פרק בס"ד