חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ו - השוכר את האומנין · דף פב:
במלוה צריך למשכון קמיפלגי פירש"י ז"ל במלוה צריך ק משכון להשתמש בו ולהיות פוחת והולך מר סבר אעפ"י שצריך לו מצוה עביד ומר סבר כיון דצריך לו לאו מצוה קא עביד ולא מחוור דא"כ היכי אסיקנא לעיל דמתניתן דלא כר' אליעזר הא שפיר מתוקמא כדברי הכל בפשטא בשאין מלוה צריך משכון דבכה"ג כ"ע מודה דמצוה קעביד ושומר שכר הוי לפיכך. נראה כפיר"ח ז"ל דהכי קאמר במלוה צריך למשכון קמיפלגי כלומר נטילת משכון אי הי' צרכו של מלוה בלבד ולא צורך מצוה או לא דמר סבר כיון שאינו בטוח בחובו אלא במשכון מצוה קעביד בנטילתו דכיון דאי לאו משכון לא הי' מלוה לו נמצאת בנטילת משכון גורמת ההלואה ומצוה קעביד והוי שומר שכר ומר סבר דאפ"ה אין נטילת משכון מצוה אלא ההלואה בלבד ושומר חנם הוא דהוי:
למימרא דסבר ר' מאיר נתקל לאו פושע הוא לאו בדוקא נקט האי לישנא דהא לא סגי' דס"ל דנתקל לאו פושע הוא אלא אפי' אנוס נמי חשיב לי' למאי דסבירא לן השתא דהא אפילו שומר שכר פטר לי' ר' מאיר אלא משום דבעי למפרך אברייתא דשמע מיני' דנתקל פושע הוא נקט האי לישנא ואתא ר' יודא למימר שומר חנם ישבע נושא שכר ישלם האי כדינו והאי כדינו פי' דס"ל לר' יודא נתקל לאו פושע הוא והכי נמי אמרינן בפרק המניח את הכד דחכמים דפליגי עלי' דר"מ בנשברה כדו ולא סילקה ר' יהודא הוא ומ"ה אמר פטור מדיני אדם ומיהו נושא שכר ישלם דאע"ג דלאו פושע הוא אנוס מיהו לא הוי:
וא"ת דכיון דלאו אנוס הוא היכי פטר ר' יודא גבי נזיקין י"ל דנהי שומר שכר מתחייב לגבי נזקין פטור דלא מבעי' לאחר נפילה דהו"ל בור והתורה מיעטה בשמירתו שאינו צריך אלא שמירה פחותה כשומר חנם אלא אפי' בשעת נפילה דמחייב משום אשו אינו צריך שמירה מעולה כשומר שכר אלא מכי נטר כדנטרי אינשי פטור:
וא"ת נשברה כדו בשעת נפילה אפי' חשבת לי' כאונס גמור חייב דהא קיי"ל אדם מועד לעולם בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ובוודאי דכי אמרינן בין באונס אפילו באונס גדול הוא חייב דהא אמרי' היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בו מעולם אי נמי נפל מן הגג ברוח שאינו מצויה והזיק חייב י"ל דה"מ היכי שההיזק בה מכחו כי הנהו דהתם אבל נשברה כדו אין ההיזק מכחו אלא מחמת התקלה נשברה כדו והזיקה וממונו הוא שהזיק ולא הוא עצמו: