אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ו - השוכר את האומנין › דף עז:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ו - השוכר את האומנין · דף עז:

דף עז.

ומהיכן מגביהו מן העידית פי' אתן לו מעות בלחוד קאי דאלו אתן לו קרקע כיון שהוא רוצה שיקנה כנגד מעותיו כדינו למה יטול מן העידית הרי דינו כדין לוקח חצי שדה דמסמנים ביניהם ונוטל הכחוש אלא אמעות קאי וכן נראה מפרש"י ז"ל שכתב מהיכן מגביהו חובו:

שם דעייל ונפק אזוזי כו' פי' היכא דעייל ונפיק אזוזי לא קנה אלא כנגד מעותיו אבל היכא דלא עייל ולא נפיק קנה הכל.

דאמר רבה האי מאן דזבין לי' מידי לחברי' וקא עייל ונפיק אזוזי לא קני פי' מדקאמר לא קני סתמא משמע דלא קני כלל הלכך ע"כ הא דרבה בשלא נתן דמים כלל היא אלא כגון שהוא קונה קרקע בחזקה או בקנין וקאמר רבה דהיכא דעייל ונפיק אזוזי לא קני ולא מידי ומינה דהיכא דנתן מקצת דמים לא קנה אלא כנגד מעותיו ומיהו כנגד מעותיו מיהא קני והיינו ברייתא דקתני יד הלוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי קרקע כנגד מעותי דאלמא כנגד מעותיו מיהא קני ומיהו דווקא כגון דא"ל ערבוני יקון ואין זה מחוור חדא דברייתא סתמא קתני ולא משמע דוקא כגון דא"ל ערבוני יקון ועוד דאי בכה"ג מתוקמא בזמן שהמוכר חוזר אמאי ידו על העליונה שיטול מעות או קרקע אדרבה קרקע יש לו ליטול בע"כ כנגד מעותיו דאדעתא דהאי נחית אלא ודאי אפי' היכא דלא א"ל ערבוני יקון קנה כנגד מעותיו והא דרבה דאמר לא קני כלל בשלא נתן דמים היא וכדכתיבנא.

מיהו כי אמרינן דקנה כנגד מעותיו דוקא במקום שאין כותבים את השטר אבל במקום שכותבים השטר כיון שאינו קונה עד שיכתוב את השטר וכדאיתא בפ"ק דקידושין א"א שיקנה כנגד מעותיו שכיון שאינו קונה אלא בשטר האיך יקנה מחצה והלא השטר על כל הקרקע הוא נכתב לא על חציו הילכך כיון שאינו יכול לקנותו כולו דהא עייל ונפיק אזוזי אף מקצתו לא קנה:

וכי אמרין נמי דקנה כנגד מעותיו ה"מ בדבר שהוא ראוי לחלוק בשדה וכיוצא בו אבל במה שאין ראוי לחלוק כגון בהמה טמאה וכיוצא בו לא שמתוך שלא קנה כלה לא קנה מקצתה שלא עלה על דעתם שיהו שותפין בה דלא ניחא ליה לאינש להיות שותף כגון זה שאפי' שותפין גמורין מעלין זה לזה בדינא דגוד או אגוד. ויש לזה הוכחה בירושלמי דאמרינן התם דלמ"ד ערבון כנגדו הוא קונה אם היו בעלי חיים כיון שאינו ראוי ליחלק קונה כנגד כולו אלמא דבדבר שאינו ראוי לחלוק אי מחלקין בקנייתו אלא או יקנה כולו או לא יקנה בו ולא כלום הכא נמי מתוך שלא קנה כולו דהא עייל ונפיק אזוזי מקצתו נמי לא קנה ולא כלום. והיינו דאמרינן בסמוד בההוא גברא דזבין חמרא לחברי' ואיבעי' לן כה"ג מאי כלומר אי קנה מיהת כנגד מעותיו ואסיקנא דלא קנה וטעמא דמלתא לפי שאינו ראוי ליחלק וכדכתי'.

אבל יש חולקים ואומרים דאדרבה כיון שקנה כנגד מעותיו בדבר שאינו ראוי ליחלק קנה כולו וכדאמרינן גבי ערבון בירושלמי ואומרים דלא גרסינן לקמן אחמרא באלף אלא חמרא דהיינו יין ומבעיא לן דכיון דלא פש גביה אלא חד זוזא אי אמרינן דכמאן דליתי' דמי וקנה כולו ואסיקנא דאפ"ה לא קנה אלא כנגד מעותיו.

ומיהו בהלכות כתוב אחמרא באלף וכן פירש"י ז"ל חמרא חמור ולפיכך נראים הדברים כמ"ש למעלה דבדבר שאינו ראוי לחלוק לא קנה כלל. ומיהו ה"מ בנותן מקצת דמים סתם אבל אי אמר לי' ערבוני יקון שותפין הן שבכך נתרצו.

וכתב הראב"ד ז"ל דכי אמרינן עייל ונפיק אזוזי לא קני לאו דוקא מיד אלא אפי' הרויח לו זמן שיפרע ביום פלוני וכי מטא זמניה עייל ונפיק אזוזא לא קנה דהא נמי מוכחא מילתא דמעיקרא נמי כי היכי דליהווי לי זוזי ליום פלוני דאצטריכו לי' זבין שאל"כ למה לי' לרשב"ג לתקוני שיזקוף עליו במלוה ליתקון דלירווח לי' זמן אלא ש"מ כדכתיבנא:

שם האי מאן דאזפיה ק' זוזי לחבריה ופרעיה זוזי זוזא פרעון אלא דאית לי' תרעומת עליה דא"ל אפסדתינהו לנכסי מינאי מכאן למד הרב ז"ל דע"כ אית ליה לקבולי זוזי' זוזא דאי לא לא קבולי נקבלי' ולא תרעומת הוי עליה וכדאמרינן בפ' הזהב:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה