אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ד - הזהב › דף מח.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ד - הזהב · דף מח.

דף מז:

כגון שייחד לו כלי להלוואתו פירש"י ז"ל דאין בהלוואה גרידא ליכא קרבן שבועה הואיל ונתנה להוצאה אבל ייחד לו כלי עליה הו"ל דומיא דפקדון ואין מחוור דלא בעי' שיהי' מיוחד בפני עצמו בפקדון דתנן פרק שבועת הפקדון אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב ור"ש פוטר שאין אדם משלם קנס ע"פ עצמו אמרו לו אעפ"כ משלם הוא בושת ופגם ע"פ עצמו אלמ' שאעפ"י שאין מיוחד בפקדון מחייב עליה קרבן שבועה לפי' פירש הרמב"ן ז"ל דאה"נ דבהלוואה גרידתא מחייב קרבן שבועה אלא דהכא מדכתיב את הגזילה אשר גזל או את העושק דמשמע את הידוע ש"מ כלי מיוחד הוא תובע דאי בהלואה גרידתא ובשכר שכיר גרידא הא לא משלם המלוה ממש שהלוה ר"ל דלהוצאה ניתנה אלא וודאי כגון שייחד לו כלי לעשותו ולהלוואתו ומדלא אהדרי' קרא לתשומת יד ש"מ דמעות אינן קונות וא"ת אכתי מאי דייק מהכא דלמא התם משום דאין המעות בעינא דליקנו דהא מעות הלוואה נינהו ומעות מלוה אינן קונות וכדאית' פרק האיש מקדש ושוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה ניתנה במאי וכמו שכתבנו לעיל:

י"ל דהב"ע שייחד לו כלי בשעת הלוואתו דדמים גמורים נינהו ועושק נמי שייחד לו כלי קודם גמר שכירתו וקסבר אינה לשכירות אלא לבסוף דבההיא שעתא וודאי קני כאלו הי' בעין כדאמרי' בקידושין גבי עשה לי שירים ואקדש אני לך דלמ"ד אינה לשכירות אלא לבסוף מקודשת ולהרמב"ם ז"ל שכתב שמלוה קונה אתי סוגיא שפיר אלא דההיא דפרק האיש מקדש קשי' עליו:

הא בעי לממשיך תספורת מכאן דקדק ר"ת ז"ל שמי ששכר סופר או מלמד תינוקת מכיון שמשכו הבעלים כלי תשמישן כגון קסת הסופר וקולמסו ורצועות המלמד קנה ואין יכולין לחזור בהן דומיא דספר שמשכן ממנו תספורת ור"י בעל התוספת השיגו עליו דלא גרע מעבד עברי שמגרע מפדיונו ויוצא ואעפ"י שי"ל דהתם הוא משום דכתיב עבדי הם ולא עבדים לעבדי' אבל כאן שהוא קבלן אפשר שאינו יכול לחזור בו דכיון שאינו לא שכיר יום ולא שכיר שעות אינו עבד אלא קבלן א"ה מהא לא איריא דמהכא לא ש"מ אלא שהוא יכול לעכב המספרים עד שיספרנו שהמספרים קנויין וה"ה לסופר שהקולמס קנוי' לו אבל סופר עצמו יכול לחזור בו:

ובדקה לוי במתני' נתנה לסיטון מעל וא"ת ומאי סייעתא דר"י מהא דלמא בסיטון אין יהודי וכדר"ל דאמר לישר' במשיכה ולאין יהודי במעות תי' בתוס' דסתם סיטון מוכר יין ושמן דע"ש שמוכר בלח נקט אסיטון וא"כ א"א באין יהודי אינו נקא מהם ושמן ג"כ אסור הי' וליתא שאסיטון אינו מי שמוכר בלח בלבד אלא במוכר הגדול שבחנווני שמוכר לכולם נקרא אסיטון ועוד אמרו דאדרבה ע"ש שמוכרים תבואה נקראים כן שהחיטים בלשון יון סיטון ואפשר שסתם סיטון מוכר הכל בין לח בין יבש ומ"ה לא מתוקמא אלא בישראל:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה