חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ד - הזהב · דף מז.
ויש לו אונאה דמכור לי באלו קאמר פירש"י ז"ל דכיון שאמר לשון מוכר ולשון חליפין יש לו דין חליפין במקל במקצתו ודין מכר במקצתו שיש לו אונאה נראה מדבריו דחליפין אין בהן אונאה אלא א"כ הוא מקפיד עליהן דבכה"ג וודאי יש להן אונאה אבל הרמב"ן ז"ל כתב דאפי' חליפין יש בהן אונאה כמכר ומאי דקאמרי' דמכור לי קאמר לאו משום לשון מכירה דוקא אלא ה"ק אע"פ שאמר באלו שנראה שאינו מקפיד יש לו אונאה שאינו יוצא מידי אונאה לעולם כמכירה ובחליפין נמי האי דינא:
ור' אבא אמר רב הונא קנה ואין לו אונאה דכיון שלא הקפיד כלל ולאומדין חליפי' דמחליף כלי בכלי שכל אחד רואה מה שהחליף יש לו אונאה:
ומשכה לפרה ולא משכה לטלה דלא הוי משיכה מעליותא וא"ת ליקני' מיהא כנגד מעותיו דהא אמרי' בפ"ק דקידושין מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהן קנה כולן ואמרי' עלה לא שנו אלא שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו אלמא כנגד מעותיו מיהא קנה ה"נ ליקני בחמור כנגד הפרה י"ל דשאני הכא שאיני ראוי לחלוק וכיון שלא קנה כולו אף חציו לא קנה אבל בהחליף פרה וטלית בכור חיטי' ומשכה לפרה ולא משכה לטלית קנה לחיטים כנגד הפרה ולפנינו אכתוב עוד דינים הללו בס"ד: