חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ד - הזהב · דף מו:
הכי קאמר יש דמים שהן כחליפין כיצד פירשו הגאונים ז"ל כגון שמכר לו שור בק' זוז וקנה שור במשיכה ולא נתן מעות עדיין ובא מוכר ותובע דמיו כדי לקנות מהן פרה וא"ל לוקח אני אמכור לך פרה בדמים שיש לך בידי ונתרצו שניהם קנה מוכר ראשון את הפרה אעפ"י שלא משך וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' מכירה וזה תימא האיך קונה בדמים הללו שהן הלוואה ואינן בעינן דהא אמרי' בפ' האיש מקדש גבי מקדש במלוה ושוין בהכר שזה קנאו וכו' ואקשי' ואי מלוה להוצא' נתנה במאי קנאו. ומיהו דעת הרמב"ם ז"ל שמלוה קונה בקרקעות וכן במטלטלין לענין מי שפרע שכ"כ בפ"י מהלכות מכירה וכן הרי"ף ז"ל לא הביא בהלכות הא דאמרי' בקדושין ושוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה ניתנה במה קנאו והוא מן התימא שהרי הלכה פסוקה היא שם וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל מזה. לפי' יש לפרש זו שבשמועתינו באומר לו בהנאת מלוה שיש לך עלי מדמי שור שאתה מוחל לי תהא פרתי קנוי' לך מעכשיו וזה ע"ד מ"ש בפ"ק דקידושין דהמקדש בהנאת מלוה מקודשת לפי מה שפירש"י ז"ל והריאף ז"ל שם: