אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ד - הזהב › דף מו.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ד - הזהב · דף מו.

דף מה:

אכפל תנא לאשמועינן בגברא ערטילאי דלית ליה כו' פי' אלא וודאי בדאיכא סודר מיירי ומדלא אקנינהו ליה בסודר ש"מ דאין מטבע נעשה חליפין וא"ת כיון דאיכא סודר ליקני ליה ד' אמות של קבורה ויקנה מעות אגב קרקע אלא ש"מ שאין מקנין אגב קרקע כגון זה ובבתרא אכתוב בזה יותר.

(שמעתי מפי אדמ"ו הרב הגאון אכפל תנא כו' דהקשה ממה דכתב הר"ן ר"פ בתרא דעובדי כוכבים דף שס"א ע"ב עלה דאמרי' גבי אתנן והא מחסרא משיכה דאפשר דאפי' אם פסק עם הפועל חטים סתם אינו חייב לתת לו חטים אלא נותן לו שכרו במעות וכ"כ הרא"ש שם דנתחייב ליתן לו החפץ או הדמים אבל גוף החפץ א"א לקנות אלא במשיכה. והכי פסקינן בש"ע חוה"מ סי' של"ב סעי' ד' בהגה"ה א"כ ה"נ נהי דנתחייב ליתן לו בעד החפץ שקנה מה שפסק לו. מ"מ במה יקנה להמוכר ליתן לו דוקא חטים. ובמה קנאם ויהיה בידו ליתן לו החטים או דמיהם ומה הפרש בין פסק להפועל חטים בשכרו בין פסק להמוכר חטים בעד חפצו והאריך בזה:)

ר' אשי אמר לעולם בדמים וכיון דאית ליה נעשה כאומר לו לו הלויני כו' כלומר וודאי דבעל הבית פרוטות נינהו דליכא עלייהו תבעא וכדקתני יפה דינר וטריסי' אבל דחנווני דינר טבעא בדמים הוא ולא בחליפין שאין מטבע נעשה חליפין ליכא משום ריבית דכיון דהני דבעל הבית לא טבעא הוי לי' חנווני כפוסק על הפירות וב"ה מוזיל גבי' כיון דאית לי' שרי אבל אלו היה של בעל הבית טבוע אעפ"י שיש לו אסור ורבית קצוצה היא אבל מדברי הראב"ד ז"ל נראה דאפי' במטבע כל שיש לו כדרך, מקח וממכר כי הא שרי דהא דקאמרי' הכא הוי לי' הלואה לאו הלואה ממש קאמר אלא מכר כעין הלואה אבל בהלואה ממש וודאי אעפ"י שיש לו אסור:

כל הנישום דמים באחר פירש"י ז"ל כל שרגילין לשום אותן כשנותנין אותן דמים באחר דהיינו מטלטלין שאין דרך לתת אותן באחר אלא בשומא ור"ח ז"ל כ' דכל חליפין צריך שישומן אותן תחילה כמה שוה כל אחד ואחד ואם החליפו בלא שומא לא עשו ולא כלום ונראה שלמדו מזו שהי' מפרש שכל הנישום באחר צריכי' שימ' וק' דא"כ היינו חליפין ומקפיד עליהן דמספקא אי קנה אי לא ואע"ג דאסיקנא דקנה מ"מ משמע דטפי עדיף כשאינו מקפיד י"ל התם הוא במקפיד שיהא ערך כליו של חבירו שוה לשלו אבל הכא אין שומא זו אלא לידע כמה כל מהן שוה דאי ידעו גמרו ומקני להדדי ובסתמא לא גמרי ומקני אבל אינו מחוור דלקמן משמע דחליפין אינו מקפיד עליהן כלל דאמרינן גבי מכור ליה באלו קנה אע"ג דלא משך דכיון דלא קפיד כחליפין דמי אלמא בחליפין אינו מקפיד כלל דומיא דבאלו הרשב"א ז"ל:

אלא לר' נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד פירש"י ז"ל דהאי קו' בין למאי דס"ד מעיקרא בין למאי דסבירא לן השתא היא דהא במתני' קתני החליף שור בפרה אלמא דפירא עבדי חליפין וכן כל הך שקלא וטריא עד סיפא דקאמרי בע"כ כרב ששת ס"ל אפי' למאי דס"ל השתא הוא לפי דברי רש"י ז"ל. ואינו מחוור דאם איתא דמתניתין ק"ל כרב נחמן אפי' למאי דס"ל השתא לא הו"ל למימר הניחא לר' ששת אלא לר' נחמן שאין דרך התלמוד בכך אלא כשהוא מקשה על דברי אמורא שהוא מפורש המשנה בענין אחר אבל אי מתניתי' דלא כרב נחמן לכולהו פירושי הו"לל לימא תהוי תיובתא דרב נחמן ועוד דאי שייכא הך פרכא כמאי דמתרצינין השתא מאי שייכא הכא גבי פלוגתא דר' נחמן ורב ששת הו"ל לאתוי' למפרך מינה לרב נחמן ועוד דבעלי חיים לאו פירא נינהו לענין חליפין וראי' לדבר מדאמרי' פרק המדיר אמר רב יודא אמר שמואל המחליף פרה בחמור ומשך בעל הפרה את החמור ולא הספיק למשוך את החמור בעל הפרה עד שמת חמורו על בעל החמור להביא ראיי' שהי' חמורו קיים משעת משיכת הפרה וש"מ דבעלי חיים עבדי חליפין ולא פירא נינהו וטובא אחרינא בתלמודא בחליפי ב"ח ולא משמע דאתי כולהו דלא כרב נחמן אלא וודאי למאי דמשני רב יהודא ל"ק מידי דלדידי' לא איירי מתני' בפירות כלל בשור ופרה כיון דב"ח נינהו לאו פירא נינהו דלא מקרי פירא לענין חליפין אלא מה שאינו ראוי לו אלא לאכילה שהוא הולך ומרקיב אבל ב"ח שראוי' למלאכה ככלי דמי ומאי דאמרי' למאי דס"ד מעיקרא ופירא נמי עבדי חליפין כיצד המחליף שור בפרה לאו בבעלי חיים עסקי' אלא בשר שור קאמר דהוי פירא וכ"ת א"כ מאי דוחקא לאוקמי בבשר שור לוקמה בשור ופרה בב"ח ולא תיקשי לרב נחמן וכדמוקי לה רב יהודא ליתא דא"כ פשיטא דכיון דלמאי דס"ד מעיקרא אשמועי' מטבע נעשה חליפין כ"ש מטלטלי אע"כ בבשר שור דהיינו פירא מתוקמא ומש"ה דייקי' בה למאי דס"ד מעיקרא לר' נחמן מא"ל ולא תיקשי לך היכי נאדו תלמודא ממשמעותי' דשור בפרה דמעיקרא ס"ל בב"ח ולבסוף מפרש בבשר שור וכל כה"ג הו"ל לפרושי בהדי' דכיון דאוקימנא דה"ק ופירא נמי עבדי חליפין ממילא שמעי' לה בבשר דב"ח לאו פירא נינהו ודכוותי' בפרק המוכר את הבית גבי הא דתניא סנטור מכור אנקולמס אינו מכור דמפרקי' התם מי סברת ר' יודא כרשב"ג ס"ל ר' יודא כרבנן ס"ל ולא מפרשי' בה מידי אע"ג דמעיקרא ס"ד דבניחותא קאמר ולבסוף מפרק דבתמי' קאמר:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה