חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ד - הזהב · דף מה.
ושאני הכא כיון דלענין מו"מ שוינהו רבנן פירא וכו' פי' דאע"ג דדהבא לגבי נפשי' טבעא הוי וכמו שכתבנו למעלה אפ"ה משום חומרא דרבית אסור ללות דינר בדינר כיון שסופו של דינר להחליפו במטבע כסף ויהי' פירא לגבי משא"כ בכסף לילדותו של ר' דכיון דלגבי נפשי' טבעא. הוי אע"ג דלגבי דהבא פירא הוי מותר ללות דינר בדינר של כסף לפי שאינו עומד להחליפו בזהב והיינו דאמרינן בפשיטות אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשי מי איכא למ"ד לאו טבעא הוי:
ב"ש אומר בכל סלע מעות פירש"י ז"ל דלאו לעכובא קאמר אלא לומר שאם רצה מחליף כל פרוטותיו דסלע וב"ה פליגי עלי' ואמרי שאינו ראוי לעשות כן אלא בשקל כסף בשקל מעות ואיכא למידק דא"כ הו"ל מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה והו"ל למתניי' במס' עדיות דתנינהו לכולהו. אלא ה"פ דב"ש סברי דע"כ הוא צריך ליקח סלעי' מן הכל כדי שלא יעלו הפרוטות חלודה וב"ה סברי שאין צריך לעשות כן אלא אם רוצה פורט בשקל כסף בשקל מעות כדי שיהי' מעות מזומנות לו ולא תקשי לך לישנא דהפורט דמשמע דלאו חיובא הוא. דה"ק דנהי שאינו מחויב לפרוט לכתחילה מ"מ אם בא לפרוט פורט בכולן:
אלא דכ"ע הכסף כסף ריבה ואפי' כסף שני והכא בהא קמפלגי מר סבר גזרינן שמא ישהה עליותיו וכו' מהכא משמע דכ"ע מודו דמחללינן כספא אדהבא אי לאו משום גזירה דשמא ישהה עליותיו ובודאי הך מסקנא בזקנותו דר' שייכא דליכא למימר דללישנא בתרא בגמ' קמו להו ב"ה וב"ש בילדותו דר' וא"ה אע"ג דלזקנותו דר' דהבא לגבי כספא פירא הוא מחללינן במעשר שני כספא אדהבא משום רבויא דהכסף כסף ריבה אי לאו משום גזירה.
ומכאן נראה דאפי' לזקנותו דר' דהבא לגבי מטלטלי טבעא הוי וכמו שכתבנו במשנתינו דאי ס"ד דפירי גמור הוי היכי מרבינן מהכסף כסף מידי דלא יהוי טבעא כלל לוקמי' לרבויא דכסף הכסף לסלעין על סלעין אלא וודאי לגבי מטלטלי טבעא הוי ומ"ה מרבינן לי' וראיי' לדבר עוד מדתניא בתוספתא כל הנקנה קונה ובוודאי כל המטלטלין נקנין הן לגבי כל המטבעות וכל המטבעות קונין הן לגבי כל המטלטלין וקאמר דכל הנקנה דהיינו מטלטלין קונה את המטבעות אבל הקונה דהיינו המטבעות אינן קונין ש"מ, שכל המטבעות טבעא הוי לגבי כל המטלטלין.
ועוד דחיי' מדאמרי' לעיל אבל פירות על דינרין ד"ה מחללין וקיי"ל הכי ובודאי דלההוא לישנא ס"ל דמעשר ומו"מ חד דינא אית להו דאכתי לא הוי ס"ל רבויא דכסף הכסף ועוד ראיי' מדתניא לקמן דר' שמעון אומר טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית וזה שלא כדברי רבינו האי גאון ז"ל שכתב דאפי' לגבי מטלטלי לזקנותו דר' דהבא פירא הוי וכתב עוד ז"ל דאפי' לענין חליפין הוי פירא גמור ונקנה בחליפין והשיב עליו הרמב"ן ז"ל דאפי' את"ל דפירא הוי לגבי מו"מ לענין חליפין ליכא למימר הכי כדאמרינן בסמוך טעמא משום דדעתי' אצורתא וצורתא עבידא דבטליה. וראי' לדבר דפרכינן למ"ד מטבע נעשה חליפין ממתניתין דהזהב קונה את הכסף ואי פירא גמור הוא לכל מילי מאי קושיא נהי דנקנה בחליפין שמעת מינה מדקתני קונה את הכסף נעשה חליפין לא שמעת מינה אלא ע"כ דהבא טבעא הוי לגבי חליפין וכיון דלענין חליפין טבעא, הוי ש"מ דלגבי מטלטלין טבעא הוי דאי פירא הוא לכל דבר היכא הוי טבעא לענין חליפין אלא ע"כ כדכתבינן:
נמצא פסקן של דברים לדידן דקיי"ל כזקנותו דר' דכספא טבעא לגבי דהבא וכספא ודהבא טבעא לגבי' נחשא וכמו שכתבנו למעלה וכל המטבעות טבעא לגבי פירא ומטלטלי לגבי נפשייהו. מיהו לענין ריבית אסור ללוות דינר בדינר אלא א"כ הוה דינר של כסף בדינר של כסף אבל מטבעות אחרות כיון דלגבי כספא פירא הוי אסור משום חומרא דריבית דהא כיון דאיכא מידי דשיימי' בי ע"כ יהיב לי' יפה דינר כסף ושקל שוה דינר וטריסית: