אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ב - אלו מציאות › דף כז.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ב - אלו מציאות · דף כז.

דף כו:

מתניתין אף השמלה בכלל היתה כו' מה שמלה כו' פירש"י שאינה של הפקר דבידי אדם נעשים אף כל שיש תובעים לאפוקי היכא דידעינן ביה דאיאוש ולפ"ז יאוש משמלה נפקא ומיה' בירושלמי מפיק יאוש מאשר תאבד ולפי פירושו יש לה תובעי' שוה פרוטה והכי איתא בתוס' ולפ"ז מאן דמפיק לי' בגמרא מומצאתה פליגא אמתניתן ולא מחוור:

גמ' שור לגיזת זנבו פי' אע"פ שאין בו ש"פ דאע"ג דממעטי לקמן אבידה שאין בה שוה פרוטה היינו שאין בה שוה פרוטה בכול' אבל יש בעיקרה שוה פרוטה מחייב לאהדורי כולה.

פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה פי' דס"דא כיון דכתיב לכל אבידת אחיך אפי' לית בה ש"פ נמי קמ"ל:

דאורייתא או דרבנן פי' סימנין שאינן מובהקין שמחזירין בהם אבידה קא מבעיא ליה דאילו סימנין מובהקין נקב יש בצד אות פלוני פשיטא דהרי הן כעדים וא"ת א"כ לוקי' שה דאבידה לסימנין מובהקין לא היא דקרא למה לי פשיטא דהרי הן כעדים וא"ת היכי מספקא לו סימנים אי דאורייתא או דרבנן דאי דרבנן א"כ מדאורייתא כל אבידה אפילו יש בה סימן הרי הוא כאילו אין בה סימן דא דאמרינן דהרי היא שלו לפי שבעליה מתייאשים ואין סומכין לומר שמא ימצאו עדים עלי' וא"כ האיך מחזירין אבידה מן התורה לעולם י"ל דכל שיש לה סימן מכריזין עליה שמא יש לו לבעלים סימן מובהק ולא מייאש א"נ י"ל דנהי דכשאין בה סימן אין הבעלים סומכין שימצאו עדים עליה ומייאשו התם היינו טעמא לפי שאין הבעלים יכולין לחזור אחר עדים לומר כזה ראיתם בתוך שלי בואו והעידו עלי' אבל כל שיש בה סימן בעלים לא מייאשי מימר אמרו אחזור אחר עדים ואצייר להם כלי שאבדתי בסימנין ויעידו עליו בטביעות עינן ולפי' מוצא חייב להכריז כדי לחזור בעדים:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה