אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ב - אלו מציאות › דף כה.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ב - אלו מציאות · דף כה.

דף כד:

הא בכובא וכיתנא פי' רש"י דמתניתן וברייתא קמייתא בכובא וכיתנא ואינו מחוור דהא פירות תנן אלא כמ"ש בתוס' ומתני' וברייתא קמייתא בצנה ופירי דסתם צנה אית ליה אוגנים והפירות ג"כ אינם דבוקים זה בזה ומ"ה אי מצנה נפל א"א שלא הי' נשארין בה קצתן אבל ברייתא בתרייתא בכובא וכיתנא דכובא לית בה אוגנים וכיתנא עשוי חבילות ומ"ה אפשר שנשמט כולו ונפל ולא נשאר ממנו בכובא כלום:

שמעת מינה מנין הוי סימן פי' ואע"ג דלעיל פשטינן מדמשקל הוי סימן מדה למנין הוי סימן ובהדיא נמי תניא בברייתא בשמצא א' וא' אבל מצאן ב' ב' חייב להכריז הכא למידק ממתניתן הוא דאתי' וכי דחינן נמי תני צבור היינו מהא ליכא למשמע מינה דאיכא דתנן צבור ומיהו אנן מהנהו דלעיל ק"ל דמנין הוי סימן:

מאי מנין מכריז מנין פי' רש"י ז"ל דלכולהו פריך ע"כ בין לר' חנינא בין לר' יוחנן וה"פ האי מוצא מאי מכריז מנין כלומר כך וכך מטבעות מצאתי דהכי מכריז משום דכל מה שהמוצא יכול לקרב הדבר כדי שיכוין האובד ובלבד שישאר לאוב' סימן עושה כן הילכך הכי ודאי מנין מכריז שהרי נשאר לאובד סימן לומר כמגדלים הי' או זה על זה הי' למר כדאית ולמר כדאית ליה וכיון שכן למ"ל תלתא אפילו תרי נמי יכול ליתן בהם סימן זה ומשני טבעי מכריז כלומר ודאי כל מה שהמוציא יכול לקרב הדבר מקרב וכמו שאתה אומר ומש"ה מכריז טבעי כדי שיבין האובד שרבים היו אבל מנינם אינו יכול לפרש שא"כ לא ישאר לאובד סימן גמור שנסמוך עליו דעשויים כמגדלים זה ע"ג זה אין סימן גמור ולפיכך מכריז טבעי סתם והאובד נותן סימן כמה היו ועשויים כמגדלים א"נ זה ע"ג זה הי' וכיון שהאובד צריך ליתן סימן של מנין דוקא ג' אבל ב' לא דאין טבעי פחות מב' זהו תורף פירושו וקשה כיון דקי"ל מנין הוי סימן למה צריך שיאמר דעשויים כמגדלים הי' א"נ זה ע"ג זה היו בסימן של מנין לחודיה סגי לפי פירש הרמב"ן זצ"ל דה"פ משום מאי מכריז משום מנין דומיא דהא דאמרינן ברה"י מאי מכריז מקום שפירושו משום מקום ולר' יוחנן פריך דבעלמא לר' חנינא דבעי עשויים כמגדלים כשהן ג' סימן גמור הוא זה ומ"ה מכריז אבל בב' אין סימן דאין זה כמגדל אלא לר"י דאמר דלא בעינן אלא זה ע"ג זה הא ודאי לאו סימן הוא דא"נ דרך נפילה הוה אתרמויי מתרמי וא"כ משום מאי מכריז כלומר איזה סימן יתן האובד שיצטרך זה להכריז בעבורו וודאי מנין מאי אריא ג' אפילו ב' נמי הוי מנין וסימן ואמרינן דטבעו מכריז ומ"ה לא הוי מנין סי' בפחות מג' וא"ת וכיון דחיישת להו שמא בנפילה באו דמ"ה ס"ל בזה ע"ג זה דלא הוי סימן היכא הוי מנין סימן ומ"ש ממעות מפוזרים דהרי אלו שלו וכ"ת שאני הכא דמכונסים וכי מי ידע דבבת אחת נפל לו וי"ל כיון דאמר ר' יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה ואנן רואין אות' כלן כאחד אנו תולין לומר שזה ממשמש בכיסו תדיר ולאלתר ראה שנפלו ממנו ויש לו בהן סימן מנין שנודע הוא שבבת אחת נפלו והמוצ' אותו ימצא את כולן ולא מייאש אבל במפוזרים הדבר מוכיח שהרבה נפילות נפלו והוא ג"כ מתייאש ואמ' שמא לא ימצאם אדם א' כולן כדי שיאמר לו מנינם והא דאמרינן בב"ק מאי מכריז מנין גבי שטרות ע"ד זה פירושו דאמרינן מעיקרא ג' קשורין ואקשינן למה לי קשורין ודאי מפני שהקשר סימן ש"מ כו' ומפרקינן תני ר' חייא כרוכין וכו' ומ"ה מקשינן א"ה מאי סימן יהיב בהו דמכריז מנין ודאי לאו משום סימן כריכא מכריז דהא כולהו נמי הכי כריכא א"ה אפילו תרי נמי ומפרקינן שטרי מכריז הילכך ג' דוקא והא דבעינן כרוכין שאם היו מותרים אין כאן סימן של מנין דשמא יותר היו ואבדה השאר או שנמצאו שאין מנין סימן אלא בקשור כגון בדי מחטין ושטרות כרוכים או בדרך הנחה כגון צבורי פירות ומטבעות זו ע"ג זו אבל כל שמפוזר אין חייב להכריז עליו משום מנין שלו:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה