חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ב - אלו מציאות · דף כד:
מי קתני והן שלו אינו חייב להכריז קתני ויניח פי' כיון דרובא גוים נינהו לא מחייב בהשבת אבידה דאזלינן בתר רובא כשאר איסורים מיהו שלו נמי לא הויא דכיון שאפשר שיבא ישראל ויתן סימניה יניח ולאו מטעמא דאין הולכין בממון אחר הרוב דלא אמרינן הכי אלא היכא דאתחזק ממונא בידא דחד מינייהו דלא מפקינן ליה מחזקת מריה משום רוב כההיא דהמוכר שור לחבירו ונמצא נגחן דפליגי ביה רב ושמואל ב"ב צ"ב וכההיא דאמרינן ולימא רוב נשים בתולות נשאות לענין כתובת מאתים אבל היכא דליכא חזקת ממון ודאי אזלינן בתר רובא כדאמרינן בפ' לא יחפור גבי ניפול הנמצא אלא הכא מדרבנן בעלמא הוא דתקון דלא ניזיל בהא מילתא בתר רובא כיון שאפשר שיבא ישראל ויתן סימניה.
בא ישראל ונתן סימניה מותרת בשתיה למוצאה י"מ דדוקא בשיש בה חותם בתוך חותם וליתא דלא אמרינן הכי אלא במפקיד אצל עובדי כוכבים דאיכא למיחש לזיופא וכי ליכא אלא חותם א' טריח ומזייף ומהדיר לי' לחותם כדאיתא ומ"ה בעי ב' חותמות דכולי האי לא טריח אבל במציאה כל שהוא סתומה סגי דאי איתא דנגעי בה עובדי כוכבים לא היה חושש לחזור ולסותמה אלא היה לוקח מן היין והולך לו או שהיה מוליכה לביתו הילכך כיון שאנו רואים אותה סתומ' וודאי לא נגע בה אדם ומותרת הרשב"א:
אהדרינהו למריהו בתר תריסר ירחי שתא פי' רש"י ז"ל לאחר תריסר ירחי שתא מצאה והיינו לפנים משורת הדין כו' ובתוס' הקשו שלא מצינו בשום מקום דאבידה לאחר י"ב חודש תהא של מוצאה דחשיב לה הכא לפנים משורת הדין. ועוד דלישנא לא משמע הכי דה"לל אשכח חמרא במדברא בתר י"ב ירחי שתא ואהדרינהו לפיכך פי' בתוס' דנטפל בהם יותר מי"ב חודש עד דאהדרינהו למרייהו ומן הדין לא היה מחוייב אלא עד י"ב חדש כדלקמן מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן:
והאמר רב בשר שנתעלם כו' עיין פ"ק בגיד הנשה בהרי"ף:
שמע מינה הלכה כרשב"א ואפי' ברוב ישראל מכאן תשובה למ"ש בהל' דשולח אדם לחברו עוף שחוט ע"י עובדי כוכבים ולא חיישינן לאחלופי וראייתו מדאמרינן בפ' ג"ה גבי שולח אדם ירך לעובדי כוכבים דחתוכה דישראל מידע ידע הכי נמי מידע ידעינן וליתא דא"כ היכא מוכח מדהתירו משום שחיטה דריש ישראל הוא לימא לי' לעולם ברוב עובדי כוכבים ומשום חתיכה דישראל מידע ידיע הוא דשריוה אלא וודאי לא אמרי' כן אלא בחתיכה דגיד הנשה שצריך חטיטה יתירה הרשב"א:
ולענין פסק הלכה פסק הרי"ף כרשב"א ז"ל ברוב עובדי כוכבים אבל לא ברוב ישראל דרב אשי הכי ס"ל לעיל גבי מצא חבית של יין ובכולה שמעתין נמי כי אתי למימר דהלכתא כותיה אפי' ברוב ישראל דחי' לי' אבל הראב"ד ז"ל פסק כותיה אפילו ברוב ישראל דמדהתירו לו משום שחיטה בעובדא דפרגילת ש"מ ברוב ישראל הוא דליכא לשנויי ברוב עובדי כוכבים ורוב טבחי ישראל כי היכא דשנינא בעובדא דגדי שאין טבחים ידועים לעופת ואינה ראיה דא"כ הוי לן למידק עלה ש"מ הלכה כרשב"א אפילו ברוב ישראל כדדייקינן בכל הנך דלעיל אלא וודאי דאיכא לדחויי נמי כרבא ברוב עובדי כוכבים ורוב טבחי ישראל שאפי' תאמר שאין טבחים קבועים לעופת אפשר שרוב הציידים ישראל הי' ונוהגים הי' לשחוט מיד כדי שלא יברחו: